| למי שמכיר אותי זו יכולה להישמע בדיה. פעם, לפני עידן ועידנים, הייתי סרבן מזון. ילד הבוהה בצלחתו שעליה מונחת ארוחת הצהריים ולא נעתר. מניע ערימת פירה מצד לצד. מגלגל עם המזלג אפונים במסלולים נפתלים ובוחן את צמיגותו של רוטב העגבניות. אבי היה מכנה את מה שניסיתי לדמות לפעולת אכילה "מחסני סוכנות", עת הייתי גודש וממלא לחיי להתפקע. אז היה תופס את פני בידו הגדולה ולוחץ פנימה שאבלע. היום אמא מודה, שהיא פשוט בשלה מחורבן. מיד אחרי ליל כלולותיה הוענקה לה מחברת מתכונים מאמה. זו הייתה בצעירותה תופרת מיומנת וזריזת ידיים בקיבוץ, אך לא בורכה בטעם ובריח. אבי, לעומתה, גדל יונק ומלחך מתוך עצמות המח הרכות של סיר הטשולנט הפולני. וכך, בדירה קטנה בבת-ים, יושבים להם שני זכרים מתוסכלים, האחד מייחל לטעמים שנעלמו והשני מייחל לטעמים שייעלמו. אמא המסכנה, שנים רבות יעברו עד שתוכל להביט בהם מרוצה, נפוחי כרס ומשחררים חגורותיהם בחיוך מדושן. "גלידה במיקרו" המצרכים: גלידה, לא משנה הטעם, רצוי מהקשות. כוס זכוכית או קרמיקה מיקרוגל אופן ההכנה: יוצקים לתוך כוס הזכוכית שלוש כפות גדושות של גלידה. מניחים בזהירות במרכז המגש של המיקרוגל מפעילים על עצמה גבוהה למשך 15 שניות. מוציאים ואוכלים. (זה המתכון שלה... ) דיברנו על זה. שאלמד אותה לבשל. בכל זאת יש ילדה בבית. הורות טובה משמעה אוכל טרי ובישול ביתי. אנחנו הבוגרים יכולים להסתפק בשניצל קפוא וחומוס מקופסא. בעידן המודרני, אנשים (מכיר אחת כזאת) יכולים להעביר חיים שלמים בלי לדעת איך להדליק להבה בתנור. אבל טפנו - רק מזון טרי, ורצוי, ברוח הימים, שיהיה אורגני. התחלנו בחביתה הפשוטה ביותר. משתי ביצים במעט חלב מלח ושמן כזית. בתחילה התקשתה בשבירת הביצים ובפעולת הטריפה. אך כיום חביתותיה מושלמות, בעלות איזון מופלא בין רטיבות ויובש. צבען זהוב מנצנץ, בעלות מרקם רך וספוגי ומעט קריספי בקצוות. לפני שבוע העברתי שיעור פסטה ברוטב אלפרדו. כמה מים ביחס לכמות הפסטה, איך יודעים כשהמים רותחים, כמה מלח גס, מתי להוציא, אל-דנטה... מושגי יסוד הכרחיים. ניגשנו למלאכת הכנת הרוטב. בת אדם בוגרת חתכה בצל לראשונה בחייה. "זה מדהים," אמרה לי אחרי שנמלטה מהמטבח לכיור האמבטיה, "תמיד חשבתי שיורדות דמעות כמו בבכי, לא ידעתי שזה גם שורף נורא... עכשיו אני באמת מעריכה את כל הפעמים שחתכו בשבילי בצל." אני המשכתי עם השום. היא קצצה פטריות. בשבוע הבא, עוף בגריל וירקות שורש. |
תגובות (80)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
(אני רק תוהה לי בשקט..
איך פוסט על בישול ביתי וכמה הוא חשוב,
הפך לדיון סוער על בתי קפה ומסעדות).
גבר מבשל = כוכב. קבל ח"ח :)
אוי ווי.
לא אוכלת דברים כאלה וגרוע מזה, בורה שכמותי. גרה רחוב ליד ולא מכירה את המקום שאתה מדבר עליו. גם על הונילה הזאת שנירוש מספר עליה מעולם לא שמעתי.
