כשתקראי אני ארגע
פוסטים אחרונים
- מסילת רכבת 9/5/10
- תקפצי לי 7/5/10
- לא נגמרו לי המילים 4/5/10
- שיקום זה שיגיד.... 4/5/10
- שחררו אותו. 2/5/10
- רוקדת בלי רגליים 22/4/10
ארכיון
שחררו אותו.
שחררו אותו, את המנוול שהטמין פצצה במרכז האוטובוס ונשאר בחיים העלובים שלו, שלי. לא הייתי חלק ממניין ההרוגים ובחדשות מנו אותי כפצועת אנוש. ראיתי תמונה שלו עם ילדיו בשחרור. רוקד ריקוד הורה של ערבים. עשה לי טובה, אל תאכל בעמידה זה עלול לרדת לך לרגליים.
תחגוג, תרקוד, תהנה, אל תדאג, אני פה כדי להשלים עבורך את מאסרי העולם תלויה בזמן, תלויה בזיכרונות.
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הנשימה נעצרת מול מילות הכאב...
בשתיקה, מחבקת אותך.
הורה משחררת
דבקה אוחזת בדיבוק.
אילו היו לשכמותו מילים לומר,
היה פועל באלימות שכזו?
זו דרכם של טרוריסטים,
יש ערך לאובדן, אין ערך לחיים.
אגב, אף דת לא נותנת לגיטימציה לכך.
זו חולשתם, מחלתם, בערותם.
את החזקה בהתמודדות היומית שלך,
בדחיית הכאב והחרדה, את איתנה.
אני מוצא עצמי נפעם..מכוחך
כל פעם מחדש.
לא יודעת איך להגיבאיש יקר
אתה מדהים
אור..קטן..מגרש חושך גדול
האור שבך.
לחיות עם כל כך הרבה סבל- אני לא מבינה איך זה אפשרי
מצד שני, כנראה שהחיים יותר חזקים מכל סבל קיים
וישנן נקודות אור שמצליחות להאיר אפילו את החושך הכל כך גדול.
אם אני הייתי רואה את המרקד הזה שתואר כאן
קרוב לוודאי שהייתי מוחקת אותו על ידי מחק ענקי
בכל דרך אפשרית..
הרעדת אותי חזק.
מחזק באהבה.
וההוא...
כתהיה לי הגדרה מה זה - אגיד
את שוברת לי את הלב.
כל פעם מחדש.