כמעט בכל מקום שעבדתי בו ראיתי מדי פעם אנשים בוכים. חלק בכו ממש עם דמעות וחלק היו פשוט בדיכי - דיכאון זמני. זה קורה לכולנו לפעמים, רק שלא מדברים על זה. "מחרישים" את זה.
השאלה: מה לעשות? התשובה: יש מה לעשות. ולא חייבים ללשלוח את העובד לשרינק (מכווץ מוחות)/פסיכולוג או לכדורים כחולים וצהובים
אפשר לפתח תרגולת דיכי Dici Drill תרגולת של פעולות שניתן לבצע כשהדיכי מגיע.
כל אחד ממכם יחפש לעצמו את סדרת הפעולות (תרגולת) שמתאימה לו. הנה הרשימה שלי לשעות משבר:
1. מטלפן לחבר ואם הוא לא עונה אני מטלפן לבא בתור עד שאני מוצא מישהו להתפרק ולהתרפק עליו. 2. שוקולד בכל סוג וצורה 3. קוראסון או כל פחממה אחרת 4. מוזיקה 5. יוצא החוצה לאויר ולרוח 6. אם זה בבוקר - אז שי ודרור או אביעד קיסוס וטל ברמן 7. קונה חולצה חדשה (לנשים - נעליים) 8. כותב את כל החרא החוצה 9. מקלל בשירותים 10. מתקלח (בבית. לא בעבודה) 11. מסדר ת'מחשבות ושם ליד כל טרדה פתרון אפשרי 12. פרופורציה! מזכיר לעצמי שאני בריא יחסית (טפו-טפו-טפו) ועוד ...
תנו למי שעובד אתכם רעיונות ליציאה מדיכי. תנו מקום לדיבור על הדיכי. לגיטימציה לקיומו. ותפתחו לעצמכם לאחרים רשימות אנטי דיכי להפעלה כשהוא מגיע. ואם בא לכם עידוד/שיחה, פשוט תתקשרו 0544-346494 מוקד התלהבות 24 שעות 7 ימים בשבוע (ערן שחר, ד"ר התלהבות) ואני אוציא אתם ממנו בחינם.
|