ברגעים אלו ממש אני מסרבת להתחמק יותר. רק תגיד מתי ואיפה ואני שם. (רצינית לגמרי)
היה מצוין!!!!
הרגל קרושה היתה משהו משהו (למרות שכרגע יש לי גרפסים עם ריח משונה)....
ישנתי כמו תינוק איזה שעה וחצי
(דרך אגב, בדרך הביתה קינחתי ב- "וניליה"...)
תתאהב בי או במגמיקס?
תראי עכשיו חזרתי מארוחת צהרים עם נירו'ש
לחגיגה ב"אלימלך" בוולפסון.
ראשונות: כבד קצוץ, גפילטע, ורגל קרושה.
עיקריות: וורוסט חם עם צימעס, קרפלעך ובצל מטוגן, אורז ותפוחי אדמה.
ורק בגלל שהוא אתגר אותי בפוסט הזה ממש.
אז מי שמתחמקת זו את.
אתם נורמלים שניכם??? הולכים על זה לכלא. תגמרו מהצלחת אחרת יבוא שוטר.
אתם רוצים לדבר על מעשים אסורים ותועבות - אין בעיה, בחדר סגור וריק מבני אדם ולא לפני שבדקתם טוב טוב שאין מכשירי האזנה בחדר. לדבר על זה כאן, ככה, גלוי בבלוג, אתם ממש חיים על הקצה - האויב מאזין.
זרקתי ככה רמזים פה ושם. לא רציתי להיות אגרסיבית מדי.
אתה מתחמק, כנראה שזאת לא ממש כוס הצ'אי שלך?
מגמיקס, קנווד משו שיהיה לכם נח לעבוד איתו ולא יותר מדי מכוער להניח על השיש..
רק אני מזהיר מראש, שימוש במיקסר עלול לגרום לאישתך להתאהב בך מחדש קשות
חייב להתווכח, אה?
אם כבר
כתום
חביתה...פסטה...עוף בגריל...
מתי יגיע תור השניצלים?
וגם עושה ריח רע מהפה.
על קיורטוש שמעת?
באדום כמובן
צריך להזהר מצלחות ריקות למחצה שילדים משאירים
האינסטינקט הראשוני הוא לגרוף את השאריות לתוך הלוע הפרטי שלך
וגם המסורת הפולנית אוסרת ללהשאיר אוכל בצלחת.
ומזה לא יוצאים רזים מדי
ישר לפח!!!
אגב-
חברי קהילת האוכל והיין התייחסו אלי לא יפה.
לא הצליחו להתמודד.
לא מאמין שאלה אנשים שאוהבים אוכל ויין
ליתר בטחון.
תציג מתכון
תקרא תקרא.....
בבוקר יש יותר מקום ואין שניצל.
השניצל ידוע דברתי על האומלט.
להזמנות: 03-5663018.
????? מה זאת אומרת. תמיד!
כוכבים? אתה צריך לחשוב על זה.
זה ורק זה
בכחול כמובן
בגלל שמעולם לא סיימנו מהצלחת.
עלאדבר.
.
I dare you
מחר. רח' וולפסון 35, בשעה 14:00
דבר איתי בפרטי
נו את מהסביבה. אז למה את לא אומרת?
אני באמת מתגעגע לקוסקוס טוב
יש ליד העבודה שלי מקום שהיה מכין קוסקוס כל יום שלישי
בשנה האחרונה הוא מתעצל ואין יותר...
כשלמדתי בירושלים, היינו הולכים לקסקס כל יום שישי
זה היה הקוסקוס הטוב ביותר שטעמתי
במסעדה מרוקאית ברחוב המעלות, לא זוכר את שמה.
היו מוסיפים למנה רוטב מתוק עם מי ורדים..........
פם פרם פם פאי!
ולימון. אי יא יא יאי!
הכי טעים. יש מן סוג של ממרח לימון אנגלי
שנקרא "Lemon Curd"
שזה בעצם קרם הלימון של הפאי, ממכר!!!
