נאמן למסורת הברוכה שלו להציג רוב הזמן מחזאות ישראלית יזם תיאטרון בית ליסין לפני כמה שנים מפעל בשם"פותחים במה'' בו הוא מעניק הזדמנות ליוצרים חדשים לחשוף את יצירותיהם מעל במה

מקצועית ולקהל לצפות בהם ולחוות את דעתם האם להמשיך ולהציג אותם כהצגות רגילות.

במסגרת זו יוצגו בשלושה סופ"ש 10 מחזות חדשים בקריאה מבוימת ו 4 מחזות בהפקה בימתית מלאה.

ראיתי כהפקה מלאה את ''סופ"ש עם תום'' מאת בן לוין.

אין זה מחזהו הראשון ולאחרונה עיבד את "הבן הבכור"בתיאטרון גשר.

אקדים ואומר שההצגה עומדת בכל הסטנדרטים של הצגה רגילה ובטוח אני שבית ליסין יעלה אותה בהמשך כהצגה מהרפרטואר שלו.

מדובר על זוג צעיר הוא תסריטאי-אביתר-מורדי גרשון ואשתו עו"ד-ליאת-מיכל לוי העסוקים כל אחד במקצועו ושחייהם שזורים בהפרעות מצד החותנת-דינה-גילת אנקורי -ואחיו של אביתר-אריק-גיא לואל- רופא שיניים תמהוני שאמו אומרת עליו שהוא מחונן בדרכו המיוחדת שלו.

על הזוג נכפה ילד בן 11 -תום-רועי רביב -שאמו החד הורית זורקת אותו אל משפחות של חברות כל סופ"ש כאשר היא מבלה עo ידידים שלה.

בסופו של דבר ממטרד הופך הילד למפשר,לפותר כל הבעיות של הנפשות הפועלות

ילד או כלב בהצגה תמיד יש חשש שיגנבו אותה אך כאן היה לו לתום קשה הדבר כי כולם היו טובים וגם הוא.

משחק הטוב של כל המשתתפים בעזרת הבימוי המצויין של רוני פינקוביץ הופכים את ההצגה לקומדיה קלילה חיננית וחביבה מסוג אחר שכל מטרתה כמובן לגרום להנאה לקהל אך כאן זה נעשה באמצעים מעולים ברעיונות טובים בצורה מכובדת ומענינת.

נהנתי לראות כל אחד מהשחקנים המגלם טיפוס שונה והשעה וחצי של ההצגה עוברים מבלי שתיהיה אפילו דקה אחת של שעמום.

התפאורה -דנה צרפתי מראה במה מחולקת לשלושה חדרים ללא מחיצות ביניהם-חדר עבודה,אורחים ומטבח ,נאה אסטטית ויעילה.

לראות או לא לראות: אין לי ספק שאם ההצגה תועלה במסגרת ההצגות הרגילות תהפך במהרה לשלגר.