כותרות TheMarker >
    ';

    דילוגים ואומנות

    ריק ומלאות

    7 תגובות   יום חמישי, 29/4/10, 09:31

    כשאני מביטה בכוס המלאה,

    רואה פתאם,שהיא ריקה

    שום חצי,

    לא מלמטה ולא מלמעלה

    ואז משחזרת לי סיטואציות טובות, מרגשות

    נשים,

    נשים הן אלופות בשחזור

    אז הולכת קצת אחורה ונזכרת,

    הגיעה אלי לסטודיו נערה בשם ענת,

    {אני מנחה בסטודיו לבגרות באומנות}

    ענת גדולת גוף אך ראשה בשחקים, בעצם גם הם קטנים עליה,

    הראש משייט, המחשבות, המון אינטיליגנציה, גם ריגשית

    העננים נוסעים איתה

    וגם אני

    גבשנו קונספט לבגרות,

    בהכנות, או בטיוטות, כדי שפרק היד יתחמם, זרקתי מילים לאוויר

    וענת היתה אמורה לשרבט מה היא מרגישה עם המילים

    -בתוכה

    והיא כל כך זרמה עם זה,

    ואני כל כך התפעלתי

    לאחר תקופה ביחד היא בנתה סדרה מדהימה בשחור לבן, ללא מכחולים,

    רק בעזרת כפות ידיים, כל כך בלתי אמצעי

    ואני כל כך אוהבת את זה

    במסגרת הגיל הזה, יש עליות וירידות

    והמון,

    מצבי רוח, אהבה חדשה או חוסר אהבה,

    לנער, לעצמך, תהיות על הבית בו גדלת

    מתחילה להיפתח בקורת מול ההורים.

    הייתי בשבילה,

    בכל מאודי

    מציירים ומדברים, לפעמים מציירים ובוכים

    בתום התקופה והעלאת התערוכה קבלה ענת 100

    אני לא מסתכלת על ציון וגם לא זאת שנותנת אותו,

    הרעיון בסטודיו הוא החוויה, התהיות,

    אומרים ניסוי וטעייה, אני אומרת ניסוי ותהייה

    כעבור כמה ימים, כשהתערוכה ירדה,

    צלצלה ענת ובקשה לבוא אלי

    אמרה:"אני חייבת עכשיו להביא לך משהו"

    משעברה את סף דלתי, ראיתי שהיא מחזיקה איזו קופסא בעדינות רבה

    היא הגישה לי את הקופסא ואמרה המון פעמים,"אורית,תפתחי בזהירות, יש בפנים אוצר"

    טוב, פתחתי לאט לאט, פרמתי את סרט האורגנזה החרדלי ולאט לאט את הנייר

    ועל ברכיי היתה מונחת קופסת עץ בצבע ברונזה,

    ..."בזהירות, אורית, תפתחי בזהירות" היא אמרה בלחש

    משפתחתי את הקופסא, היתה מראה עגולה דבוקה לדופן העליונה,

    ואני השתקפתי במראה,

    התחלתי לבכות מהתרגשות ומבוכה,

    .."ואת האוצר" היא אמרה

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/5/15 01:22:
      סיפור אמיתי ומופלא. ממש הרגשתי והתרגשתי. הכל תלוי במבט . באופטימיות צרופה, היא תמיד מלאה. גידי.
        2/9/12 16:26:
      מקסים.
        18/8/12 22:17:
      וואו,תודה לכל המגיבים ברגישות ובפיוטיות כזאת. אני נכנסת לעיתים יותר רחוקות לדה מרקר , פרצו לי למייל אז לא מקבלת את זה כבר ישירות,עשיתם לי את השבוע.....
        16/8/12 08:27:
      היכולת ללוות מישהי בתהליכים משמעותיים בחייה, ללוות מעמדה של עומד מן הצד ומסייע בלבד, עם נקודה של אמון שהאדם שמולי מספיק גדול כדי לפרוץ את הדרך בעצמו, ואני רק סיוע קל מן הצד, היכולת הזו דורשת ענווה. להיות שחקן משנה, ולתת את הבמה לשחקן הראשי ולהינות מזה שהוא מצליח. מאמר יפה.
        29/4/10 19:27:
      תודה שרית
        29/4/10 18:12:

      היי אורית

       

      נפלא שאת עוזרת  לנוער ולמבוגרים בעזרת האומנות להביע את עצמם. להעיז  להיות מי שהם

       

      לגעת ולחקור

       

       

      את נותנת להם מקום בטוח ומוגן, להתנסות ולהיות....

       

      אני בטוחה שאת אוצר לרבים מהם

       

       

      שרית

        29/4/10 13:18:
      תודה לסטיב

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      או-רית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין