ילד בן שנתיים וחצי, תלתלים בלונדינים, עיניים חומות גדולות, סקרניות. ילד קופצני, כזה שלא יושב לרגע, סקרן – אחד שבודק כל דבר. בן שנתיים וחצי משחק בחול, קופץ בשלוליות, אוהב חיות. הילד שלי דומה בודאי לילד שלכם. שבת אחה"צ והתכנסנו לנו לכוס קפה ועוגה עם חברים. סתם אחה"צ רגוע ושקט, על המשטח המרוצף החיצוני לסלון ביתנו. הדשא היה אז ירוק (עוד לא חסכנו מים), הילדים שחקו להם, אנחנו דברנו לנו על "דברים ברומו של עולם". פתאום קול מלמעלה הרמנו את העיניים... הקטן שלנו החליט שהוא רוצה להציץ על העולם מאדן חלון הקומה השנייה, בדיוק מעלינו. הנשימה נעצרה, המוח החל לעבוד במלוא המרץ. שנייה אליה התכנסו כל המחשבות בעולם - לצעוק לא לצעוק, להזהיר לא להזהיר. כהרף עין הבנו מה אנחנו צריכים לעשות. אחד מאיתנו, רץ למעלה במהירות, בלי לדבר, בלי לצעוק, ואחז במותני התינוק שלנו מאחורה. כמו בהתגנבות יחידים. סוף טוב הכול טוב. חזרנו לשגרה. (הילד אמיתי גם הסיפור) |