כותרות TheMarker >
    ';

    הדודה סימה

    בלוג עם ניחוח של אמריקה, או לפחות ארומה של סקאל דיוטי פרי.

    קצת על מה שקורה בקליפורניה ויותר על מה שלא באמת קורה, על מקומות בהם המחייה שווה הרבה יותר מהחיים עצמם ועל אנשים מהסרטים שמושלים במציאות (יחי שוורצנגר). THE WEST IS THE BEST, באמת? אני עדיין בודקת מה פספסתי כל השנים האלה.

    הסיני עם הזין הקטן והכבד הענק

    7 תגובות   יום חמישי, 22/3/07, 04:55
    יש מיליארד סינים שחיים, ויש גם כמה שלא.
    את חלקם קברו ואת השאר פיחלצו.

    כן, במו עיני נטולות הפורמלין ראיתי אותם. THE UNIVERSE WITHIN

    תערוכה די מגעילה שחושפת את גוף האדם בכל רמ"ח אבריו ושסע גידיו, באמצעות גופות אדם אמיתיות שטפלו באמצעים פלסטיים המשמרים אותם כביום מותם.תהליך השימור קרם עור וגידים כאשר חיפשו החוקרים פתרון לא רעיל ופחות מצחין מהפורמלין.בגדול, התהליך כולל שאיבה של הנוזלים והשומן מהרקמות, מכלל האיברים ומילוי שלהם בפולימרים, סיליקון וגומי.

    משהו דומה למה שהבחורות האמריקאיות עושות כאן לעצמן.

    את תפקיד הגופות מגלמים סינים באים בימים שמרבית איבריהם כבר צנחו אבל עדיין יכולים לסייע למדע.בהתלהבות התחלנו לצלם את הגופות שהועמדו בפוזות משעשעות במיוחד. גופה אחת רוכבת על אופניים, אחרת מנופפת לשלום, וגופת הנקבה היחידה שהייתה שם הועמדה כששקית שופינג בידה השלדית.לא הספקתי לתפעל את הפלאש וכבר הגיע אלי השומר ואיים שאפסיק לצלם, לא רציתי להסתבך ולמצוא עצמי מפוחלצת עם מצלמה ביד, אז הטמנתי מיד את המצלמה בתיק.

    לא הבנתי מה הקטע, אסור לצלם? מה קרה הגופות מתביישות שיראו להן את הרקטוס אבדומיניס? ?

    או אז חשבתי לעצמי, אם סבא שלי היה סיני, אולי פתאום הייתי מזהה אותו בתערוכה. בסוף היום הייתי מבקשת לקחת את סבא ולהציב אותו אצלי בסלון. בכל זאת אמנות.

    כמו בכל מרכז אמריקאי ראוי לשמו, הוצעה לקהל חנות מזכרות קטנה.חשבתי אולי אמצא שם איזה מחזיק מפתחות עם יד אדם מחוברת לו, מין חמסה כזאת, או אולי איזה עין מתנדנדת על שרשרת זהב, ככה נגד עין רעה טפו טפו טפו שלא יפחלצוני בקרוב.

    אבל הציעו שם רק חולצות וכמה כובעי מצחייה עם שם התערוכה. באמת, ממפשיטי עורות ציפיתי ליותר..

    בכל אופן התערוכה הייתה מאוד מרשימה, הצצה נדירה ומעמיקה, מאוד מעמיקה אל גוף האדם. כזו ששום ספר אנאטומיה או שלד מעבדה יכולים לחכות.

    אוצרי התערוכה מציינים שמטרתה ללמד את הקהל על המכניזים המורכב של גוף האדם, ולהגביר את המודעות לשמירה על נכס זה.

    אבל אני החלטתי שלא בא לי לשמור על הסיני עם הזין הקטן והכבד הענק..
    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/3/07 07:36:

      המוות שאנשים רואים בשטחים זה ממש לא אותו דבר,

      כי זה הרי כחלק מאיזושהי מלחמה, וכו'.

       

      אני חושב על הקשר לפציעות ומוות לפני 200 שנה,

      כשעוד היינו נורמליים. זה הרי היה קורה ממש בתוך הבית.

       

      ואני לא מדבר על זה שאנשים מתים או לא.

      אני מדבר על זה שהם מתים רחוק, בבית החולים, בצורה סטרילית וכו'. 

        28/3/07 02:36:

       

      צטט: RedHead 2007-03-27 21:51:26

      אזהרה: דיעה לא פופולרית.

       

      אחת הסיבות שאנחנו כל כך אלימים,

      וכל כך לא מספיק רגישים לזולת,

      היא שהמוות עבורנו הוא דבר סטירילי שמתרחש רחוק ובבית חולים מסוגרים,

      ולא קרוב, מתחת לבית, ביום יום.

       

      אין לנו מושג מה זה באמת פציעה,

      איך נראה אדם שסובל מאד,

      איך נראית גופה.

       

      (הכל כמובן בהכללה גסה. תחשבו על הממוצע.)

      לצערי במציאות שאנחנו חיים בה (יותר נכון אתם שם, בארץ...) המוות הוא מנת חלקו של כל בית כמעט, שלא לדבר על מחלות ושאר מריעין בשין, כך שקשה לי להסכים עם האבחנה.

      נהפוך הוא, אני חושבת שהחיכוך הבלתי פוסק במוות, (צבא, טרור, כיבוש), הופכת אותנו לעוד יותר אלימים ופחות רגישים, אולי מנגנון הגנה? .

        27/3/07 21:51:

      אזהרה: דיעה לא פופולרית.

       

      אחת הסיבות שאנחנו כל כך אלימים,

      וכל כך לא מספיק רגישים לזולת,

      היא שהמוות עבורנו הוא דבר סטירילי שמתרחש רחוק ובבית חולים מסוגרים,

      ולא קרוב, מתחת לבית, ביום יום.

       

      אין לנו מושג מה זה באמת פציעה,

      איך נראה אדם שסובל מאד,

      איך נראית גופה.

       

      (הכל כמובן בהכללה גסה. תחשבו על הממוצע.) 

        26/3/07 02:27:

      מגעיל? לצערי התרגלתי. כל יום אני רואה פה תערוכה דומה בצידי ה- Highway, במקום סינים: סנאים/ צבאים/ דביבונים. מחק את המיותר. אה, בעצם אין צורך. המכוניות עושות את זה.

      עצוב

        25/3/07 22:08:
      אני גם הייתי בתערוכה bodies בניו יורק. כולם המליצו. אמרו שחייבים ללכת. זה היה פשוט מגעיל. אחרי שני אולמות של תצוגת גופות הבנתי את הראש ולפני שהגעתי לחדר בו מסבירים על התפתחות עוברים וגדילה של גידולים ממאירים בגוף, לקחתי עימי את גופי הבלתי בריא וברחתי כל עוד נפשי משם. תערוכה שחייבים לדלג עליה. למרות ההמלצות.
        25/3/07 00:34:
      קורץ
        22/3/07 07:32:

      ההיתי לפני כמה שנים בתערוכה המקבילה שלה שנקראת body worlds.

      מדהים.

      ושם זה לא התבסס על סינים אלא על שלל אנשים שתרמו את גופם.

      אולי זה קצת מגעיל לראות מה יש לנו בפנים אבל שווה.

       

      חבר טוב שלי סירב לבוא ואמר שאת התערוכה הזאת צריך לקבור 

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      haylhil
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין