מחשבותיי נודדות הרחק..

אל מעבר ההרים

להיכן שהשמש נושקת לגלים.

האם העולם סובב סביבי

או שאני סביבו?

אל אותו פרפר

זהוב כנפיים

שהגיע זמנו לקרוע

את קרום הגלימה

ואוויר צח , נכנס לתוך ריאותיו

האם מעדיף הוא להימצא שקוע

בשינה עמוקה

או,להתעמת עם האחריות

שמביאה איתה החופש?

אל אותה חתלתולה

ירוקת עיניים

שהקרובה לליבה 

נושאת אותה בשיניים

והצוואר מרגיש ,צורב מעט

האם להימנע מהצריבה

ולהישאר קרוב

או שהצריבה מראה

את היופי שבקרבה?

אל אותו יצור ארוך

שכל היום לוחש סודות

ומשיל את הלבוש בו הוא כרוך

אולי ברגע שהלבוש

הופך להיות ללחוץ

צריך להתלבש אחרת?