בגינה בסן-סימון

41 תגובות   יום שני, 3/5/10, 14:51
 

הקטנטונת וסבתא - שתינו הלכנו לגן המשחקים.

רק לפני כמה ימים היא למדה לקשר בין המלה המופלאה "סבתא" לביני. עכשיו אני מגלגלת בתענוג את צירוף המלים המתוק הזה: תָ-תָא - ני - צה - במבה!

לקחתי אותה לגן המשחקים שלנו, בסן-סימון ליד המנזר, אותו המקום אליו הבאתי, כל אחד בתורו, את ילדי כווווווולם. מעגל המטפלות סביב ארגז החול לא השתנה, ואני הרגשתי כל כך בבית... הקטנטונת כסכסה במבה בריכוז (זה מה שבמבה עושה, היא מתכסכסת בשיניים, בדיוק כך!) ומדי פעם הושיטה לי במבְּ אחד. ישבנו ליד כולם, למרגלות המגלשה הכחולה הארוכה.

על שמיכת טלאים ישבה המטפלת האולטימטיבית שתמיד חיפשתי (אבל אף פעם לא באמת-באמת) עם תינוק אחד ועוד ילדון מתולתל, ושחזרה עבורי את השירים ששכחתי, ואת אלה שלא ידעתי ששמורים לי בהארד-דיסק.

רוץ-בן-סוסי!

עשר אצבעות לי יש -

וגם:

פיל-פיל-פיל,

אותי-לא-תפיל

כך-אמרה-החתולה

לפני-שהיא

נפ-

לה!!

לידנו, על ספסל מוצל ישבה מטפלת רוסייה שסיפרה לי שהייתה מורה לספרות במוסקבה. כאן בארץ לא הייתה עבודה בשבילה, והיא כבר עשר שנים עם המשפחה הזאת, גידלה את אח שלו הגדול, ואת אחד שלו הבינוני, ועכשיו את זה, תראי איזה ילד טוב זה.

לידה נדנדה עגלה אדומה מטפלת עם מבטא ספרדי מתגלגל וצחוק ספרדי מתגלגל עוד יותר. ההורים של הקטנה שבעגלה ביקשו שהיא תלמד אותם ספרדית, כי הם לא מבינים מה שהקטנה שלהם אומרת... היא צחקה צחוק כזה מדבק. ואז הוציא את האייפון שלה והראתה לי קליפ שצילמה כשהקטנה התחילה ללכת, איזה מזל שהם נתנו לה את האייפון המעולה הזה, אחרת היו מפספסים את הצעדים הראשונים של הילדה שלהם.

ואז כולנו השתתקנו, כי הקשבנו לתימנייה המבוגרת שתפסה את הספסל הכי אדום בגן. התינוק שלה ישן במקצועיות בעגלה, והיא הסבירה לרוסייה איך היא מכינה קציצות בשר, איפה המקום היחיד בשוק שצריך לקנות את הטחון הטרי הכי טוב, ואיפה את הפטרוזיליה, וכמה צריך שהרוטב יכסה בתוך הסיר. בת כמה היא, שבעים? שמונים? עוד לא עברה לי הקנאה לאלה - הצבע הכי מטריף יש להן, העור הכי חלק, העי"ן הכי עסיסית, והתבלינים הכי מגניבים. וכשהיא סיימה לחלק את ההוראות לקציצות, שאלה אותה הספרדית עם האייפון מתי צריך להנמיך את האש. והתימנייה אמרה: "אה, אבל אני מבשלת רק על פרימוס!"

"מה, אין לך גז?" נדהמה הרוסייה.

"יש, בטח יש," ענתה התימנייה, "אבל על הפרימוס יוצא הכי טוב."

הקטנטונת שלי עלתה על הסולם וספרה בקול רם את כל השלבים שלו: חת-תיים-לוּוּוּש! והתגלשה  מיליון פעמים במגלשה הכחולה (נתתי לה יד, היא פחדה לבד), והיא רכבה על הסוס הקפיצי וגמרה את כ-ל הבמבה. אפילו הצטרפה לעוגה-עוגה-עוגה עם המטפלת האולטימטיבית של חלומותיי...

היה לנו נעים ונחמד בארגז החול בגינה שלנו בסן-סימון, מתחת לעצי האורן, בצל המנזר הקטן. אפילו אני התקבלתי בלי בעיות למעגל המטפלות. אחת, צעירה, שאלה אותי: "מי את שלה?" ואני עניתי בלי להתבלבל, ונהניתי מאוד ממבטי התדהמה סביבי.

אחר כך אמרה הקטנטונת שהיא רוצה הביתה, באוטו-אדום-של-ת-תא.

אז הלכנו לאוטו, והטלפון של ת-תא צלצל - לקטנטונת נולד אח קטן.................

עדית

דרג את התוכן: