ננס אדום שובר את הכלים ועוד כמה דברים חשובים
סיפורים, שירים ומאמרים של ננס אדום ורגוע במיוחד.
© כל הזכויות על תכני הבלוג שמורות לעידן אלמוג.
פוסטים פופולאריים
-
העץ הוא גבוה
23/2/12 | 1194 צפיות
-
ננס יוצא החוצה!
22/1/08 | 1631 צפיות
-
שברתי את השן! - ננס קריירה (חלק א')
8/5/07 | 1584 צפיות
-
המדריך למהפכה
5/11/10 | 838 צפיות
-
טיול גימלאים
18/6/10 | 896 צפיות
-
היום בו פרצה המלחמה - עדות של ניצול
28/6/07 | 1207 צפיות
פוסטים אחרונים
- תושבי ארץ נהדרים 6/3/12
- שלום לדודה 2/3/12
- העץ הוא גבוה 23/2/12
- סיבה ראויה אחת 16/11/11
- תחילתו של הקץ - פרק א' 21/5/11
- המדריך למהפכה 5/11/10
יֵחִיאֶל
יֵחִיאֶל בן 38. אף פעם לא הייתה לו חברה. למען האמת, הוא אף פעם לא דיבר עם בחורה. בשם הכנות, אגלה לכם שיחיאל כל כך לוּזר, שהפעם הראשונה שבחורה נגעה בו הייתה לפני שלוש שנים, באוטובוס בדרך לים המלח, כשהאוטובוס נטה על צידו באחת מהפניות התלולות. הוא כל כך אפס, שמאותו יום היסטורי הוא נוסע באוטובוס, פעם בחודש, לים המלח. ליחיאל אין עבודה. הוא מובטל. למען האמת, אף פעם לא הייתה לו עבודה. בשם הכנות, אספר לכם שיחיאל כל כך לוּזר, שהפעם האחרונה שהוא היה בראיון הייתה לפני חמש שנים, בסדנת הכנה למובטלים כרוניים, וגם אז הוא לא התקבל. הוא כל כך אפס, שאפילו באגודה למלחמה בסרטן סירבו להעסיק אותו כמתנדב. יחיאל מתגורר בדירת גג, באור עקיבא, לבד, בבית של סבתא שלו. הוא לא מדבר הרבה. אין לו מה להגיד. יש לו רק תחביב אחד שמרגיע אותו - אסטרולוגיה. יחיאל הוא בן מזל "דגים". השמועות מספרות שאהוד בנאי כתב את "ילד בן 30" על יחיאל, לאחר ששמע עליו מסבתא של יחיאל, כשנתקל בה במקרה בתור לסלאמי, ב"שופר בֵּסְט דיל זיל הזול הכי טוב", בבני ברק. לאחרונה נרשם לאוניברסיטה הפתוחה, לאחר שקרא באיזה פורום באינטרנט שבכדי להתקבל לאוניברסיטה הפתוחה לא צריך פסיכומטרי. כמו שאתם כבר בטח משערים, לא רק שאין לו פסיכומטרי, אין לו אפילו בגרות חלקית. וזה לא שהוא לא ניסה. שנים למד אצל "יואל גבע בגרויות". הוא למד כל כך הרבה, שאפילו יואל גבע בעצמו ביקש לראות את הפלא. לבסוף, קיבל את כל כספו בחזרה, בתוספת החזרי נסיעות. חודש לפני המבחן של הקורס הראשון באוניברסיטה הפתוחה, החל לחרוש. כל כך רצה להרביץ אותה עם מאייה, ולהוכיח לכל מי שהכיר אותו, לסבתא ולהוריו, שהוא פוטנציאל לא ממומש, עד שהפסיק לאכול ולמד 20 שעות ביממה. הוא היה כל כך נלהב, שאפילו ויתר על הנסיעה לים המלח. שבוע לפני המבחן, החל לקחת תוספי מזון מיוחדים שהבטיחו שיפור בזיכרון ובכלל הרבה מזל. ביום המבחן, נכנס גאה, בצעדים בוטחים, לחדר הבחינה. התיישב במקומו והחל להתארגן. הניח על השולחן את הקלמר של בת הים הקטנה. שלף את בקבוק מיץ הפטל שסבתא הכינה, ופרס על השולחן את שלל עוגיות האלפחורס האהובות עליו, בסדר יורד, מהגדולה לקטנה. לסיום הטקס, הסיר בזריזות את העטיפות מהסוכריות על המקל. הבחינה החלה. יחיאל הפך פעמיים את שאלון הבחינה, ולקח לֶק מרגיע מסוכריית התות. אה כן.... שכחתי לספר לכם, שליחיאל יש נטייה לא רצונית לבצע כל פעולה פעמיים. כשהיה קטן, חשדו שהוא סובל מתסמונת טוֹרֶט, אך הבדיקות שערכו הרופאים הראו שלא. לאחר מספר ניסיונות להפוך את השאלון פעמיים, ביקש את עזרת הבוחנת הקשישה בהפיכת השאלון. הבוחנת, שאהבה את הכיפה של יחיאל, שמחה לסייע. חצי שעה חלפה, ועדיין לא רשם דבר. בכל פעם שהביט על השאלות ראה רק שחור. "אולי אני לחוץ מידי?" שאל, בעוד שאר הנבחנים מהסים אותו. "אני חייב למצוא דרך להירגע!" הרים ידו פעמיים, וביקש מהבוחנת את טופס "השאלות לבוחן", שזהו טופס קטן שנשלח לחדר קטן, ללא ריהוט וללא מיזוג, שבו יושב הבוחן הראשי, ומשיב במרמור נמרץ לשאלות הסטודנטים. הבוחנת הקשישה פסעה ברוגע לעבר יחיאל, והניחה, ברַכּוּת, את הטופס על השולחן. לפני שחזרה למקומה, עוד הספיקה להעביר ליטוף על הכיפה. יחיאל הניח יד לחוצה על הטופס ורשם: "שלום! אני יחיאל. אני בן 38. לא לקחתי את המוח. אני מנסה להירגע. אני מזל דגים. מה מזל של אמא שלך?" לא להאמין שבעוד 7 שנים הוא ייבחר לכנסת ישראל. לא להאמין! פוסט אח ל: משה |
תגובות אחרונות
-
galplik
בתגובה על טיול גימלאים
-
אליכרמלי
בתגובה על המסע אחר התקליט האבוד - חלק א'
-
חיים יפים
בתגובה על הוא לא הפסיק לשיר
-
חיים יפים
בתגובה על נעליים
-
CINAM0N
בתגובה על היא מתה עליי, הכלבה.
-
עינת:)
בתגובה על תושבי ארץ נהדרים
תגובות (50)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש לי אליבי
הייתי אז בשליחות בת שלוש שנים עם המשפחה בבלגיה
נפלא! איזה רטרו!
לא לא...אני מדבר על התקרית שבה אני וירדנה הבנו עם אילו סנוניות יש לנו עסק. לכי לכי תשפריצי דיו על מישהו אחר.
ציטוט מכתבה
"1984. אחרי ארבע שנים של מלכות עפרה חזה מצליחה ירדנה ארזי, יריבתה המושבעת אז, לגזול ממנה את התואר. ארזי הוציאה באותה שנה את תקליטה "אתה לי ארץ", שהתחיל את עידן שלטונה במצעדים. המהפך הזה העצים את להבות מלחמת העולם ששררה בין מחנות המעריצים הניצים של שתי הדיוות היפות. השיא כמובן היה כשמעריצת חזה השפריצה ביולי 1985 סילון דיו מאקדח מים על שמלתה של ארזי ההמומה. "אני עדיין רועדת", אמרה למחרת ארזי. חזה מצידה כינסה מסיבת עיתונאים והודיעה כי בכוונתה להגיש תביעת דיבה נגד ארזי, בעקבות האשמותיה כאילו היא מנהלת מערכת הסתה נגדה. בעוד בצלאל אלוני אמרגנה של חזה טען כי תקרית הדיו היתה "פרובוקציה מאל"ף ועד ת"ו".
את רוצה להתוודות על משהו?
כן כן- ניצה שאול
האם זו אותה תקרית בה ירדנה נסתה למחוק את ה"דיו" שעל מסך המחשב באמצעות טיפקס?
שולי נתן?!?!?!
את בטח מתכוונת לניצה שאול, הבייב האולטימטיבית של שנות ה-70.
ועוד מילה אחת על ירדנה ואני מספר פה את הסיפור האמיתי שמאחורי תקרית הדיו.
זה השיר ששולי נתן שרה בגבעת חלפון!
אגב, שמעתי שירדנה והיא היו אויבות מרות
אפילו האוגרים שלי לא מבינים את התגובה שלך.
למה זה אותי לכלכת? הכביסה כבר לא עוזרת!
אני לא אינפורמטיבי?
היה פה דיאלוג שנהרס לגמרי.
את היית צריכה להוסיף ולהקשות: "ומה אומרים על הלימודים בסגורה?"
ואני הייתי קורא בקול גאה: "6 אוניברסיטאות, לכי תיזכרי!"
[גבעת חלפון, סנוניתה. גבעת חלפון!]
סרגיי הא?
נראה לי שיש לך פה בסיס לפוסט חדש.
אולי תספר לנו על חוויות הביסקוויט כסרגיי..
אתה מאוד לא אינפורמטיבי, עד שזה מגיע לירדנה
גמדיוניסי, פעם , כשהייתי צעיר , צירתי פרוטרטים של אנשים , שגב לא היה קליט אז קראתי לעצמי סרגיי, לא משנה ...
בקיצור מה שלמדתי זו לא היכולת לצייר באופן אמין למקור אלה היכולת לזהות איזה אדם עומד מולי- וזאת עלפי תווי פנים כמובן.
האיש הזה לא משו, אתה צודק!
ממממממממממ
לא רציתי לצרף תמונה, אבל...את בטוחה?
סחטן! זו חתיכת מחשבה חיובית.
עזוב ביסקוויטי,
יחיאל שלך נשמע זהב של ברנש.
כל מה שנותר מהיחיאל שלי, זה שיעול חלוש ומשפט אלמותי: "אני אחזור שוב, לא לקחתי את המוח!".
מה שאומרים על הלימודים בסגורה.
אני מכירה אותו!
יאחלה פוסט
לפחות יש לו תחביב
בונה גמד
היה לי כזה אחד בצבא , בדיוק כמו שאתה מתאר , קראו לו יחיאל אבל הכינוי שלו היה עזריאל על שם המושב שמשם בא , הוא היה ש"ג אבל עשה את כל התפקידים: טבח מפקדיונר , סרס"פ פקידה- הכל
הוא היה כזה גבוה שלומיאל ,עם כיפה, אפילו שיהיה אומר "שמש" היה עושה את זה עם ח' גרונית חזקה (לא היה שווה לקרוא לו יחיאל כי אין בשם הזה ע')
- אין סיכוי שיצא ממנו משו אבל ,לעומת שלך , לעזריאל יחיאל הזה יש לב זהב, הוא היה כלכךטוב שכולם אהבו אותו .
אני כמעט לא זוכר כלום ממה שהיה בצבא אבל אותו אני זוכר , נשמה , מלאך שומר עלינו..
תן כתובת נלך לכפכף את היחיאל הזה שלך!
מה, באמת, אומרים על הלימודים בפתוחה?
סנוניתה,
גם אני הייתי תלמיד נושר בפתוחה, וכל מה שאומרים עליה, אמת לאמיתה.
הרעיון להוסיף חמלה נשמע לי מעניין. זה באמת יכול לשדרג ולהציג דמות יותר טראגית. אני אזכור את זה ואנסה לערוך את הסיפור בעתיד.
הלוטרות מוסרות נשיקה.
צ'וקומוקו,
את כולך אמפטיה. יש לך לב קטנטן.
אין לך מה להרגיש רע עליו, הוא מושחת מהסוג הגרוע ביותר.
הוא כל כך גרוע בלשקר ובלהיות מושחת, שזה מעליב.
אגב, לגור אצל הסבתא, לפחות מבחינתי זה פרס.
לי היו שנים נפלאות. רק עכשיו אני עומד לעזוב.
במעופו למטה הוא לפחות נתקל בכמה ענפים כואבים. לא שהוא יפיק משהו מהשריטות, אך הוא לפחות שילם והוכיח את קיומו של המוצאי שבת.
וכפי שזה נראה כעת, עכשיו המוצאי שבת מחכה לאולמרט ולהירשזון.
אני מוחה בשם תלמידי האוניברסיטה הפתיחה לדורותיה.
סיפור מצחיק ומשעשע, אני חושבת שנימה של חמלה כלפי יחיאל תשפר אותו אף יותר. רקע, למה הוא כזה- עיגול הדמות.
וד"ש לאוסף הלוטרות
סיפור עצוב. ננסית מתוודא לננס. ולי עכשיו אסור לקרוא סיפורים עצובים, אני לוקחת הכל ללב, ככה זה בחגים. הכל עליי. עוד שנייה אני מציעה לכל העצובים לבוא לגור אצלי בחדר עבודה.
