"את לא מבינה שאני חולה עלייך? אני צריך לדפוק לעצמי כדור בראש כדי שתביני?"
התחשק לו להעיף את כל מה שעמד בדרכו לכל הרוחות
"אני מצטערת. לא יכולה לאהוב אותך"
טריקת הטלפון כיבתה את אש האהבה בין עמרי לטליה.
האש הבוערת במדורת ל"ג בעומר לפני שנים רבות הדליקה את האהבה הגדולה בין טליה לעמרי. עמרי סימן את טליה כמטרה והתכוון להילחם עליה.
חום המדורה ולהבות האש היתמרו השמיימה, ציירו צללים על פניהם של עמרי וטליה. הם ישבו במרחק קצר זה מזו על גזע עץ, ושפת גופם אמרה ביישנות.
"מה את אומרת על המדורה?"
"אחלה מדורה, רואים שעבדת קשה לאסוף עצים למדורה"
טליה לא ידעה איך לשבור את הקרח שהיה ביניהם. מאוד רצתה להיצמד לעמרי. חום המדורה עשה את שלו. אך לא יכלה להוציא הגה מפיה והרגישה שגם עמרי מת להיצמד אליה אבל הוא מהסס.
"את יודעת הבאתי תפוחי אדמה למדורה בא לך?" הוציא מהתיק תפוחי אדמה אדומים.
"בא לך לעזור לי לעטוף אותם בנייר כסף?"
"בטח" ענתה בביישנות ומתעודדת לנוכח ההנעה לפעולה שהצילה את המצב.
עטפו תפוד תפוד בניר כסף במסירות רבה כאילו מחתלים תינוק לאחר האמבטיה.
לבסוף אסף עמרי את כל תפוחי האדמה ה"מוכספים", השחיל אותם בחוט ברזל והניח אותם במרכז המדורה.
"טליה, בא לך לשים עוד משהו במדורה?"
"מה אתה מחביא שם?" ציחקקה טליה קלות.
"למשל מרשמלו"
"וואו, אני חולה על מרשמלו בשיפודים"
יאללה, בוא נשחיל אותם על שיפודי עץ לקינוח" קרנה טליה מאושר.
"מה נשתה? יש לי פה פינג'אן קפה ופינג'אן תה בדואי עם דבש ולימון. מה בא לך?"
"איך בא לי תה" ענתה טליה קצרות.
עושה רושם שנחה עליה רוח של נחת מעמרי שמרעיף עליה כל כך הרבה תשומת לב חיזורים ופינוקים. ניכר על פניה שנהנתה מכל רגע ואף לחייה סמקו יותר ויותר. ככל שחלפו הדקות התקרבו אחד אל השנייה. עמרי נטל את ידה בתוך ידו וליחשש לה "בא לי לנשק אותך"
היא התמסרה בקלות והוא בביישנות נישק אותה על הלחי.
ליטף את לחייה החמה בכף ידו הגדולה והגברתנית.
קירב את שפתיו לשפתיה ונישק קלות בוחן את תגובתה כחיישן. משהרגיש את הסנסורים החיוביים ששודרו לעבר שפתיו נטל את שפתיה בשפתיו בעוצמה.
נשיקה רכה ומלאה אהבה שלחה רגשות עמוקים וחמים לכל הוורידים ונימי הנפש של שניהם. לפתע לא הרגישו דבר מסביבם. הם היו בגן עדן פרטי משלהם.
עמרי חיבק את טליה חזק בגופו ובזרועותיו. היא התכרבלה בתוך המחסה שהרעיף עליה באהבתו המתפרצת,
חשה את גופו על גופה ונמלאה רוך של ערגה וכמיהה לדעת עוד מעמרי.
"עמרי אני ...."
"ששש..." השתיק אותה עמרי
"אני יודע מה עובר לך בפנים, גם אני מרגיש את אותם הרגשות..."
נתן לה ביטחון נוסף מחוזק במילה ומגע.
"אני רוצה לפגוש אותך גם מחר"
"גם אני מתה לראות אותך מחר ומחרתיים, מאוד"
"אני מרגיש אלייך קרוב כאילו את נשמה תאומה שלי"
"אני מרגישה כמו אנחנו נשמה אחת בשני אנשים"
"מה תגידי על קצב הלב המטורף של שנינו כמו סונטה של בך?"
שם את ידה על חזהו השעיר להשמיע לה את קצב הלב המטורף שלו.
שיכורים מאהבה רצו לשמור על הרגעים האלה לנצח כמו להקפיא את הזמן מול חום המדורה.
"טליה אני חייב להתוודות, אני הומו ואני נשא איידס"
טליה הייתה בשוק והדפה קלות את עמרי מעליה ומתבוננת עם לחלוחית בעיניה לתוך עיני הדבש של עמרי.
"מה זה אומר נשא איידס?"
"זה אומר שנדבקתי מקיום יחסי מין עם גבר אחר ואני נושא את הנגיף בדמי"
"וזה מסוכן?"
"לא טליה, הנגיף עובר רק בקיום יחסי מין לא מוגנים, הנשיקה היא בטוחה והחיבוק אינו מסכן אותך בכלום"
"אני כל כך מרגישה בטוחה איתך אפילו עכשיו"
"אין סיבה שלא"
"מה זה אומר ששכבת עם גבר? אתה נמשך גם לגברים?"
"כן טליה, המשיכה שלי לגברים הייא מינית בלבד ללא רגש ברור. אך הנפש שלי מוצאת ניחומים רק אצלך"
"אני מרגישה אותך יותר ממה שהרגשתי מישהו בחיי"
"אני לא אסכן את שלמות נפשך וגופך בעד שום הון שבעולם טליה. את נשמתי התאומה. נוכל לחיות ביחד כזוג ואני מבטיחך להיות גלוי וכנה איתך, לדאוג לכל מחסורך ולאהוב אותך עד יום מותי. לא אתן לאף אדם לפגוע בשערה מהשערות שעל ראשך.
"אני מרגישה שאני יכולה לטפס על האוורסט יחד איתך. פתאום החיים שלי מקבלים משמעות אחרת. גם נגיף האיידס זו משמעות בשבילי. זה לא מה שיעצור אותי מלאהוב אותך ולרצות להקים משפחה איתך."
"אין בעיה לעשות ילדים זה רק הליך טכני של שטיפת זרע. נוכל להיות הורים"
עמרי חש את האושר שוטף את כל נימי נפשו.
"המשפחה שלך יודעת?" שאלה טליה כמצפה לאישור.
"כמובן. המשפחה לא מקבלת אותי כמו שאת מקבלת את הנגיף בתוך דמי. את מבינה לליבי ואת סומכת עליי שלא אסכן אותך."
"אני איתך אוכל לכבוש את המון בלאן"
"אנחנו יחד חזית מאוחדת" ענתה טליה בנחישות שאינה מתפשרת.
"אני אחיה את חיי לצידך ונגדל יחד את ילדינו. נעמוד איתן מול כל הקשיים. נעניק אחד לשני את הכח שאנו כל כך זקוקים לו כדי להשיג את מנת האושר בעולם הזה".
למחרת הגיע עמרי לביתה של טליה ופגש את אחיה. היה הוא בר מסוקס בעל תווי פנים דומים להפליא לאלה של טליה אהובתו. הוא נדהם מהחזות הגברית ששידרה יופי של מושא אהובתו אך עם גוף גברי בעל סקס אפיל מדהים ומשכר חושים.
"נעים מאוד אני עמרי" הציג את עצמו והושיט את ידו ללחיצה אמיצה.
הוא חש את הכוח הפיזי שעבר מזרועו החסונה של איתן אחיה של טליה.
"נעים לי מאוד אני איתן אחיה של טליה"
הם הביטו האחד בשני וניכר שאש המדורה שורפת בעיני שניהם למרות שהיה זה ביתם של טליה ואיתן והזמן שעות הערב המוקדמות.
"בוא תיכנס. טליה בחדרה" הזמין איתן את עמרי להיכנס לחדרה של טליה ואף הצביע לשם.
"טליה, יש לך אורח" קרא איתן בקול לעבר דלתה של טליה.
"טליה פתחה את דלת החדר במבט מצועף קימעה עוד מתאוששת מחוויות האתמול.
"היי עמרי. בוא כנס אני בדיוק התעוררתי לא מזמן"
"גם אני לא מזמן פקחתי עיניים" אישר לה עמרי
"המחשבות רצו בתוך ראשי כל הלילה. לא ידעתי איך לעכל את הבשורה שיש לי אהבה בדמותך. וכי את אוהבת אותי למרות שאת יודעת הכל עליי."
"אני איתך באש ובמים" הביטה בו טליה באהבה רבה.
"אוי אני מרגיש שאנחנו כבר משפחה" עמרי חיבק אותה בחוזקה.
הימים חלפו ואהבתם המשיכה לגדול כמו מתוך הבלתי אפשרי מצאו זה את זו. הנגיף בגופו של עמרי לא כיבה את אש אהבתם. נגיף אחר היה זה בדמותו של אחיה של טליה. האש שניצתה בעיני שניהם והמשיכה החייתית שעלתה מתוך הפיזיות הגברית משורגת השרירים של שניהם. מגע לחיצת הידיים החסונות של שניהם לא הרפה ממחשבתם. המשיכה הלכה וגדלה עם כל ביקור של עמרי את טליה. היו נפגשים בסתר ועושים אהבה.
עובדת היותו נשא איידס לא הייתה ידועה לאיתן. הוא קיים יחסים לא מוגנים עם עמרי כי נשבה בשבי המשיכה הגופנית לעמרי כמו פרפר אל האש. התחליף לאש במקרה הזה היה נגיף האיידס שחדר לתוך דמו של איתן. לאחר חודשים של קשר כפול אושפז איתן והתגלה כנשא איידס ואז הבין שנדבק מעמרי.
שיחת הטלפון של טליה סיימה את הקשר בלי יכולת לגשר על העוול שקרה לטליה לאיתן. היא הרגישה כאילו מכבש עבר על משפחתה. היא לא יכלה להבין איך בגד בה אהוב ליבה עם אחיה איתן. והשוק שקיבלה עם הידבקותו של אחיה בנגיף האיידס לא הותיר מקום לאהבה בליבה. אש האהבה כבתה בו ברגע שטרקה את השפופרת והתייפחה בדמעות תנין על מר גורלה והטרגדיה שאפפה את משפחתה.