בית חדש זו התחלה חדשה. במיוחד אם אתה הראשון שגר בבית ואף אחד לפניך לא גר בו לפניו. אני אוהב את הריח של החדש הזה. הריח של הטיח החדש הצבע הטרי על הקירות. הרצפה שלא מזמן גמרו לרצף. נהנה לבוא ולמרק את שאריות הבנייה ולפזר את האבק מעל הקירות. להכין אותה למגורים. בית חדש תמיד יותר קר מבית שגרו בו לפניך. לוקח זמן להכין אותו למגורים ולתת לו אווירה של בית חם שכיף לחזור אליו.

מאז שרכשתי לראשונה דירה משלי "על הנייר" מחברת בנייה וחיכיתי שלוש שנים להשלמת הבנייה, אני לא אשכח את היום שבו קיבלתי מפתח. נציג של הקבלן פתח לי את הדירה וחתמתי לו על כמה טפסים המאשרים את המסירה. לא האמנתי שיש לי דירה משלי. הדירה היתה ריקה לגמרי ושילמתי עליה משכנתא. אבל בכל זאת היא הייתה שלי באופן תיאורטי. כל עוד אני עומד בתשלומים היא שלי. בלי בעל דירה שיציק לי כל חודש עם שכר דירה.

אספתי ריהוט ישן וריהטתי כל פעם עוד טיפה את הבית. היה לי מקרר ישן שייצר קרח בפריזר ופיתחתי דרך מקורית להמיס את הקרח בגוש אחד. יצקתי עליו מים רותחים מקומקום חשמלי עד שיצא בגוש אחד והוצאתי אותו לאמבטיה.

לא הייתי מסוגל להישאר בדירה יותר מידי. היא היתה בעיר שכוחת אל. הייתי צריך לכתת את רגליי חצי שעה לתחנת הרכבת כדי להגיע לתל–אביב. הרגשתי מאוד בודד שם. הייתי מגיע לשם ביום חמישי ויוצא חזרה להורים בשבת כדי לא להיות לגמרי לבד ומנותק.

בתקופת החזרה בתשובה שמרתי שבת, כך שנאלצתי לעלות ארבע קומות ברגל בתוך חדר מדרגות חשוך.

לא היו אז עוד דתיים בבניין. אני הייתי הראשון. חזרתי מבית הכנסת כדי לשבת לבד בשולחן ועורך לעצמי קידוש. בלי טלפון וגם לא  טלויזיה. הרגשתי מאוד בודד.

רציתי כלב או חתול כדי שיהיה לי למה לחזור אבל מאחר ולא גרתי שם כל השבוע זו לא היתה אופציה. היתה קשה הרגשת הבידוד מהעולם. כשיצאה השבת אני ברחתי משם לכיוון העיר הגדולה. חשבתי על זה שאלוהים נתן לי בית חדש אבל אין לי עם מי לחלק אותו.

ברבות הימים הבנתי שרכוש הוא לא ערובה לאושר ובטח לא שיעבוד למשכנתא. שילמתי חמש עשרה שנה משכנתא. רק אחרי חמש שנים שהדירה עמדה ריקה השכרתי אותה ושכרתי דירה בקירבת בית אימי. עבדתי מאוד קשה לשלם את שכר הדירה ואת המשכנתא שילמה השכירות.

במקרה או שלא במקרה היו השוכרים הראשונים זוג צעיר שחזר בתשובה. הדירה התאימה להם.

אחריהם נכנסה אישה בודדה לגור בדירה והחתן שלה התקין מזגן מרכזי בדירה, כך שהיא שילמה פחות.

במשך השנה לאחר מכן הושכרה הדירה לזוג צעיר עם ילד שבמהלך המגורים בדירה נולד להם עוד ילד. היו בעיות תשלום עם הזוג הזה. הם לא היו יציבים מבחינה כלכלית והיה קשה למצוא שוכר לדירה. החלטתי למכור את הדירה וכך היה. המכירה התבצעה די מהר לזוג צעיר. החזרתי את המשכנתא.

מהכסף שנותר קניתי מחשב, מדפסת וסורק בתקווה שאקים לי עסק לגרפיקה מהבית. אבל לא הצלחתי להשיג לקוחות וכך דעך עניין העסק. נשארתי בלי דירה ובלי משכנתא. איבדתי גם את עבודתי הראשית מיד לאחר גילוי היותי נשא איידס. כך חייתי ממעט הכסף שנשאר לי כשהבנק אט אט מודיע לי שהכסף הולך ונגמר וכך נכנסתי לחובות.

לא הייתי יציב מבחינת עבודה. היה קשה לי לעמוד על הרגליים והחשבונות שולמו מהאוברדראפט בבנק. לא היתה יותר אמא שתכסה את החובות. אימי נפטרה כשנתיים לפני שנדבקתי באיידס. החלטתי שהחיים נגמרו לי. נפטרתי מהדירה ומהכסף שנשאר. חשבתי שהנה אוטוטו אני עומד למות. לא ידעתי שאפשר לחיות שנים עם הנגיף של האיידס.

כך נותרתי בחובות. נסעתי גם לבקר את אחי בארץ רחוקה הגדלתי את החובות. כשחזרתי לארץ התבשרתי שהתקבלתי לעבודה חדשה. התחלתי לצמוח מחדש. מצאתי זוגיות קצרה, אימצתי עוד כלב בנוסף לחתול שכבר היה לי שנפטר מסרטן לפני כשנה.

התחיל מירוץ של איבוד הרכוש ובנייתו מחדש.

עבדתי במרץ כדי לשלם את החובות שלי לבנק. לא היתה ברירה אחרת. אחרי בריחת בן הזוג לאמריקה החלטתי לעזוב את העבודה ולחפש אחרת. עשיתי טעות שעזבתי בלי למצוא עבודה חדשה במקומה. ההידרדרות לא פסקה עד היום. נכנסתי לתהליך של פשיטת רגל. אני מחכה בקוצר רוח לשקם את חיי. מנסה למצוא עבודה בגרפיקה אך לא מוצא. מתפרנס בקושי מניקיון. בינתיים שורד ממנות אוכל של ארגון צדקה. אני מקווה לימים טובים יותר.

לפעמים אתה בחושך כדי לצאת לאור. אם הספר הזה יצא לאור אולי גם אני יראה אור.