כלומר, אכזבות לי - אולי לאחרים אלו שמחות.

שידורים ישירים ומקבילים ממשחקי רבע הגמר באליפות העולם בסנוקר בשפילד, אנגליה ומולם משחק חצי הגמר בין ברצלונה לאינטר מילאנו. קפצתי כל הערב מערוץ לערוץ ומאכזבה אחת לשנייה: מן הפח אל הפחת.

באליפות הסנוקר הועפו שנים מחביבי: דייויס ואו'סליבן. דייויס המבוגר, שהיה שש פעמים אלוף העולם בסנוקר הועף על ידי בחור צעיר, כמעט נער, שהיה יכול להיות נכדו של דייויס. כך עוברת תהילת עולם מן הזקנים אל הצעירים או כמו שנאמר במקור בלטינית בעת כניסת אפיפיור חדש לתפקידו : SIC TRANSIT GLORIA MUNDI. וכך צריך להיות בעולמנו: הזקנים נמוגים והצעירים פורחים. חביבי השני, רוני או'סליבן הוא שחקן סנוקר מוכשר כשד, אלוף עולם שלש פעמים. בעוכריו יהירותו. הוא נוטה לזלזל ביריביו שמנחילים לו לעתים תבוסות בגלל אותו זלזול: כשהוא מתעשת ומבין שהמשחק אבוד, כבר מאוחר להתייחס אל יריבו ברצינות. וסנוקר הוא בעיקר משחק של מחשבה וצפיית מהלכים קדימה, לעתים לא פחות משחמט, בצרוף זריזות ידיים, כושר גופני מעולה, שקט נפשי ועצבים איתנים.

באליפות אירופה לאלופות בכדורגל הקבוצה שאני אוהד מזה שנים, מנצ'סטר יונייטד, הועפה כבר מזמן. לכן רציתי אתמול שהמאמן הבלתי נסבל בעיני ג'וזה מוריניו יפסיד עם קבוצתו אינטר מילאנו. ייתכן שזו אנטיפאתיה אישית מצידי אבל יש לי גם כמה סיבות לא לסבול את הכדורגל שהקבוצות שהוא מאמן משחקות. ראשית, הן משחקות משחק כוחני, לא רחוק מאלים ממש. אין להן סגנון משחק כי בדרך כלל מוריניו קובע את שיטת המשחק על פי היריבה שעומדת מולו. הוא לומד היטב את נקודות התורפה של יריביו (את כישרונו בהבנת משחק הכדורגל גם אחד כמוני שאינו סובל אותו לא יכול להכחיש) ומורה לשחקניו כיצד לנצלן כדי לא לאפשר ליריבה לפתח משחק ראוי לשמו. וכך היה אתמול מול ברצלונה שהייתה זקוקה לשני שערים כדי להעפיל למשחק הגמר והצליחה לכבוש רק שער אחד. מוריניו בנה בונקר הגנה חזק והורה לשחקניו לבזבז זמן ולהעיף כדורים אל היציעים עד כמה שאפשר. וברצלונה לא הצליחה לפתח את משחקה היפה בדרך כלל, והכוכב שלה ליונל מסי הופל יותר מעשרות פעמים כך שלא הגיע אפילו אל מקצת מיכולותיו. אמנם השופט הוציא כרטיס אדום אחד ועוד הרבה צהובים לשחקני אינטר אך מטרתו של מוריניו הושגה: קבוצתו העפילה אל הגמר למרות משחקה המכוער. בגמר היא תפגוש את ביירן מינכן שהיא קבוצה לא פחות אלימה מאינטר ושם, יש לשער, יהיה משחק האבקות בסגנון "תפוס כפי יכולתך" ולא כדורגל. גם שם אשמח להפסדו של מוריניו כי אני אוהב לראות את פרצופו המכורכם כאשר הוא מפסיד.

לא נותר לי אלא להתנחם בצרותיו של ביבי במרכז הליכוד היום. ועל כך - עוד מעט.