במודיעין - אוכלוסייה בפרופיל גבוה: נא להכיר.
כ-75,000 תושבים חיים בשנת 2010 בעיר מודיעין מכבים רעות. ברמה חברתית-כלכלית (דירוג סוציו אקונומי) מדורגת העיר במקום 8 בסולם עולה מ-1 עד 10.
התפלגות האוכלוסייה בעיר: 50 אחוזים נשים ו-50 אחוזים גברים. כ-38 אחוזים מתושבי העיר בני 0 עד 17, 10 אחוזים בני 29-20, וכ-28 אחוזים מהתושבים בני 44-30.
התושב המודיעיני הממוצע הוא צעיר בן 32 בלבד, משכיל, בעל מקצוע חופשי, נשוי ויהודי יליד הארץ.
כ-65 אחוזים מתושבי העיר הם בעלי השכלה אקדמית, והאחרים ברובם בעלי השכלה תיכונית מלאה.
אני גרה במרכז העיר, 7 דקות הליכה מקניון עזריאלי המפואר. בדרך כלל אני מטיילת עם פלפל בשטחים הפתוחים המובילים לקניון. אתמול בערב לא טיילנו שם משום המדורות הרבות והצפופות שבערו ומילאו בעשן את כל איזור המרכז.
הספקנו לטייל שם אחה"צ ולראות את המדורות מוכנות ומחכות לגפרור שיצית אותן. הכל היה מוכן לבילוי המעושן הזה.המוני בני אדם, ברובם ילדים צורחים, רצים ובוכים. . שולחנות מאולתרים ועליהם אוכל ועוד אוכל ובקבוקי שתיה באלפים, כסאות שהובאו מהבית, מקררים ניידים ובעיקר רעש. המון רעש ועל כל הבילוי המוזר הזה מנצחים ההורים.
הבוקר טיילנו שם וראינו את השטח שנראה כלאחר פורענות. תעזבו את המדורות שנשארו דולקות כי אפילו הגשם לא הצליח לכבות, תעזבו את השטחים השחורים, את חתיכות הבשר השרופות, תפוחי האדמה, שאר הירקות, המג'דרה והמרשמלו שהיה עלי להציל מפני שיניו של פלפל ושעוד מעט יעלו מיליוני זבובים…מגשי אלומיניום זרוקים, ניירות אלומיניום, כלי אוכל חד פעמיים, ניירות ועתונים שרופים, לוחות פח, שקיות ניילון ואפילו ריהוט סלון…ספות וכורסאות שמצאו את עצמם בקומזיץ במקום בפח…אם כבר להפטר מהם…למה לא להשתמש בהם קודם ולזנוח אותם שם באמצע העיר, קרועים שרופים…לתחת הרגיש של מישהו הם היו ודאי נוחים יותר מאשר כסאות פלסטיק רגילים…..בקיצור, מקום פוגרום וזהו רק אחד מהמוקדים הרבים בעיר בהם התרחשה "חגיגת ל"ג בעומר" וממש באותו הסטייל.
שואלת את עצמי האם נכון יהיה לומר שמתוך כל ההמון שהיה שם אמש 65 אחוזים מהם היו אקדמאים. נדמה לי שלגיטימי להשליך את הסטטיסטיקה הזו על כל ציבור מעורב במודיעין. לא כך?
ושואלת , בנוסף, מה למדו הילדים שהיו שם מהמדורות האלה? מה"חאפ-לאפ" הזה. מה הם ראו כשעזבו את המדורה?
התפרעות, רעש, לכלוך, קושי, "השתלטות על מקום ציבורי - "שומרים את המדורה לפחות יומיים קודם שלא יגנבו מקום ועצים…"זה המקום שלי, אלה העצים שלי"…גניבת קרשים, זיהום המקום…"למי איכפת..זה שלי?" בלבול ואנדרלמוסיה במושג הזה "שלי", פעם זה "שלי" פעם אחרת "לא שלי".
וממי לומד הנוער את כל הכבוד הזה לאחר ולסביבה אם לא מההורים (גם האקדמאיים) שלהם?
אז מה אנחנו רוצים ממושחתי המדינה שלנו לדורותיהם? הרי הם למדו גניבה,זלזול, הזנחה, אדישות, חוסר התחשבות או כבוד לזולת … עוד במדורה …
את אחד המקורות לחג הזה, מצאתי בויקיפדיה - "אין אזכור לחג בתורה, אמנם ישנו אזכור לאסון שאירע בתקופת ספירת העומר במקורות חז"ל, בתלמוד: "אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה (לימדה) להם, "
אולי בדיוק זה מה שחסר כאן…קצת כבוד לזולת ולמקום בו אנחנו חיים? אולי הגיע הזמן ללמד כבוד בבתי הספר? נראה מסובך? נדוש? מצטערת. כל עוד לא מרחף כאן הכבוד באוויר, השיחה הזו לא יכולה להחשב נדושה. איך אפשר ללמד בכלל ללמד כזה דבר? איך מלמדים כבוד, התחשבות שלא לדבר על אהבה, באופן מעשי כשבבית ומההורים מקבלים דוגמא הפוכה?
יש לי רעיון…נושא ה"כבוד" הוא מורכב וענק. כבר מלמדים אותו בבתי הספר (והנה עוד הוכחה שזה לא עובד) אז בואו נפרק את הנושא ונתרכז במושג "שלי"…בואו נשנה בו משהו ונתייחס ל: "גם שלי". בואו נעבוד על זה. שנתחיל בהורים? מי שיכתוב עבודה בת 10 עמודים שנושאה יהיה "גם שלי" (היער הוא גם שלי, העיר, הכביש, האויר וכו) וישלח את העבודה למחלקת החינוך בעיריה, יקבל 20% הנחה מתשלום הארנונה השנתית. כאן במודיעין הארנונה יקרה מאד. אחרי ההורים - המורים: מענק של 2000 ש"ח על תכנית דידקטית כתובה לגבי הנושא הזה…."גם שלי". אחרי המורים - מדריכי התנועות - צ'ופר מדליק על כל פעולה ובסופו של דבר, הילדים עצמם. אחרי הפעולות שיעשו ההורים, המורים והמדריכים יהיה חומר רב לבחור מתוכו את התכנית המתאימה לכל גיל, שכבה, בי"ס וכו….ובחינות הבגרות יכללו חיבור בנושא הזה וגם תנאי הקבלה לאוניברסיטאות יכללו חיבור או מבחן בנושא הזה (בתמורה אפשר יהיה להקל על הפסיכומטרי ההזוי)…
וזוהי רק ההתחלה ….וזוהי השקעה חשובה ובסופו של דבר…זולה יותר מהטיפול שאחרי מעשה בנפגעי הכבישים, היערות, הערים, הבריאות וכו. אז קדימה - משרד החינוך, המשרד לאיכות הסביבה, עיריות, אור ירוק, ירוקים למינהם ושאר גופים ועמותות - התאחדו כבר!
השקעה בחינוך הציבור = כסף. כדאי! לכולם. (איך הופכים פוסט כזה למשהו מעשי גם?) |