חוֹמֵק אֶל נִבְכֵי עַצְמְךָ, . בְּתוֹךְ פְּקַעַת רַזֵיךָ, כְּשֶׁנַּפְשְׁךָ הַסְחוּפָה מַכְאוֹב, מֵאֲנָה לְהִפָּרֵם, חִבַּקְתִּי לְךָ זְמַן. . הוּא מִשְׂתָּרֵךְ לְאִטּוֹ מַנְשִׁים נֹּחַם. . בְּעוֹדִי נֶחְלֶמֶת בְּךָ אַתָּה נֶעֱתַק מחֱבְיוֹנְךָ נֶעֱתַּר... . . . "נַפְשִׁי חָמְדָה בְּצֵל יָדְךָ, לָדַעַת כָּל רָז סוֹדְךָ" [אנעים זְמִירוֹת] |