דמעות בעיניי

ואני תוהה - מי הם פגועי הנפש האמיתיים בסיפור הזה...,

לאיזה אומללות אדם צריך להגיע כדי לצאת לרחובות עם שלטים שכאלו.

והחומות של המוסד, את מי הן סוגרות, את זה ש"בפנים" או על זה ש"בחוץ".

וזו תמונה של כולנו,

במקומות שאנחנו לא מקבלים, נלחמים, שוללים, מקטינים, ויותר מהכל - צודקים.

האם אנחנו מוכנים לקבל את המפגינים האלו?

לא להסכים, לקבל.

תודה על הפוסט החשוב הזה.

הפסקול מתאים בול! פשוט מחליא.

השלט רק מחזק את דעותיי,

חוסר הנאורות בתחום המחלות

הנפשיות גורמת לאנשים הבריאים(?)

להתנהל כבהמות.

כמוך בר, אני מבינה את השיקול

של לא לצאת מהארון. ברם, באותה

נשימה, לא הייתי מבזבזת אנרגיות

על אנשים קטנים.

צטט: (עי)דנהנחושת 2010-05-01 00:38:23

הם יכולים להתחבר עם החרדים ההם: שלא רוצים כלבים ו ספרדים בבית הספר שלהם, לא?

 

ואתיופים. שכחת "ואתיופים."

תודה שהבאת את זה בר..

הרשה לי  להביע מחאתי בעיניין..

ממש מקומם אותי לראות שלט כזה

אני מתארת לי מה חושבים אותם אנשים שכך

מגנים מכלימים ומטילים דופי בהם

סילוקם  הוא תעודת עניות למי  שמכנה את עצמו אדם

הרי זה משפיל עד עמקי הנשמה

אני חושבת שאנשי קרית חיים קיבלו

ממני וי שחור בפנקס -

כל התרוצים שלהם לא מעניינים כל ההפגנות שלהם לא שוות

לכתוב שלטים על בני אדם אחרים באופן כזה

הוא שערורייתי ומכוער .

מה ההבדל בין לכתוב כושים החוצה ,יהודונים צאו מפה?...

רק טוב...

וורד

הם יכולים להתחבר עם החרדים ההם: שלא רוצים כלבים ו ספרדים בבית הספר שלהם, לא?

זה לא פייר...

 "כולנו שונים וכולנו שווים.. " ממש... 

הפכנו לאנשים קרים. מנוכרים.

כאבו של האחר מרחיק אותנו...

נרתעים ממי ששונה וחריג לפי תפיסת העולם ה"נורמאלי" ...

ואולי באמת הפנים האלה מפחידות אותם...

זה באמת קשה לראות את אותן פנים שמזיכרות לך שיש שונים ממך...

אותן פנים שמזכירות שכמה שלא תנסה להתעלם זה יכול להגיע גם אליך...

ואם רק נפתח את העיניים. אם רק נסכים לרגע אחד באמת לראות אותם ולא רק להסתכל שיטחי

יש איזה סיכוי שנגלה שהם אנשים מיוחדים ומדהימים. עם לב , אהבה , אמונה וטוּב שאין בנו... אלו ה"רגילים"...

פחד לגלות שיש בהם את מה שלנו לעולם כנראה לא יהיה... לא כל אחד יירצה לגלות את זה...

חבל...  ההפסד כולו שלנו... כלומר שלהם.. של  ה"נורמליים"