| מונופולים רוחניים, דת ,פילוסופיה,אקדמיה,, מונופולים טבעיים-פיזיים,ממשל,משפט,כלכלה, צבא וכו' מונופול - חברה המייצרת או המשווקת מוצר ייחודי לה שאין חברה אחרת שמשווקת מוצר זה. על כן מדובר במוצר שאין עליו תחרות של השוק החופשי והמונופול יכול לקבוע את מחיר המוצר.קרטל - זוהי התארגנות של מספר חברות הפועלות כמונופול. מדובר בחברות שלא קשורות אחת לשנייה וכביכול אמורה להיות תחרות ביניהם שבעקבותיה יוזלו המחירים, אך הן מתארגנות ביחד כדי לקבוע היצע מסוים של המוצר ומחיר שהן רוצות כך שהן ביחד פועלות כמונופול אחד, כמעין חברה אחת. .אם נעריך מבחינה כלכלית,את סוגי המונופולים הכוללים,כדלעיל,נמצא את הגוף הנקרא מדינה,הוא קרטל,של אלו המונופולים[לחץ] הטבעיים,ובזאת הוגדרה מהות המדינה[לחץ] מן הצד העסקי ,ואם כן נמצא אותה מתוחמת,מבחינה כלכלית, משטר כלכלי הוא המאפיין של הפעילות הכלכלית בחברה מסוימת. תוכן עניינים[תאוריית המודרניזציה היא מקבץ תאוריות במדעי החברה העוסקות בריבוד הגלובלי, פרי יצירתם של אינטלקטואלים שונים, ובמרכזה דגם של התפתחות כלכליתוחברתית המציג את הריבוד הגלובלי כתוצאה של הבדלים בקידמה החברתית, בדגש על ההתפתחות הטכנולוגית. התאוריה התפתחה בארצות הברית בשנות ה-50, והייתה לה השפעה רבה על מדיניות החוץ של ארצות הברית בעידן הפוסטקולוניאלי ובהקשר של המלחמה הקרה. הטענה המרכזית של התאוריה היא חשיבותה של הטכנולוגיה התעשייתית ושל הקידמה החברתית והתרבותית באופן כללי, כקובעת את רמת החיים של כל חברה וחברה. המחסום העיקרי, על פי תאוריית המודרניזציה, מפני ההתפתחות הטכנולוגית ואגב כך גם ההתפתחות הכלכלית, היא הסיבות [לחץ]לרעות הבאות לאדםהטענה היא שחברות מסוימות נוטות לדחות חידושים טכנולוגיים ועל ידי כך בולמות את התפתחותן הכלכלית. וולט רוסטוב התמקד בספרו "שלבים של צמיחה כלכלית: מניפסט לא-קומוניסטי" (1960) בצד הכלכלי של המודרניזציה, וניסה להראות מהם הגורמים שמדינה צריכה כדי להגיע לדרך המודרניזציה. רוסטוב תיאר את תהליך ההתפתחות הכלכלית בצורה אבולוציונית:
דייוויד אפטר הדגיש את החשיבות של השיטה הפוליטית ואת ההיסטוריה של הדמוקרטיה, כשהוא חוקר את הקשר בין דמוקרטיה, ממשל תקין ויעילות לבין מודרניזציה.דייוויד מק'קללנד ("החברה המצליחה", 1967) ניגש לנושא זה מההיבט הפסיכולוגי, עם תאוריית המוטיבציה שלו, כשהוא טוען שמודרניזציה אינה יכולה להתרחש עד שחברה מסוימת מעריכה את ערך החדשנות, ההצלחה והיוזמה החופשית. אלכס אינקלס ("להעשות מודרני", 1974) יצר גם הוא מודל דומה של "האישיות המודרנית", שעליה להיות עצמאית, פעילה, מעוניינת במדיניות ציבורית ובעניינים תרבותיים, פתוחה לחוויות חדשות, רציונלית ומסוגלת ליצור תוכניות ארוכות טווח לעתיד. כמה מהחיבורים של יורגן הברמס גם הם קשורים לתת-התחום הזה ליברליזם כלכלי הוא תאוריה כלכלית ליברלית השואפת