לגבי הפסטה, ליד הבית שלי יש את הפסטה הטרייה הטובה בארץ
"פסטה מיאה", קונים ומבשלים אליפות.
במסגרת התכנית "מתי תבואי לשכונה שלי"
נעשה לך סיבוב גם שם.
מיקסר. איך עלית עלי?
זה באמת מה שאני צריך.
המלצות?
דוקא השיעור הבא הוא מאסט.
ומאד מוסיף לבטחון העצמי במטבח.
עוף בגריל נתפס כמשהו מורכב ובתכל'ס זה לא.
ואחרי הסירים והמחבתות גם את התנור צריך להכיר לא?
ולגבי מה שיש במקרר,
רוב המאכלים הטעימים בעולם נוצרו מאילוצים ולא מתוך שפע.
ואני חשבתי שמדובר בבאגט הפסטרמה חומוס וכרוב אדום הארוך ביותר...
כן. לפעמים קשה לי ללכת לישון אם יש לי איזה 9 מיותר בסוף המספר
עכשיו אני יודע למי לפנות...
תודה
יאללה אני בא...כל זמן שאני בחופש....
מבינה.
מחשש להרעלה (לקוחה בעייתית) גם אני מחליפה באופן תדיר את מסעדת הבית למרות ש"24 רופי" מחזיקים אצלי יפה מעמד. חוץ מזה יש לי בעיה עם מחויבות אז אני לא מנסה אפילו להכיר את השף.
לא מדובר פה על בישול יום יומי
ככה, מדי פעם, להרגיש שיש סיבה לשטח המבוזבז הזה בבית...
חוץ מזה אין כמו מבחן החיך של הקטנים האלה
מה שלא טעים להם- לא נכנס לפה.
משהי סיפרה לי שסבא שלה היה נוהג להכין חזרת עם משקפת צוללנים...
לעומת הבצל, זה משחק ילדים
לא מתכוון להכין רגל קרושה
אבל בפעם הבאה שאני ב"אלימלך"- אני קורא לך.
המממ. אצלי אוכלים מה שהוא/אמא שלי מבשלים.
או שקונים. איפה קונים קוסקוס?
אחרי שלוש שנים בדירה הקודמת, החלטתי באחד הימים להכין פיא לימון (כזה עם החלבון מוקצף מלמעלה, מה שנקרא למתקדמים), הכנתי הכל ובאתי להכניס לתנור, מדליקה אותו ויש קצר בבית. תדהמה גדולה!! בהתחלה חשבתי שזה מהמחשב בכלל. זה היה רגע שהבנתי הרבה על יחסיי עם המטבח. התנור כמובן לא הוחלף. פיא עד היום לא הכנתי. מייחלת לאפות אותו מתישהו. אמא שלי, אגב, עד היום מבשלת לא מי יודע מה. בעיקר הורסת את הכבד (יבש מדיי) והחביתה (בדיוק ההפך). אולי בגלל זה אבא שלי מרבה לבשל. והוא ייקה, אז הארוחות בבית אעפס לא מי יודע כמה. חוץ מהרינג. בכל אופן, תמיד מתרגשת כשמישהו אחר מבשל. ובטח ובטח כשיש בצל ושום מעורבים.
יואב, תעשה לי פסטה!!!!!
חגי...
לונג טיים.
למרבה הזוועה, זה לא המתכון שלי- זה שלה!!!!
היא גם לימדה אותי לערבב את המילקי...
ראיתי ביוטיוב שהחלק שגורם לדמעות הוא הקצה עם השורשים
מוציאים אותו עם סכין קטנה וזה אמור להפחית את הגזים באופן ניכר
שיטה שנייה שראיתי- לחתוך בצל ליד כיריים דולקים.
תודה מותק
נו מצוין, אם יש אנרגיה לבשל, שמונים אחוז זה נסוי ותהייה והשאר זה מזל (:
במסגרת החורף הקרב ובא אני ממליץ על מיקסר טוב.
עושה למטבח מה שמזגן עושה לבית.
יאללה באלגן!
