אפקט הרשת גורם לסחורה או שירות להיות בעלי ערך גבוה יותר ללקוח פוטנציאלי, באופן התלוי במספר הלקוחות אשר כבר משתמשים בסחורה או השירות הנדונים. חוק מטקלף קובע, כי הערך הכולל של סחורה או שירות בעלי אפקט רשת הינו, באופן גס, פרופורציונלי לריבוע מספר האנשים, אשר כבר מחזיקים את הסחורה או השירות.

חשיבות אחת של אפקט הרשת היא בכך שרכישה של סחורה על ידי אדם יחיד מועילה באופן עקיף לאחרים המחזיקים גם כן בסחורה - לדוגמה, על ידי רכישת טלפון אדם יחיד הופך את הטלפונים של אחרים ליותר מועילים. סוג זה של השפעה נילוויתבעסקה ידוע כהשפעות חיצוניות בכלכלה, והשפעות חיצוניות הנובעות מהשפעות רשת ידועות כהשפעות חיצוניות רשתיות. זוהי גם דוגמה ללולאת משוב חיובי.                                                                                                                                      '                  '                                                                                                            אפקט הרשת במודלים עסקיים

אפקטים של רשת שימשו כהצדקה עבור חלק מהמודלים העסקיים לחברות דוט קום בשנות ה-90 המאוחרות של המאה ה-20. פירמות אלו פעלו תחת האמונה שכאשר שוק חדש מקבל אופי המכיל השפעות רשת חזקות, רצוי לפירמות להתרכז יותר בגידול נתח השוק שלהם מאשר בלהיות רווחיות. האמינו בכך כיוון שנתח שוק יקבע איזו פירמה תוכל לקבוע סטנדרטים טכנייםוסטנדרטים שיווקיים ולכן, תוכל לקבוע את בסיס התחרות בעתיד.

דוגמה טובה לאסטרטגיה זו הייתה בהתפרסות על ידי חברת מיראביליס, חברת סטרט-אפ ישראלית שסללה דרך בתחוםהמסרים המידיים ונקנתה על ידי אמריקה און-ליין. באמצעות מסירת מוצר הICQ בחינם ומניעת יכולת פעולה הדדית בין התוכנה של הלקוח ומוצרים אחרים, הם יכלו לפנות לטובתם את השוק למסרים מידיים. בגלל אפקט הרשת , משתמשים חדשים של מסרים מידיים צברו ערך הרבה יותר גדול עקב שימוש במערכת של מיראביליס (והצטרפו לרשת רחבה של משתמשים), מאשר היו עושים לו בחרו במערכת מתחרה. כפי שהיה אופייני לאותה תקופה, החברה מעולם לא עשתה מאמצים כלשהם ליצירת רווחים מעמדתם הדומיננטית לפני שמכרו את עצמם.

השפעות רשת נעשות משמעותיות לאחר שמושג אחוז מנויים מסוים, הקרוי מסה קריטית. בנקודת המסה הקריטית, הערך המושג מהסחורה או השירות לכל הפחות שווה למחיר המשולם עבור הסחורה או השירות. כתוצאה מכך שערך הסחורה נקבע על ידי בסיס המשתמש, דבר זה מרמז על כך שלאחר שמספר אנשים מסוים חתמו על התחיבות לשירות או רכשו את הסחורה, אנשים נוספים יתחיבו לשירות או רכישת הסחורה, הודות ליחס החיובי של תועלת:מחיר. עד להשגת נקודה זו, אם כן, רקמאמצים מוקדמים יתחיבו.

הגידול במספר המנויים אינו יכול להימשך ללא סוף. אחרי נקודה מסוימת, רב הרשתות נעשות או צפופות, או רוויות, מה שעוצר את כמות הצריכה העתידית. צפיפות מתרחשת הודות לשימוש יתר. האנלוגיה המתאימה היא זו של רשת טלפונים. כל עוד מספר המשתמשים הוא מתחת לנקודת הגודש, כל משתמש נוסף יוסיף ערך לכל משתמש לקוח אחר.

אולם, בנקודה מסוימת משתמש נוסף יגרום לחריגה מגבולות היכולת של המערכת הקיימת. לאחר נקודה זו, כל משתמש נוסף יגרום להפחתת הערך המושג על ידי כל משתמש אחר. במונחים מעשיים, כל משתמש נוסף מגדיל את העומס הכולל במערכת, מה שמוביל לאיתותי עומס, חוסר יכולת לקבל צליל חיוג, ותמיכת לקוחות דלה. הנקודה הקריטית הבאה היא כאשר הערך המושג משתווה למחיר המשולם שוב. הרשת תפסיק לגדול בנקודה זו, ועל המערכת יהיה להתרחב. נקודת הגודש יכולה להיות רחבה יותר מגודל השוק. מודלים חדשים של טכנולוגיית חבר אל חבר עשויות תמיד להתריס כנגד הגודש. מערכות חבר אל חבר (P2P) הינם רשתות המשמשות לפיזור העומס בין מאגר המשתמשים. טכנולוגיה זו מאפשרת למערכות חבר אל חבר אמיתיות להתרחב ללא גבול. אולם, רווית שוק עדיין תתרחש.

שכיח הוא הזיהוי המוטעה של מושג אפקט הרשת עם המושג יתרון לגודל, הנובע מצד העסק יותר מאשר מיכולת פעולה הדדית (ראו גם מונופול טבעי). לשם הבהרת ההבחנה, אנשים מדברים על צד הביקוש דרך צד ההיצע של יתרונות לגודל. יתרונות קלאסיים לגודל הינם בצד הייצור, בעוד שאפקט הרשת נובע מצד הביקוש. המושג אפקט הרשת מזוהה בטעות גם עם יתרונות להיקף.