התחלה: סופ"ש אחד הזוי בתנאי מחנה. לא מיטה מכובדת לא בופה. אנשים צבעוניים בלי חליפה ועקבים, אוכל צמחוני כזה שנשארים רעבים. בנסיעה שנמשכה כמה שעות חצינו את כל התרבויות, לאט לאט הסרנו מעלינו את השכבות, את התפקידים הרציניים, את ההרגלים, את הנוף. העיניים נשטפות ומתמלאות ביופי המדהים, במרחב הכי רחב בארץ הזו. השקט חודר גם מבעד לחלונות הרכב. כלום לא נשמע, אפילו לא הגה. זה התחיל במוזיקה נורמטיבית, כזו שהאוזן מורגלת לה, והתגלגל למחוזות רחוקים עד לשיא הטראנס. קטעי הגות על הטראנס: יש כאלו שעבורם טראנס זו מונוטוניות בלתי ניסבלת, יש שבשבילם זה רעש לא ברור. הטראנס מייצר מצב סטטי לגלי המוח עד לכדי אי-חשיבה. בטראנס שכבות צליל מרובות , לחלקן שמים לב לחלקן לא, והיא (המוזיקה) חזרתית במעין "לופ", יוצרת מקצב וצליל בעלי השפעה היפנוטית עם נטייה לפסיכדלית. לרוב זו מוזיקה נעדרת מילים, מה שמשאיר את השומעת בשלב ראשון ערה למחשבותיה ובשלב שני בקושי שומעת את גלייה-מח. כמו במדיטציה. יש בכוחה של המוזיקה, להנחיל אושר טהור של שימחה אמיתית ללא סיבה. טראנספורמציה: טראנספורמציה של תפיסת העולם. הרגשות והתגובות הם לכאורה בהתאם לאיזו מציאות חיצונית אובייקטיבית. מהפך! הרגשות והתגובות הן מתוך המציאות הפנימית! הרב תלוי בגישה במוטיבציה במניע הפנימי. הטראנס מאפשר את הניתוק הזה שעובדים עליו די קשה במדיטציית שקט. יש גם בונוס – מוזיקה, תנועה וחברה אנושית טובה. לסיום: המוזיקה התנגנה 15 שעות ברצף והצלילים עטפו את המאהל כולו בהגנה גלקטית מפני הרע. רקדתי וזזתי והקשבתי ועפתי ללא שום עזרים חיצוניים, פשוט משמחה והנאה טהורה. בשלב מסויים נירדמתי. גם בחלום רקדתי בקצב המטורף. הכל היה נכון, מדוייק ופשוט, פשוט מלא שמחה. פרידה: ארזנו את האוהלים, חזרנו לדרך. הגשם שליווה אותנו בהלוך והפסיק לטובת הענין, חזר כדי להזכיר מציאות אחרת. הנוף לאט לאט התפוגג, התרבויות הציפו שוב את העיניים, עצרנו בדרך כדי לאכול איזה סטייק מדמם עם פיתה או שתיים. תזכורת לקיום היומיומי, הבאנלי, ושבעצם... ושבכלל... לא כל כך רע לי. ככה זה אחרי מסע... גם ב"רייב הגלקטי". |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הסאונד היה כל כך מעולה, מרומם את הנפש, שום צלצולים מיותרים :)
פורטה יקרה
לא חשתי בכך, ועל כן, תודה על הערה.
כל הנושא הגרפי לא קל כאן.
והנה מנסה אחרת.
התבלבלה לי השורה
לפני האחרונה
בקיצר התוכן משמעותי
והטקסטורה לטעמי צריכה להיות
נוחה לקריאה
אך זו בחירתך כמובן.
תודה
נדרשת טרנספורמציה דחופה
לפורמט כתב היד שלך.
לא מצליחה לקרוא ,זה פשוט צובט לי בעיניים.
מיוחד זה מה שכתוב, מזה התוכן
פחות בחירת הפונט וצורת הכיתוב.
:) אני אוהבת את המילה "רייב".
אם כי מצטלצלות לי האזניים רק מלקרוא אותך :)
בלה דרלינג
צודקת לגמרי. ברור לגמרי הפער בין ה"רוחניות" לפרקטיקת חיים שמתבטא גם בתשלום על כל נשימה מדיטטבית....
אני הייתי שם בשביל המוזיקה המדבר והחברים, וזה היה נהדר וקסום.
כבוד שאת כאן :)
תודה.
האוכל שלהם עצבן אותי. אני מבינה שעשבי תיבול זה דבר נהדר וחשוב. אבל בכל דבר?
הנסיעה לשם לגמרי משחררת וכיפית, והנופים אצלהם אכן עוצרים נשימה.
אבל לא קניתי את הסיפורים שלהם על חיי קומונה בהרמוניה. ראיתי את הצל שחלף להם בעיניים כשהם הסתכלו אחד על השני, שמעתי את השיחות הקטנות שלהם, ושמעתי קיטורים לא זהירים ששוחררו, דוקא לידי.
אני לגמרי יכולה להבין את העוצמה של מוסיקת טראנס במדבר. חוויה.
כיף שנהנית!
ואחרי ככלות הכל, כאן לא שומעים את המוזיקה :)
אני אוהבת מגוון, גם במוזיקה וגם באנשים
העיקר שנהנת לקרוא :)
יש כאלו שעבורם טראנס זו מונוטוניות בלתי ניסבלת, יש שבשבילם זה רעש לא ברור.
אכן כך לגבי- אבל זה לא יפריע לחברותנו בקפה!
ליל מנוחה ושמחה מאוד שנהנית
זאת הכוונה
אגיע
אוהבת הרבה סוגים זל מוזיקה ומקצבים
אבל בטראנס, מבחינתי,, זו האפשרות להעלמות, שקט מוחי.
בפעם הבאה..תגיע!
טארנס זה ה-דבר
שמעתי שהיה מעולה.
זה מעניין בהחלט :)
בטח משהו באווירה, במוסיקה. את שמה לב שבילבלת פה שני מגיבים למעלה?
אהבתי
אופס, מרוב חלונות התבלבלה לי בתגובה :)
אז לעניינו, תודה על כל התיאור של הטראס, עשית לי חשק גם.
אכן כן :)