אתה תכין את ארוחת הבוקר והאומלטים
אנחנו נדאג לקינוח.
והיום....?
איך מצליחים למצוא מקום ישיבה שם בכלל...
אם אני כבר בכל זאת מצליח להכנס
אני הולך על השניצל.
ומה זאת אומרת תבוא אלי- זו הזמנה או מה?
בורגנות צרובה...
מצחיק מאד.
אבל למה רזים?
בגלל הטעם?
תודה.
בטח... מתי אני מוזמן לקוסקוס?
ולך אני חייב את כף הפסטה המופלאה
וגבישי המלח הגס שחצבת במיוחד מסלעי החוף של נורמנדי...
מחר במאמי?
צביטה בלחי וזהו.
ואני לרגע התבלבלתי...
זה לא יקרה, יקירתי. במטבח אני שפוט של מתכונים. ביצועיסט. הכי לא יצירתי שיש.
תתאמי איתו קודם...
מת על סלט החצילים שלו
אתמול החלטנו להמיר את ה"שקשוקה מרגז" הקבועה
במנה חדשה של קציצות עוף קינואה וירקות
בקפה "התחתית" ליד הבית.
היה מעולללה. ואין לי מושג מי השף
אין ברירה
עונת המרקים (והשפעת) בפתח
ומה לדעתך אנחנו עושים...
נתייחס לפנייה מחייבת זו, בשיא הרצינות.
בוא תבוא ארוחת פרידה.
במקביל תארגנו מקום בטור דה ארז'אן (שמעתי שמאז רטטוי, הולך להם פיצוץ)
או אצל ז'ואל...
לחם מטוגן? פה בתל אביב מכנים זאת "פרנץ' טוסט"
נשמע לי אחלה רעיון- ננסה את זה, עם סוכר או סירופ מייפל...
ואתה ראשון יא קזה.
ואני תמיד אוסף את שאריות השומן מהצלחות שליד.
הם לא מבינים.
זה כולסטרול וזה מגעיל אומרים.
(שתו כוס יין אדום ליד)
גדולל..
אני עכשיו אצל אחותי בסדנת בישול בריאותית צמחוני.
גמני, הידע העיקרי שלי בבישול הסתכם ב"את הסלט היווני בבקשה. בלי בצל..".
אצל אחותי למדתי להכין תבשיל ירקות מעולה עם טופו, מרק עגבניות עם סלרי.
זה מדהים איך אצלה זה נראה קלי קלות. מסתכלת לתוך המקרר, שולה כמה מוצרים שלעולם לא הייתי מחברת יחד, ובקלילות מחברת ביניהם.
זה סוג של כישרון.
(אגב, לגבי השיעור הבא שלך, נראה לי שזה ממש מתקדם. לא?..)-
בהצלחה.
כן הייתי בסוג של מוות קליני (לא רואים אור ולא בטיח .אל תאמיני לכל מה שמספרים לך )
טוב שאני באה לבקר אצל יואב מידי פעם
ככה אני רואה שאת בחיים
נשיקות מלכה
אני עשיתי שיא גינס בקטגוריה "הנקבה שאוכלת את כמויות השומן הרבות ביותר בשיפודיות "
משום מה ,כשאני מספרת את זה לאנשים בגאון הם דווקא מעקמים את הפרצוף .
לך תבין אנשים .כנראה שלא כולם גדלו על שמאלץ כשהיו ילדים .
היה לי חבר שהיה חוזר מהצבא עם סנדוויצ'ים, כדי לא לאכול את האוכל של אמא שלו
ויש לי איזה קיק של להגיע ולתת לך בדיוק את הכוכב העגול
אז עכשיו 650, יפה לך מאד
אולי בסוף ( אבל ממש אולי), המאמצים ישתלמו.....
ואני שואלת.... לא עדיף להתמקצע בתחומך....
ונכון, יש משהו נורא אקזותי במטבח מבשל ובאיש מבשל,
אבל חבל, חבל על קיבתה של הזעטוטה.....
נציל אותך, מעצמך
חזור לחייך
הכי טוב מקדונלדס. גם טעים, גם בריא וגם לא.
