האח / גד קנדל

0 תגובות   יום שני, 3/5/10, 17:46
זוכר שישבנו בבית הקפה וסיפרתי לך שאני נשא איידס? מה שקדם לכך הייתה נזיפה שלך על איך אני מעמיד את האופנוע במעלה המדרגות. כל כך אופייני ליחסים בינינו. אתה אחי הקטן ממני בשנתיים ואתה חושב כל הזמן שאתה צריך לנזוף בי. למרות שבינינו תמיד אתה מנסה לחקות אותי. אם ישבתי בכלא הצבאי אז דאגת גם אתה לשבת להוכיח שאתה גבר לא פחות ממני. ניתוחים שעברתי דאגת גם אתה לסדר לעצמך ניתוח נגד נחירות. וביקשת שלא יבואו לבקר אותך.כמה שאתה "גבר".

"צריך לטפס גבוה בשביל לדבר עם הפרצוף שלך. תמיד צריך ללכת על ביצים כדי לדבר איתך. אי אפשר לתקשר איתך בכלל. מי אתה חושב שאתה? החלטת לסגור את עצמך בקופסא ולא לדבר עם כל העולם. אז נדבקת באיידס אז מה? סיפור גדול. הזדיינת בתחת בלי קונדום וזה מה שקרה לך. חבל שלא יכולת לקחת אקדח ולירות בעצמך. היית חוסך לכולם הרבה כאב ראש. היית חוסך למדינה וקופת החולים הרבה כסף על תרופות וטיפולים. "

התעלמתי מהערותיך כי אני כבר רגיל ליחס הביקורתי שלך אליי. כמו להגיד שאתה טוב יותר ממני. והתחרות בינינו לעולם לא נגמרת. אבל התחרות היא רק מצידך. אתה מנסה כל הזמן להוכיח לעצמך שאתה מוכשר לא פחות ממני. למרות שתמיד היית יפה יותר. הצלחת עם בחורות ותמיד הסתובבת בחברת "היי סוסייטי". דאגת לקשט את עצמך בכל המותגים הנחשבים ולשם כך דאגת להשיג עבודות אפילו לפעמים על חשבון הגב שלי. כן אף פעם בצע הכסף שלך לא מנע ממך לדרוך על אחיך.

"אז יופי תמשיך לרחם על עצמך כמה אתה מסכן. אתה בישלת לעצמך ואתה תאכל את כל החרא בעצמך. אוי יו יו. נשארת לבד בעולם. מי שישמע יחשוב ילד בן עשר. אנני התגרשתי התחתנתי פעם שנייה ועשיתי ילד. בניתי לי משפחה חדשה ואני משלם מזונות למשפחה הישנה. יש לי זמן לבכות כמוך? לאץ אני קם לעבודה כל בוקר ומפרנס את עצמי. החיים שלי ממשיכים."

הסיבה שבחרתי לשתף אותך בהיותי נשא איידס הייתה פרקטית. חשבתי שאם יקרה לי משהו אוכל לפנות אליך לקבלת עזרה מעשית. לא היתה לי ציפיה מאחינו הגדול, שלימים הוכיח את סברתי כשהקיא אותי מהחיים שלו ושל אשתו והילדים בדריסת רגל אכזרית מאין כמוה. התייחסו אליי כאל מגיפה מדבקת ומסוכנת ורצו להיבדק כל המשפחה אחרי לילה של בכי תמרורים. לא עליי כמובן אלא על מר גורלם שהכניסו נשא איידס לביתם ואכל משולחנם. האח הקן שלנו רחוק בניכר ולא יכול לעזור בזמן אמת. הוא מסובך עם הצרות שלו.

