כזכור, בתרגיל הראשון היינו צריכים למנות אמונות או מחשבות שליליות שפוגעות ביכולת שלנו להשתנות. בתרגיל השני המטרה היא לנסות להחליף אותן באמונות קצת יותר מועילות. השאלה שאנחנו צריכים אפוא לשאול עצמנו היא לא אם האמונות האלו שליליות או חיוביות אלא אם הן מקדמות אותנו או עוצרות אותנו. אם הן מעכבות אותנו עלינו לנסות להחליפן. בשלב ראשון פורטגנג מבקשת מעמנו למנות את כל ההוכחות לכך שהאמונות המעכבות הללו אמיתיות. הסיבה שמראש הגענו להחזיק בהן היתה שהיו מספיק מקרים בחיים שלנו שהוכיחו לנו שהן נכונות ולכן אי אפשר סתם לשלול אותן. בנתיים בחרתי לעבוד עם אמונה אחת והיא ש"עם מיעוט כוחות כמו שלי לא אצליח להגיע לשום דבר". ואכן, בשלוש שנים האחרונות אני לא מתקדמת בכלום, להיפך, בהרבה תחומים אני נסוגה. מיעוט האנרגיות שלי גורם לי לא לעשות הרבה, לוותר על מגעים לא הכרחיים עם אנשים, לוותר על תחביבים ועוד. אני גם רואה שלכל האנשים מסביבי שעושים משהו יש הרבה יותר כוחות מלי. בשלב השני עלינו לשאול עצמנו איזו אמונה היתה יכולה להיות מועילה יותר מבחינתו. אז חשבתי שאילו החזקתי באמונה ש"אני יכולה לעשות דברים למרות חוסר הכוחות" ייתכן שהיתה בכך יותר תועלת. מה שמוביל לשלב השלישי, שהוא לשאול את עצמי אילו אפשרויות היו לי אילו האמנתי באמונה החלופית? (במאמר מוסגר חשוב לציין שפורטגנג מבחינה בין סיכויים לאפשרות. גם משהו שהסיכוי שלו נמוך יכול להיות אפשרי באופן תיאורטי.) שאלתי אפוא את עצמי מה יכולות היו להיות האפשרויות שלי אילו החזקתי באמונה שאני יכולה לעשות דברים למרות חוסר הכוחות. אולי הייתי יוזמת יותר דברים בלי לפחד שלא יהיה לי אחר כך כוח לבצע אותם. אולי הייתי נענית ליותר הצעות שאני כרגע פוסלת כי אני חושבת שבין כה וכה לא יהיה לי כוח. אולי הייתי משקיעה בדברים שאני לא חייבת להשקיע בהם כי לא הייתי מפחדת שהם יגזלו את מעט האנרגיה שיש לי. אולי אפילו הייתי מחפשת עוד עבודה. אולי הייתי נרשמת ללימודים. אולי הייתי עורכת יותר ארוחות ערב לאורחים. אולי הייתי מתחילה תחרות בארכיטקטורה או מחקר כלשהו. השלב הרביעי הוא לנסות למצוא הוכחות לאמונה החליפית. זה דווקא לא היה קשה. הצלחתי לעשות כמה וכמה דברים בחיי למרות שמעולם לא היו לי הרבה כוחות. הצלחתי לעשות כמה תארים במקביל לעבודה. הצלחתי לפעמים גם לעבוד ביותר מעבודה אחת. הצלחתי בתקופה מסויימת לשיר במקהלה, להשתתף בסדנת כתיבה, לרכב על סוסים וללמד. הוכחה נוספת שחשבתי עליה היא "חוק פרטו" (חוק ה-20/80). על פי חוק זה 20 אחוז מההשקעה שלנו מיצרים בעצם 80 אחוז מהתפוקה שלנו. לכן, ייתכן, שגם אם יש לי רק 20 אחוז מהכוחות שיש לאחרים אוכל עדיין להפיק מעצמי 80 אחוז ממה שהם מפיקים וזה לא רע בכלל.
השלב החמישי ובו, כרגיל, נתקעתי הוא שלב המעשה. כאן פורטגנג מציעה לנו להכין רשימה של מעשים שאנחנו יכולים לעשות שיאששו את האמונה החליפית וכמובן, גם לעשות אותן או חלקן. אוף... ברגע שזה מגיע למעשה אני נתקפת בפיק ברכיים. הבעיה היא כנראה לא חוסר כוחות אלא חוסר אחר. |