על המתכון הזה - גם לך מגיע מדליה!
אבל למה להתעלל ככה בחומרי גלם?...
רק בשביל הצחוק הגדול שצחקתי כשקראתי מה היא אמרה על הבצל שווה לתת לך כוכב. (מזדהה עם השורף, אני לא מתמודדת טוב עם החיתוך ואת רובו עושה מעבר המזון בשבילי ובכל זאת אני בוכה, כזו אני - מבשלת ובוכה).
אין עליך. אתה ה-מלך.
תביא שוקולד.
אמא ענת אוהבת M&M
על הגלידה צריך לצקת שוקולד.......
היום אין כוכבים
ודי לחכימא ברמיזא
יואבי אהובי,
לך לקפה נואר.
תלמד איך עושים אומלט (אתמול היינו).
אחד המקומות היחידים שבאמת עושים את זה נכון, ולא שוחה בשמן.
מקופל כמו שצריך (נראה לי שעם חמאה) מממממ......
מה לך ולפסטה.
מה לה לכל הרוחות ולפסטה.
תבוא אלי כפרה.
עיניים שלי.
הקטנה תלקק את האצבעות פעם ראשונה בחייה.
ואתה...שמנמנן שלי
תתענג!
(אני אחרי בקבוק יין)
אוהב אותך
אלי
.
אצלינו היה יום מטפלת, יום אמא.
ככה שאכלנו תמיד מסודר.
יום אחד את מה שהמטפלת בישלה,
ויום אחרי את מה שהמטפלת בישלה ואמא חיממה.
יצאנו רזים.
(אולי זה נשמע ציני או מתחכם, אבל לחצת לי קלות).
.
יואב,
כל מפרסם מתכונים חייב קבוצת טעימה וביקורת.
נו, טוב,
אני מתנדב.
אני סמוכה ובטוחה שתחת ידיך עוד תצאנה יצירות שלא נראו באף מטבח עד כה.
ניסיתי להיות לרגע, בחורה טובה. אני בטוחה שהצלחתי
תתפלא אבל מאוד מאוד מוכר......
אתם מוזמנים לגג של דורקה מתי שתרצו....
:)
כל מילה - גורמה. עם מילים כאלו ודירה בתל אביב אפשר בשקט לרדת לקפה/בר/מסעדה הקרוב ולהתחיל לנתח את יחסי השף הקבוע עם הלקוח הידוע על בסיס יומיומי.
כוכב
וידוי:
אני מאוד אוהבת לבשל. יש לי עשרות ספרי בישול, אני קוראת בהם בתענוג רב ובמשך שנים בשלתי המון, כולל ניסיונות נועזים והפיכת המטבח לזירת קרבות ביני לבין המתכון. כמעט תמיד אני ניצחתי.
בשנה האחרונה- כלום.
הלך החשק.
עד כדי כך שאני כבר יותר מחודשיים בבית החדש ועוד לא התחברתי לגז.
(תנור, מיקרו וטוסטר מספקים עולם מלא ומזין של אוכל לילדים שזה מה שחשוב באמת).
עשית לי חשק יואבי.
נו אולי אזמין את טכנאי הגז סוף סוף?
זה כבר תיכף אחרי החגים
תזדרזו בבקשה בלימודים, שתספיקו להזמין אותנו לארוחת ערב מעשה ידי ענת.
אני אביא עוגיות צ'וקלט צ'יפס, שרופות קצת. בשוליים.
יואב, תעשה לי פסטה!!! (על משקל - יואב תעשה לי ילד).
יש לי כמה הצעות למתכונים פשוטים שילדים אוהבים ומעולים לשבת בבוקר.
מה עם לחם מטוגן שאצלנו קראו לו בכלל לחם עטוף, או ביצה בקן שבטח יש לה עוד שם...
עכשיו אני בעבודה ובא לי איזה אוכל פשוט וטעים כזה של שבת בבוקר שהיינו אוכלים כשהיינו ילדים.
עשית לי נוסטלגיה...
ואני ראשון...
ואין לי כוכב...