אני תוהה איך זה לגור בתל אביב.

האם אני עדין אחשוב לעצמי בקניון "יא זאת ______,אני לא אסתכל עליה שלא תחשוב את עצמה יותר מידי,ושלא תראה שאני מתלהבת",

האם הכל עדין יראה לי כזה אורבני (טוב לא שאני מחור אבל בכל זאת..)

האם אני עדין אתבאס מזה שנורא לח.

האם אני לא אלך לים כי הוא שני מטר ממני.

האם אני אשאב לבועה ולא אוכל לצאת החוצה.

האם גם עלי תיפול חוסר דאגנות כזאת שיש לתלאביבים.

למרות שאת התשובות לשאלות האלה יש פתרון יחיד ופתגם של שנים-הדשא של השכן תמיד ירוק יותר.

אבל עדין התהייה הזאת נשארת.

אני שונאת ל"ג בעומר.