יום שבת, תחילת חודש מאי.

התעוררתי מוקדם והחלטתי בניגוד למנהגי  לרבוץ במיטה, לקום ולצאת. הרגשתי שהליכה טובה או ביקור בים או שניהם ביחד ישפרו את מצב הרוח הקשה שליווה אותי בשבוע האחרון. לפני יום ההולדת שלי, תמיד יש לי תחושה כבדה. הפעם יש שאומרים שהכוכבים אשמים, אך אני הייתי בבאסה.

שמתי פעמי לחוף הים בפלמחים. זהו אחד החופים היחידים שאני מכירה שיש בו המון המון צדפים.

מזג האוויר היה נעים מאוד.  אולי בזכות החזאי שצפה גשם, החוף היה פנוי. היו אנשים, אך לא היה צפוף. פה ושם היו מספר אוהלים מקובצים ביחד. קבוצה אחת אפילו קישטה בבלונים את המתחם. נראה שחגגו יום הולדת או משהו אחר.

צעדנו על ערימות הצדפים. הקשבנו לרחש הגלים. אפשרנו לשמש ללטף את הפנים. אחר כך טיפסנו על גבעות הכורכר. כמות סוגי הפרחים שהיו שם הרשימה אותי במיוחד. ממש אביב. עשינו סיבוב גדול וחזרנו לים.

לשבת על ערימת צדפים וליהנות מהחום שלהם, מהמגע שלהם, מהגוונים הלבנים, צהובים חומים שלהם ומחיפוש צדפים מיוחדים, זו חוויה שתמיד מרחיבה לי את הלב.

חזרתי הביתה רגועה ושמחה בתחושה שרחש הגלים, ההליכה והשמש הנעימה שטפו את רוח הנכאים ששכנה אצלי כל השבוע.

היום אני כבר באנרגיה אחרת, שמחה להתחיל שבוע חדש.

ביום שישי אני חוגגת יום הולדת.

באהבה

עופרה