ילד בן שנתיים וחצי, תלתלים בלונדינים, עיניים חומות גדולות, סקרניות. ילד קופצני, כזה שלא יושב לרגע, סקרן – אחד שבודק כל דבר. בן שנתיים וחצי משחק בחול, קופץ בשלוליות, אוהב חיות. הילד שלי דומה בודאי לילד שלכם. שבת אחה"צ והתכנסנו לנו לכוס קפה ועוגה עם חברים. סתם אחה"צ רגוע ושקט, על המשטח המרוצף החיצוני לסלון ביתנו. הדשא היה אז ירוק (עוד לא חסכנו מים), הילדים שחקו להם, אנחנו דברנו לנו על "דברים ברומו של עולם". פתאום קול מלמעלה הרמנו את העיניים... הקטן שלנו החליט שהוא רוצה להציץ על העולם מאדן חלון הקומה השנייה, בדיוק מעלינו. הנשימה נעצרה, המוח החל לעבוד במלוא המרץ. שנייה אליה התכנסו כל המחשבות בעולם - לצעוק לא לצעוק, להזהיר לא להזהיר. כהרף עין הבנו מה אנחנו צריכים לעשות. אחד מאיתנו, רץ למעלה במהירות, בלי לדבר, בלי לצעוק, ואחז במותני התינוק שלנו מאחורה. כמו בהתגנבות יחידים. סוף טוב הכול טוב. חזרנו לשגרה. (הילד אמיתי גם הסיפור) |
amitlavi2
בתגובה על הטיפים לקניית סורגים -- חלק שלישי
אומנה
בתגובה על בית ספר בטוח! בית ספר בטוח?
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה על התגובות.
אכן דילמות רבות עומדות בפנינו כהורים.
אבל על בטחון ילדינו אסור להתפשר!
אמא
איך כהורים אנחנו יכולים בו זמנית לשמור אך גם לא לחסום.... זו השאלה וזו התורה!(תורת ההורות...)
אפרת גל
www.efratgal.co.il
היי סורגית!!!!!
איך חברת אליי בדיוק ברגע המסוים הזה של פרסום הפוסט שלך? זה פשוט מדהיםםםםםםםם
גם לי יש שניים כאלו כמו בנך
אחד כבר בן 16 היום ועברתי איתו הרבה לאורך השנים
השנייה בת 8 ולא חסר לה.......
אם תזדקקי לאוזן קשבת בנושא (אני כבר מחושלת)
את יודעת למי לפנות ןמוזמנת
כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא, ואין בעולם דאגה כמו דאגה של אמא