"מה עשית בחיים שלך? במקום לבנות דאגת להרוס אותם בידיים שלך. במקום להמשיך לחרב אותם תתחיל לבנות אותם מחדש. חירבנת על הראש של עצמך ועכשיו אתה מסריח מהחרא. רק לבכות אתה יודע לא שום דבר אחר. מבריח את האנשים ממך. אתה מתפלא שאתה לבד? אתה חושב שלי קל? לבוא הבייתה לשמוע תינוק בוכה ואישה מתלוננת? מי עוזר לי בדיוק בקטע הזה?"

קיבלת את ה"בשורה" בנונשלנטיות, הפגנת פני פוקר, ומה שבעצם עניין אותך היה אם אתה יכול לשתף את אשתך הטרייה בידיעה. כמובן שהסכמתי לא הייתה לי ברירה כי אתה חששת שהיא תתגרש ממך אם תסתיר דבר כזה חשוב בחיי הנישואים שלך. וכמובן שהטובה שלך תמיד לפני הטובה שלי. מה רבה הייתה הפגיעה כששמעתי מפיך את תגובתה: "אני משתתפת בצערך" כמו שאומרים לבן אדם בשבעה אחרי שאיבד מישהו יקר.
אז החלטתם לשבת עליי שבעה לפני שקברתם אותי.

בפגישות המשפחתיות לאחר מכן דאגת להרחיק אותי מהתינוק שלכם. הפגנת יחס של פקעת עצבים כל פעם שבאת בקירבתי. שפת הגוף שלך ושל אשתך שידרה לי: "תתרחק מאיתנו. אתה מסוכן!!". זאת למרות שדאגתי לצייד אותך בכל המידע הדרוש של איך נדבקים ואיך נזהרים. ידעת כל מה שצריך לדעת ולמרות הכל פחדת להתקרב אליי. אני לא חושב שאני מסוגל לסלוח על התנהגות כזאת פוגעת.

"אמא מתה ואבא עוד מעט בדרך. מי בדיוק יהיה שם איתך אם לא תפסיק לילל כמו תינוק. אמא כבר לא שם לנגב לך את הסינר. נכון שנולדת דפוק ועברת ניתוחים. אבל נשארת בחיים ואתה בריא היום ויכול לדאוג לעצמך. במקום לבכות כל היום. תזיז את התחת שלך ותתחיל לעבוד כי אף אחד לא משתין לכיוון שלך."

בעצם מה שגיליתי הוא שאין לי באמת משפחה כמו שמשפחה אמורה להיות גב בעת צרה. זרקתם אותי לכלבי טרף. ונתתם לי לחיות חיים של חתול רחוב שצריך לשרוד לבדו בגשם ובקור ללא קורת גג. גיליתי שאני לגמרי לבד בעולם. לא בגלל האיידס. האיידס היה רק טריגר להמחיש את היחסים המעורערים שבינינו. בעצם אולי אפילו שמחת להיפטר מהנוכחות שלי בחיים שלך. הכעס שלי  אליך כל כך גדול עד שהתפרץ אצלי הרפס זוסטר שתוקף את מערכת העצבים ומושך את עמוד השדרה בנוסף לפריחה מגעילה על חצי גב. כאבי תופתשנובעים גם מהיחלשות המערכת החיסונית וגם בגלל הכעס הגדול שהיה לי אליך ויצא בצורה פיזית כזאת.

היחסים התנתקו לגמרי בינינו כנראה לתמיד. לא רק זה אלא שכנקמה על זה שסיפרתי לאחינו הגדול והוא בחר לנתק את הקשר איתך ועם אחינו הקטן. החלטתם לספר לכל החברים ובני הדודים והדודות שאני נשא איידס. כך שכל המשפחה המורחבת כבר יודעת שאני נשא איידס. דאגתם לקבור את הפרטיות שלי לפני שאתם קוברים את הגופה שלי. אתם הטבעתם אותי בתוך ביצה בה אני שוקע יום אחרי יום עד שהבוץ יכסה אותי לגמרי ואין יד שמושטת לעזרה. כמו יוסף ואחיו כשמכרו אותו למדיינים והשליכו אותו לבור.
דרג את התוכן: