מילים שלוחות
מילים - כמו חיוך, כמו מבט נוקב - יוצרות אדווה. ידיעה זו מטילה אחריות רבה, ומחדשת תדיר את האהבה לבני אדם. אל תוך הים הרוגש הזה, בו אדוות משלכם נוגעות בי, אני שולחת גם מילים משלי - סיפורים, רשמים, שאלות חיים להתבוננות ושאר פירות (-:}>
פוסטים פופולאריים
-
גם אני רק בת-אדם...
19/5/11 | 2567 צפיות
-
יותר לא אבקר שם... [ליום השואה]
29/4/11 | 2224 צפיות
-
אפודה "גם וגם" - בעיקר תמונות
7/4/12 | 4276 צפיות
-
"מה 'כפת לי, הרי מחר כבר לא אהיה כאן!"
13/4/12 | 3106 צפיות
-
ככה הם מדברים [ ב ]
20/1/12 | 2266 צפיות
-
עצמאות - ערך חשוב גם ביחסי אהבה
28/4/10 | 718 צפיות
פוסטים אחרונים
0
יש מה שמחבר
זה יכול להיות עם בני זוג, עם ילדינו, עם חברים - פה ושם תחושה של בדידות עם הקרובים ביותר וחיבור לזר השרוי באותה תחושה. * * *
הם פוסעים לצידנו ברון ועזוז קילומטר... שניים... בשלישי מגלים כבר ליאות. "להאט" - קוראת אדיבותנו להנמיך מָעוֹף כי טובתם - טובתנו. * עקב בצד אגודל מְעָקב מסע עצלתיים עם חניות ביניים והחלום שנכלם נאלם. * אופֵס גוֹוֵע הלהט את מקומו תופס בַּעַת ריח מוות נלווה לכל שאיפה והעולם אינו רואה מה שאינו מעז לדעת כי מזמן נהפכו הפנים. * לעֵין כל אתה לי אחֵר ואני כה זרה ואחרת ממךָ אבל רגע נטול ידיעת הֶחלוף מזָמֵן ודאות בהירה: מעבר למפריד יש מה שמחבר- אותו ניחוח של בדידות לשנינו וזו שלי פוגשת את שלךָ. * [נכתב "ברגע נטול ידיעת החלוף"]
|
תגובות אחרונות
-
דיוטימה
בתגובה על מול חלון ראווה לבגדי גברים...
-
מרב 1956
בתגובה על במענה לתגובות האחרונות על "שיחות עם הילה (15)"
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על הילה גאה בהישגיה בכיתה א' וסבתא גאה בהילה
-
מיכאל 1
בתגובה על שיחות עם הילה - (15) לקט אחרון כתשורה לראש השנה
-
רחלי45
בתגובה על אבן לא שואלים
-
רחלי45
בתגובה על התמונה החסרה
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה היופי במרחב הזה, כמו בכלל בקריאה ובשיחות עם אנשים מסוימים - אנו מתגלים ומתבהרים לעצמנו באמצעותם.
תגובתך נגלתה לעיניי רק עכשיו.
תודה לך, יקירה וחג מבורך ושמח! ♥
תודה רבה
על מילים ותחושות
מדוייקות
שאני לא מצליחה להביע אותם
רק מרגישה
זה העלה בי הבנה...
עבור התחושה של חיבור
אנחנו זקוקים לאהבה והבנה
תודה על מילותייך
הן מאד נוגעות.
תודה לך, זושקה.
נדמה לי שהתנודות האלה אופייניות לריתמוס של החיים בכללם.
מילותיך מלוות אותי בין הבדידות לשמחה
תודה
מעניין שגם ברגעי בדידות אנו בכל-זאת מוצאים מישהו לחלוק עימו את בדידותינו...
והרבה יותר קל לחלוק אותה עם מישהו זר, אובייקטיבי, לא מעורב...
ובכלל, אני חושבת שבדידות היא לפעמים דבר מבורך, לא תמיד יש לנו זמן להאזין לעצמינו או אפילו לרחם על עצמינו...
והכל עניין של איזון.
