"אילו דג הזהב היה נותן לך שלוש משאלות במה היית בוחרת?" נשאלה עוברת אורח עבת בשר שהתעכבה בשוק הדגים ליד אחד הדוכנים.
השואל היה איש מרושל בגדים חובש מצחיה. האישה מיששה את מבחר הדגים הפרושים וניכר היה שבשאלתו יש שמץ של רמיזה כי הגיע הזמן לשים קץ למזמוזים ולפנות מקום לבאים אחריה. בעל הדוכן שהבין את הרמז חייך חיוך רחב ושמח כי מלאכתו נעשית בידי אחרים, ואילו האישה המשיכה בשלה ולא נודע אם הבינה את החידוד. היא פתחה את פיה לענות, אלא שבאותה שנייה הצטרף קול נוסף . היה זה איש רזה וגבה קומה .
"ניראה לך שיש משהו שעדיין לא נתבקש? הרי מזה שנים נשאלת שאלה זו בכל השפות ובכל הארצות. נו, וזה עזר להגשמה ?" והוא פנה אל בעל הדוכן. "תן לי את שני דגי הבורי ונקה לי אותם".
"להגשמה לא, אבל לנשמה כן". הצטרף איש ממושקף וקצר רואי שנדחק בין המצטופפים ומישש אף הוא את הדגה. "אני מנקה אותם בעצמי, לא סומכת על אף אחד, אבל נורא קשה לי להחליט" אמרה בקוקטיות האישה ופנתה לחד החידות שקיבל את מבוקשו עטוף בנייר ובשקית ניילון והתכונן ללכת.
"אילו הייתי צריכה לבקש משאלה אחת לפני שנה, הייתי מבקשת בריאות לבעלי שנפטר בינתיים. אילו הייתי צריכה לבקש משאלה לפני עשר שנים הייתי מבקשת חיים לבני שנפל בשדה הקרב. אילו הייתי מבקשת משאלה לפני..." ופרצה בדמעות...
עוד לפני שרצו הקונים לומר לה מילות ניחומים קטע את דבריה איש בעל בלורית פרועה תוך שהוא מנסה להכניס לתיקו מספר לא קטן של מחברות שכמעט נשרו מידיו. ניכר היה שלא הספיק לעשות זאת בצאתו מבית הספר הסמוך.
"סליחה שאני מתערב גבירתי, את בוודאי שמת לב שהבקשות שלך תלויות זמן ותלויות אירועים. אז אולי באמת קשה לבקש שלוש בקשות בו זמנית? ואולי אותם דגי הזהב שצצו מידי פעם באגדות השונות לא היו כל כך חכמים ובעלי יכולת על טבעית כפי ששיערו יוצריהם? אז למה לבזבז זמן על בקשת משאלות? צריך להחליט איזה דג לתפוש ולהמשיך הלאה. והשאר או שיסתדר או שלא, מי יודע?"
"איזה חכמולוג" רטן חד החידות מתחת לאפו הארוך " הוא לא מבין כלום באגדות. נאדה, נאדה" והתחיל צועד במעלה הרחוב.
הקונים הנותרים העיפו מבטי בוז אל בעל הבלורית הפרועה שהצליח בינתיים להכניס את המחברות לתיק והתרחקו ממנו קמעא, ובו זמנית הצטופפו ליד האישה הבוכייה בהפגנה חיבוקית.
"אז תן לי את שלושת הדגים הזהובים שם...כן, שם בפינה, אני לא מצליחה להגיע אליהם." אמרה האישה לאחר שנרגעה קמעא וקינחה את דמעותיה. |