אבל לעניין הפריימריס, זה כ"כ מסובך כל הפוליטרוקיות הזאת. באמת. שחיתות זה עניין מורכב. או שלא. אבל אז נכנסים לכלא. או חוזרים לגור אצל סבתא. או מתקדמים להיות מנכ"ל חברה ציבורית גדולה. לפני הפרטה. בקיצור... המשך. אני כבר לא עצובה עכשיו.
מה יותר כואב?
זה שיחיאל הגיע לכנסת או זה שיש מי שמצביע עבורו?
ואחר כך מה - לשכה ופקידות - והוא יוכל סוף סוף לגעת בבנות?
באיזה עולם מוזר אנחנו חיים...
אוףףףף
אין בעיה פנדורה. קחי את הזמן.
והכיפה, היא למען האמינות [וגם אור עקיבא - שם גדל].
אני מבין את מקור הטעות ולכן אסביר.
יחיאל תכנן לעלות על האוטובוס לאריאל, אך טעה בתחנה. הוא גם טעה בקו, ובתאריך.
ואל תחשבי לרגע שלא ערכתי תחקיר (חצי) ביוגרפי :)
חושים חדים יש לך.
את לא רוצה לדעת איך היא קרעה אותו אחרי הבחינה.
הכיפה עפה שם לתקרה.
המחקרים מצביעים על כך שהמוח שלנו הוא כמובן בישבן.
באמת מלחיץ. העיקר שהוא חלף, לבינתיים.
עכשיו נותרו עם מושחתים יותר מכובדים.
לא יכול להיות!
אני משתתף בצער אישתך.
רק למען הדיוק, חשוב לציין שמבין כל השטויות שיחיאל עשה, את השטות הזאת הוא השאיר למניפולטור אחר.
נו באמת ננס, אין לו בגרות הוא לא מצליח בכלום ולא הולך לו עם נשים
אז לאיפה את רוצה שהוא יילך אם לא לכנסת ?
שם לא נדרש הרבה ידע והטרדות זה עניין של מה בכך
* ראבק היית חייב להלביש לו כיפה קיבנימאט?
ענק !
והערה קלה - נדמה לי שזה היה האוטובוס לאריאל ולא לים המלח.
תודה1 על שעזרת לי למצוא את היחיאל שבי.
די, מרפה מהננסים1. הולכת על ענקים.
יש פה מישו שעבר את ה-1.85 מ' (בלי פלטפורמות1)?
יש לי הרגשה שהבוחנת הקשישה ממש נדלקה על יחיאל.
בין השורות זה סיפור אהבה.
מה זה אומר על המוח שלנו. הבוחרים... איפה הוא נמצא ?...
(-:
אני קראתי את הפוסט
מסתכל על התגיות
נעים מאד אני יחיאל!!!
אני לא דואג.
עכשיו אני מבין!
את סטף השובבה.
בתור אחת שיודעת1, את לא יודעת1 יותר מידי...
בממלכת הננסים, סולם הערכים הוא הפוך. את אמורה לדעת את זה1.
ולא ארחיב יותר, כיוון שכבר עכשיו אני מרגיש שהגזמתי בהסברים.
ליצן החצר צוחק עליי. עליי!
אל דאגה, ננס
אין לי כוונה להיפרד מהטרנטה בשנים הקרובות..
תכין את יחיאל כשתראה שלוליות ריר מתחת למה שאני כותבת:)
דווקא קראתי את התגיות אבל קווי האופי של יחיאל.... כאילו הייעוד שלו בחיים נקבע להיות בעלה ירוק. ננס, יכול להיות שתגיות טועות?
("כיוון גבוה"? מננס לא ציפיתי וכו'...).
סטף,
את כנראה יותר מידי אדיבה.
אל לך למהר למסור דברים יקרי ערך, ובטח שלא לאנשים מהסוג של יחיאל.
הוספתי בתגיות את הרמזים הברורים, שאולי פספסת בטקסט.
הלוואי שהוא היה הולך לעלה ירוק. הוא כיוון יותר גבוה, המושחת הזה.
אם הוא יחכה מספיק זמן, אני מוכנה להשאיל לו את המוח שלי.
אמנם מלא חורים, אבל לפחות יהיו לו כמה זכרונות נעימים של ציצים. שלי.בטח הוא ירוץ עם עלה ירוק.