ולשאלתך הפתאומית, אני חושבת שזה לא עניין של אהוב או מובן, יכול להיות מצב בו אתה עטוף ע"י אהוביך, מחובק ואהוב, ובכל זאת אתה מרגיש לבד לגמרי...
אולי כי אתה לא מבין את עצמיך...
מעניין *
תודה עדי ושבוע מבורך לך!
מהטובים שלך*
דברייך מעידים על אינטליגנציה רגשית גבוהה.
תודה לך, רונה.
כשלומדים..
זה קורה בדרך כלל כשאחד הצדדים סוגר את הלב
שלומדים לפתוח את הלב ולהישאר קרובים גם ברגעי חולשה, כאב, כעס וכדומה לא מרגישים את הבדידות הזאת.
תודה עדנה.
אני מציירת ומנגנת באמצעות מילים.
אם יש גלגול לנשמה כי אז בפעם הבאה איטיב לבטא ישירות בצבע ובצליל...
מילותיך,הגיגיך
דרך הביטוי והכתיבה
כולם נאים מאד
תודה לך
עדנה
ידעתי שתבין!
תודה.
הרהור שעלה בי בין התגובות:
*
מתי תחושת הבדידות חזקה יותר:
כשמרגישים לא אהובים,
או לא מובנים?
צלילות של פוסט!
תודה לך
.
אין פתרון לתחושת הבדידות. היא מנת חלקו של כל אדם, מעצם היותו אינידיבידואל.
כל מה שנבחר לעשות כדי למגר תחושה כואבת זו, יועיל רק לזמן מה. סופה שתתגנב חזרה.
קבלת הבדידות כבלתי נמנעת ובלתי פתירה, ומתוך ראייה רחבה שהיא נחלת הכל, מורידה את מפלס התעוקה ומשחררת אנרגיה להתחבר על רמה אחרת.
תודה לך רמי על הסקירה הכֵּנה.
כאשר הבודד יורד אל חקר בדידותו, יגלה כי: "מתחת למפריד יש מה שמחבר".
תודה לך אלי.
בכל קשר בין-אישי קייימת המשכיות של עליות וירידות ושיאים ומדרונות.
גם בקשר ארוך וממושך באים לעתים רעיונות של "מה היה אילו" ולעתים אפילו נסיונות עם חלופות.
אם הקשר הבסיסי חזק ונכון ויש מקום לפשרות, הכל חוזר למסלול ה"שגרתי", שאמנם לא תמיד פותר את הבדידות...
לעתים כשנוכחים כי נפלה טעות, בא המשבר עד כדי ניתוק.
השיר שלך מעיד על מצב מיוחד...
בידידות,
רמי
השיר והנושא דיברו אל לבי.
- אחוות בודדים , שלא מתחברים...
תודה מאלי.
האסוציאציות שלך באות מלבך החומל ויש להן מקום להיות, גם אם אינן קשורות לשיר.
תודה לך מרינקה.
מאוד התחברתי לרגעי הבדידות שמחברים
גם כשרוצים להרגיש לבד... אנחנו לא יודעים איך להיות לבד
חיות תקשורתיות אנחנו כבני אדם
גם בבקורים במחלקות פסיכיאטריות
של כביכול אנשים בודדים.. יש שם חיבורים יפים
רק עצוב לי לראות ולשמוע על אנשים, מבוגרים בעיקר,
המאושפזים בבתי חולים רגילים במחלקות שונות אורטופדיות פנימיות וכו'
שלא זוכים לביקורים והשגחה מצד המשפחה הקרובה..
אלף אלפי הבדלות ומרחק ממה שאת קרוב לוודאי התכוונת
אבל זו האסוציאציה הראשונה שעלתה אצלי...
רק בריאות וחוסן
לא טוב היות האדם לבדו
תודה אביה.
איחוליי הטובים מלווים אתכם.
דיוטימה
תמיד תכתבי ברגע כזה
אלו הרגעים שיוצאים מיטב המילים
תודה למילותייך
שבת מחבקת
אשוב שוב
תודה דורון,
דבר לא התרחש - תובנה עלתה, וזו נבעה מתוך ההכרה העמוקה ביותר.