נאמר לי שתולעי טווי התהלוכה מתים אם הראש של הראשון מתחבר לישבן של האחרון והן בעצם ילכו במעגלים עד למותן.

אני לא יודעת אם זה נכון אבל אני מוצאת את זה כמעניין.

אני מרגישה שדברים נפתחים ונפתחים

אין להם מענה ואין תשובות שאני רוצה לקחת ואין לי מה לעשות עם זה

זה בעיקר מרגישה שוב לשפשף את אותו הפצע שקיים אבל לרגע זה מרגיש כאילו לא ניגר ממנו דם עד שאני מתעסקת בגלדים הזמניים עד שמישהו בא ומנסה לחבוש אותו ולא קולט את מימדי הפצע

אולי ניגר קצת דם החוצה שאפשר לכאורה לנגב אבל אני מרגישה שהגוף שלי מתמלא בדם מבפנים , שהכל נפתח ונקרע מבפנים.

אין לי מענה.

מרגיש כמו שעדיף לעזוב את זה.

יהיה מה שיהיה.