מה אני אכתוב? מה.. מה..? לצטט דברים שקראתי? לתרגם מחשבות של מישהו אחר ?הרי הכול כבר נכתב הכול נאמר וכולם חכמים הרבה יותר ממני. מה? אנשים עומדים שם או יושבים מול המרקע ומחקים אם יד על השעון מתי ובאיזה רגע אני יעלה לאוויר ויגיד משהו בלחישה חרישית בשקט מופטי? ששש... בשקט אתגנב כפופ בלי להסתיר לאף אחד אחפש בחושך את המקום שלי, אחפש את החריץ שלי ברשת ואחדור כמו אל לביבה מדושנת אחדור אלתוך ה"סייבר" בשששקט על קצה האצבעות יחף בצעדים קטנטנים לוחץ על הבוהן אשב מול המקלדת ואצעק " מה קרה לכם? תתעוררו מה קורה פו אתם ישנים בעמידה בשכיבה בישיבה אנחנו בהתרסקות קולוסאלית כמו מכשיריי התעופה הראשונים שהתבססו על מנגנון נענוע של כנפיים ולא על חוקי האווירונאוטיקה. קפצנו מהצוק בטוחים שיש לנו את המכשיר האולטימטיבי לטיסה ואף אחד לא אמר לנו שאנחנו עומדים להתרסק כול רגע. אנחנו חושבים שאם נמשיך לנפנף בכוח נוכל להשאר באוויר אבל אנחנו לא רואים שהאדמה מקצרת טווח מתחתינו ואנחנו עומדים להתרסק. זה חיים זה? אתם חושבים שלשבת ולקשקש אחד אם השני יציל את העולם ? אתם לא מבינים שלפני עשרת אלפים שנה הופיע "הבן אדם הנבון" והוליך את כולם שולל הוציא את כולנו מגן עדן ונתן לנו להבין שזה סיפור אחר שיש לנו איזה דפקט שכל החיים נצטרך להתמודד איתו ואז את כל התסכול שלנו אנחנו נפרק על היקום והכוכב האומלל הזה ונחשוב שהכל נברא עבורינו כשבסך הכול רוצה הכוכב הזה להמשיך לחיות לנצח ואנחנו רק פסיק באבולוציה ולא מכונת השמדה..... רגע רגע תרגיע אתה לא יכול ככה להתפרץ לרשת ולהתחיל מיד להטיף בהשתלחות כזאת רגע על מה מדובר ? בו נתן כצאת זמן זה רק היה חריץ, יש כאן אנשים עדינים שעוד ישנים תרגיע ... תשב רגע, או קי אז בו נביט למעלה ונראה איזה יום יפה איזה שמים נפלאים תלויים לנו שם למעלה איזה אוויר מתוק עוטף אותנו וננשום עמוק עמוק ונתרכז רק בנשימות שלנו ונשאל את עצמנו מה אנחנו מרגישים ברגע זה? נרגיש שהמחשבות שלנו הם תגובה לתחושות והתחושות הם תגובה לסביבה שלנו כאן ועכשיו. נשקע לתוך עצמנו בלי לזוז בעיניים עצומות ובשתיקה מוחלטת בשקט בשקט שש......