צרה גדולה נפלה עלי בדמות מוכרת מקשקשת ומלקחיים ארוכים בידיה את עייפות ודברת ילדי ניצלה את תלתלי תפסה ואת מלקחיה העבירה ואני עוברים במוחי רעיונות כפירה של הגירה לצד השני, החלק. האם בעקבות החלקה שכזו יתישר סוף סוף אופיי ואהיה כאחת האדם? אתחיל ואסיים פרייקט בלי להתעסק בעוד כמה במקביל? אעשה את עבודות הבית בזמן בלי לבנות מכל דבר מגדלים? אשתמש סוף סוף בכל ערכות האמנות מסדרת "אמא מצטיינת"? אמצא את האנרגיה להתעמל כל ערב לאחר הילדים, הכלב ושאר ההבלים? אגיש ארוחות טריות וחמות? ואפשר להמשיך עד בוא טיפות המים הראשונות שיחזירו את שערי לעצמו ואותי לעצמי |