האיש שאיתי הוא מתוחכם, הוא לומד מהר, הוא מקשיב לי (ברוב המקרים) ובחיי שלא התכוונתי.

אני רק אמרתי לו שאני מאמינה שהוא יכול לעשות הכל, והוא האמין לי.

אז איך זה שאני מצליחה לגרום לרמי להאמין לי אך לא כל כך הולך לי עם הילדים? הכשלון שלי לשכנע את הגדול לעשות בדיקת דם (כי זה לא כואב, תאמין לי) ואת האמצעי לאכול מזון חדש (זה טעים, תאמין לי) ואת הקטן שהוא גדול כשלא בא לו לעשות משהו (תאמין לי שאתה יכול, אתה כבר בן 3) גורמת לי לחשוב שאולי זה לא קשור בכלל למה שאני אומרת...

מה עבר לו בראש שפתאום קם אדם בגילו ובמשקלו המתקדם ומתחיל ללכת ורוצה גם לרוץ? ועוד מרתון.

ביום הראשון של הריצה הוא חזר ממוטט, עם מבט שאומר: יכול להיות ששמעת אותי אומר מרתון אבל... אני בעצם התכוונתי למיני מרתון. כנראה לא אמרתי ברור את ה"מיני".

החלטתי שלא לומר את המילים "אי אפשר" אחרי שהגדול שלי הצליח לדחוף בכח את המשולש לתוך חור לא מתאים בדלי של הפישר פרייס כשהיה בן 6 חודשים,  שנייה אחרי שאמרתי לו שזה בלתי אפשרי.

אז כשפנה אלי איש המרתון ושאל אם אני חושבת שזה אפשרי, עניתי בכנות:"בטח. אני יודעת שאתה יכול לעשות את זה". מילא שאני מאמינה אבל הוא מאמין לי שאני מאמינה שהוא יכול. אם הוא הבין את זה, הוא באמת בעל יכולות על אנושיות.

את האימונים לקראת הוא מבצע, איך לא, בעיקר בשעות הערב המוקדמות סביב 7-7:30. זה סימן למסירות אמיתית כשאדם מוותר על שעות ארוחת הערב וההשכבה של הילדים. הם רעבים, הם עייפים והם שופכים מים, אופסי. יותר קל לרוץ מרתון.

כאילו שזה לא היה מספיק, הוא החליט על מרתון נוסף: 21 פוסטים ב- 21 יום. כבר לא שאל אותי אם אני מאמינה שהוא יכול הוא פשוט הכריז ויצא לדרך.  לו רק הייתה לו יכולת לקרוא את המחשבות שלי: "מתי? מתי תעשה גם את זה?.. אמרת שאין לך זמן לתלות את המראה בחדר " כנראה שהוא היה עושה את זה בכל מקרה אבל לפחות היה תולה את המראה.

ואיך הסופרמן הזה קם פתאום ב- 5:30 בבוקר? במשך שנים השעה הזו נכללה אצלו בקטגוריה של לילה לכן אף פעם לא שמע את הילדים כשהם בכו ב"לילה"...

אני עדיין לא עברתי לשעון רמי ודבקה בהרגלים שלי לעבוד אל תוך הלילה ולישון אל תוך הבוקר. ועדיין הוא לא שומע את הילדים בוכים ב- 5:25 בבוקר.

ואני גאה בו. ההחלטה, הדרך והאימונים לקראת המרתון לא פחות חשובים מלרוץ את המרתון בבוא היום. מבחינתי הוא כבר עושה את המרתון עכשיו. קצת בגלל שהוא בכל זאת מספיק לטפל גם בכביסה.

אוף, כמעט נופל לי האסימון שלא יזיק לי גם לעשות קצת ספורט.

נפל.

אבל לא מרתון- מה אני פסיכית?