שישי בבוקר (כשהבנות עוד בגן) התחברתי מאוד לעבודה של ליאור נדב- קוצ'ר - שעור עיוני המיועד למורים בנושא הגיל השלישי על הכיסא.

משם המשכתי ללמה דבורה צביאלי, ואם אתם תוהים למה? כי היא הביאה תרגום שלה ע"פ הביאור של גשה מיקל ליוגה סוטרה של פטנג'לי. היא סיפרה לנו שבמסורת הבודהיסטית יוגה היא דבר שניתן למעטי מעט בחדרי חדרים רק כשהם ממש בסוף הדרך- "בישורת האחרונה".
החכמים הבודהיסטים אומרים שאם יש כל כך הרבה מתרגלי יוגה במערב זה אומר שהם בעצם מוכנים (להארה). הם תרגלי בעבר- זאת אומרת, בחיים קודמים ועכשיו אפשר ללמד אותם (=אותנו) לעזור להם (להגיע להארה) גם על ידי לימוד בודהיזם.

בתרגום של היוגה סוטרה שהיא הביאה מצאתי התיחסות שאני מתכוונת לנכס לעצמי, לסוטרה 2.46 Stira sukham asanam

שכולנו מתיחסים אליה בתרגול ובהוראה: "התנוחות מביאות תחושת רווחה שנשארת עימך".

http://www.isyoga.co.il/show_kenes.php?id=57

ברכות אור,

אורית