עוצמה מול רכות
איזה צד שבי עלי לקחת עימי לחיים, את העוצמה? את הרכות? את שתיהן?היא עוצמתית אבל השנייה רכה אז?
האן ההשוואה הזו נכונה? האם גם לכם יש חיבורים שהם כאילו ניגודים ויש מקשים רגעים בחיים ,עבודה,חברות,זוגיות,כמיהה,אהבה, מה לא הכול מכול בה באותה קלחת של עוצמה ורכות..
פוסטים אחרונים
- נמאס!!!! 16/3/12
- שלג שלג משמיים... 18/2/12
- קר יותר וצבעוני יותר.. 14/1/12
- The 1 2/1/12
- חוצפה נשית שכזו.. 19/12/11
- בעידן שכזה.. 2/12/11
ארכיון
להיות ולא להיות..
להמית את התחושה להתנהג כראוי להיות שקטה להיות שקופה... במקומי הטבעי אני סוג של משקיפה, יכולה להביט מהצד על הדברים ולבנות לי עולם שלם מכל המבטים.. אך ישנו גם צד אחר שיוצא ומתפרץ, הישיר, המהיר, המתכוון, שלא תמיד מתקבל.. כמו ילדים שללא גבולות פונים ומבקשים,כך גם אני יכולה לפנות ישירות .. ולא תמיד זו הפניה מתקבלת בהבנה.. ואז, אני פשוט נסוגה, שוקעת לתוך סוג של בועה.. לצפות בסרטים..להעלם לתוך סיצנות רחוקות... להבלע לתוך דמיות אחרות.. פשוט להיות, ולא להיות..
|
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רוצה לספר מה קרה ?
נשמע כואב או שלא הבינו אות וחזרת לתוך עצמך ...
דפקא להיות במיינסטרים ולחשוב מחוץ לקופסא זה הכי...
והכל עניין של זוויות ..גם הראייה..
וזה ככה מתסכל.
לשתוק ולדעת שמה שיש לך להגיד, לא מקובל או מתקבל להגיד.
שאתה שותק במקומות בנאלים, כי שם, מה שיש לך להגיד לא מעניין אפילו אותך.
וכשיש נושא רגיש, זה אתה ששם את המראה מול אותו אחד שמדבר ומסתתר מאחורי מילים סתם.
זה מסתכל לחשוב שאתה היחידי שיש לו את האומץ להגיד את מה שלאחרים אין אומץ לשמוע.
ואולי זה לא נכון לדבר עם אנשים בגובה האמת העירומה.
אז שותק, מנסה, מתאפק.
ותמיד, מישהו חייב להגיד משהו מתייפיף וכה לא אמיתי...
זה רק אני רואה? או שזו הסכמה שבשתיקה שלא הכניסו אותי לסודה?
בריחה ממה? מלהיות?
לא תמיד החלוקה בין וירטואליה לחיים ממשיים רלוונטית, הרי התקשורת בין אנשים בנויה על וירטואליה כך שהיא גם חלק מהחיים
ולא רק פה גם במדיות אחרות..
רצפטים לחיים..
הסיטואציה פה היא עצם ה-להיות בילט אין להגיד לבין לא..וזה עבורי להיות שקוף..
מעניין הוא שהחברים פה כותבים העיקר להיות את, אני תמיד אני ויש לזה מחיר לטוב ולרע..
להיות בדיוק את!
כתבת מאוד יפה
גם הקפה כאן הוא בריחה.
כמו שאת יודעת זאת שאלת מיליון הדולר.
אין מירשם מדוייק ומתאים לכולם, פשוט אין.
מה כן יש? יש לך את עצמך, וזה כבר המון מאוד !!!!
((אל תשכחי את זה))
מה שאת יכולה לעשות הוא לשאול את עצמך,
להיות או להיות ????
התשובה הנכונה נמצאת בתוכך, תקשיבי לעצמך,
את יודעת.
לגבי מקרה ספציפי שמציק, הכי טוב לשתף חברה טובה,
לפתוח בפניה הכל, ואז לדון לגבי המקרה הספציפי ביחד.
הלוואי והיו יותר קטנים..
כבר אמרתי שמנימליזם קונה אותי?
בקצת יש הרבה..המון..
(-:
בובימ..
תובנות של החיים ..
(-:
תודה.
האם לא הייתי ברורה? להתחבא? אני? בדיוק ההפך!!!
אומרת.. אומרת ..לפעמים יורה.. ואחר כך שותקת..
היי את..
אני מהמעיזים או ליתר דיוק- מהמעיזות.. לפעמים יותר מדי.. יותר מדי..
(-:
על משקל ללכת עם ולהרגיש בלי?....
דנידין כזה..??
אבל זו לא הנקודה..
תתבונן שוב במילים מתבונן..
(-:
יקירתי
באופן קבוע את מצליחה לנער אותי
עם הפוסטים הקטנים
התמציתיים
והמבריקים
שלך
הפעם, יותר מתמיד
תבורכי
דומיה, זאת העת להקשיב להתבונן. להכיל זה כמו עונת הזריעה. אח"כ משקים וממתינים לנביטה.
כתיבתך כנה ובה הבעת
הגיגיך ברגישות.
לעתים אנו מעדיפים להיות
שקופים כדי לא להתקשות
בדברי הכנות.
נראה לי שאת בדרך הנכונה
באם חשבת על כך.
והעלית זאת על הכתב זו
תחילת הדרך להביע את
עצמך .
נסי לאזור אומץ ולא להחבא באותם
רגעים שאת חשה שיש לך מה לומר.
פעם ראשנה הכי קשה ולאחר מכן זה הופך
וטבעי ולאופיך.
תודה ששיתפת.
חיבוק ליום נהדר יקירה לי.
היי חברה
לכולנו הגבולות המתאימים לאופיינו
העיזי והתנסי רק את הדופק תמיד בדקי
הכי טוב זה לא להיות .. :)
לעיתים עדיף להיות שקופה,
לתת לדברים לעבור,
אך בתנאי שאת לא צוברת..בבטן...
כתבת מקסים את תחושותייך...
מבינה אותך... מאחלת לך שתלמדי לצאת
עם האמת שלך בטבעיות זורמת לך ולסביבה..
בטוח שזה ניתן, אחרת לא היו מעמתים אותך
עם השיעור הזה.
(-:
ת' פ'..
ט'נקס..
איך שאת אוהב אותך
ת.פ
אין לך אלא לקבל , להיות וגם לא שתי פנים של אחת , זו המורכבות שלך, קבליה
צפונית יש לך כוכב מהצפונבונית. יופי של שיר אהבתי
תודה
אוסי
אנג'י
הרואה בטוב..
את..
כן את..
(-:
רע..טוב.. ומה שבינהם- עולם..
(-:
כתיבה שכזו מהרגש ומהראש..
תודה לך נירה..
(-:
ועכשיו?
תודה שומר הספ(ה) שלי..
(-:
להיות או לא להיות
זאת ההזדמנות שבחווית הוירטואליות
ההתבוננות, ההבחנה, השקיפות
חלון ההזדמנויות תלוי אך ורק
בעיני המתבונן מקרוב ומרחוק
הבחירה והדרך שאנו נבחר להיות
מסמלת את האדם שמעבר למסך...
ומי שבוחר להיות משמע שהוא קיים
כל מילה/אות היא חותם של הנשמה
בין אם להיות או לא להיות.... !
ומי אמר שזה רע להיבלע בדמויות אחרות, או סתם בעולם של דמיון. טוב שיש לך את היכולת הזו.
לצערי אני מכירה את הצפיה מהצד, נסיונות ההתפרצות, והנסיגה שלאריהן
זה שאת כותבת בכנות גדולה כל כך על ההרגשה היא צעד קדימה
השתתפי בחיים, אל תביטי בהם מהצד.
מי שאינו מקבל בברכה את השתתפותך אינו ראוי לך
מצאי את אלו שיקבלו אותך בברכה
בברכת שבוע נהדר
נירה