לצמצם את מעורבות המדינה בתהליכים החברתיים, מתוך ההנחה שהחברה מסוגלת לאזן את עצמה אם תתן ליחיד לפעול לפי האינטרסים שלו. לטענתה לפרט "זכות טבעית" לחיים, וקניין ומכאן נובעת החירות לממשם באופן חופשי בחיים הכלכליים. עקרונות התאוריה נטבעו על ידי הוגי הליברליזם הקלאסי כמו אדם סמית והפיסיוקרטים הצרפתים. כיום השיטה מיוצגת בעיקר על ידי אנשי אסכולת ה"לסה פר". על פי תפישתם של הראשונים שהחזיקו בתאוריה זו, האדם הוא אנוכי, ומונע בעיקר משאיפה לקידום האינטרס העצמי שלו. כאשר מניחים לאדם לפעול באופן חופשי, טענו חסידי הגישה, מתקיים מנגנון כמו-אבולוציוני המביא לכך שמצבם של כל בני האדם משתפר, כלומר גם אם אינם מודעים לכך, כאשר פרטים פועלים למען תועלתם האישית, הם פועלים גם לטובת האינטרס הכללי (סמית כינה זאת עקרון "היד הנעלמה"). כאשר כל התנאים האחרים שווים (סטריס פריבוס), פעולה חופשית כזו עתידה להניב את התוצאות הטובות ביותר. התפישה הליברלית בתחום הכלכלי בצורתה הקלאסית נתמכת היום בעיקר על ידי האסכולה האוסטרית, בשינוי מרכזי אחד: האוסטרים מפחיתים בחשיבות הנחת הפעולה האנוכית ומדגישים במיוחד את הפעולה מכוונת המטרה על–פי משנתו של לודוויג פון מיזס. כלכלה נאו-קלאסית הוא שם שניתן לקבוצה של אסכולות בתחום הכלכלה, שהבדלים רבים ביניהן, אך משותפת להן ראיית הכלכלה כשדה בו פועלים השחקנים אך ורק או בעיקר להשגת תועלת ורווח מרביים, בתנאים הנשלטים על–ידי ביקוש והיצע והניתנים לניתוח מדעי מדויק. הכלכלנים הנאו-קלאסיים מדגישים את חשיבות שיווי-המשקל בשוק, כשמצב של שיווי-משקל מושלם נחשב ל'פתרון' של רוב בעיות מקסום הרווח בפניהן ניצבים השחקנים בשוק. את המונח "כלכלה נאו-קלאסית" טבע לראשונה הכלכלן האמריקני תורסטן ובלן. החשיבה הכלכלית הקלאסית, כפי שהתפתחה עד אמצע המאה התשע עשרה, ראתה במחירים (או ערך החליפין) של מוצרים פועל יוצא של העלויות המעורבות בייצורם. מנקודת מבטם של הוגים במסורת זו, כמו תומס רוברט מלתוס, אדם סמית, דייוויד ריקרדו, ג'ון סטיוארט מיל או קרל מרקס, העלויות של הגורמים השונים העוסקים בייצור: ממעבדי חומר הגלם וכלה בפועל המייצר אותם, היו אמורות להתגלם בערך החליפין (כלומר, המחיר) של המוצר. גישה זו, הרואה בעלויות היצור את חזות הכל, הייתה כרוכה בבעיות. הראשונה שבהן הייתה העובדה שהמחירים בשוק לא שיקפו בהכרח את ה"ערך" המבוסס על עלות. אנשים היו מוכנים לשלם יותר עבור מוצרים שבעיניהם היו "שווים יותר". היה ברור כי חסר דבר מה מהותי, שיוכל להסביר כיצד נקבע ערכו של דבר בלי להניח שערכו נובע באופן בלעדי מערך שהוטמע בו, בחומרים ובעבודה. תוכן עניינים[מונופול תחרותי קיים כאשר חברה בודדת שולטת ברוב השוק לאספקת שירות או מוצר מסוים. המונופול בפועל של החברה אינו מעוגן בחוק או תקנה, ונוצר בעקבות תחרות חופשית מול חברות אחרות במתן השירות או המוצר. |