| היי מה העניינים?" "טוב בסדר מה קורה איתך? איך היה היום שלך?" "נסעתי לבאר-שבע עם בן הזוג שלי ברכבת" "ואללה, מה לא עבדת היום?" "לא, עשיתי יום חופש וגם הוא היה ביום חופש" "אחלה, אז עשיתם יום כיף, סחתיין" "כן,נסענו ברכבת, הקרון היה ריק לגמרי כמו קרון פרטי. התמזמזנו, התנשקנו. היינו כל כך חרמנים שעברנו לשירותים של הרכבת. הזדיינו כמו שפנים. לא הרגשנו שהזמן עובר. כשיצאנו הקרון היה מלא בנוסעים. אף אחד לא הרגיש שהזדיינו בשירותים. נכנסנו חזרה לקרון כאילו לא קרה כלום. הוספתי עוד זיון לאוסף שלי: מטוס, משאית, מעלית, עכשיו נוסף עוד אחד ברכבת ישראל." "קצת קינקי הייתי אומר..." "כן, אני מת על זה. מחרמן אותי." "אגב, קיבלתי טלפון מחבר משותף שלנו אתה מכיר אותו קירח בן שישים מתלבש עם חולצות בטן כמו בן עשרים?" "כן, בטח שאני מכיר אותו" "הוא התקשר להתלונן על קשר עם חבר משותף של שנינו. זה ששנינו לא בקשר איתו כי הוא הסתכסך עם שנינו. הוא מתלונן שהוא כבר לא יכול עם הקפריזות שלו. " "אתה יודע אנ' חושב שהוא הולך להישאר לבד בעולם הטיפוס הזה. הוא רב עם כולם. חושב שהוא מקופח כל הזמן, שכאילו כולם רוצים רק לדפוק אותו. משדר כל הזמן תחושה שהוא נזקק. והחבר שלו בדיוק כמוהו. קמצן חולני. שניהם עשויים מאותו חומר. זיפת, חרא אורגני. אתה יודע מה אנ'לא מתפלא שהם לא מסתדרים ביניהם. אני אישית ממש לא צריך אנשים כאלה חארות בחיים שלי. וגם לא רוצה שיחזרו להיות בחיים שלי. אני את החיים שלי עשיתי ביעור חמץ." "אני רוצה כמוך רק אנשים שלמרות הצרות בחיים, החובות, האיידס, למרות הכול הם לוקחים את החיים בסבבה ולא טורחים לספר לכל העולם כמה רע להם. תדע שהזמנתי אותם פעם לפיקניק על האש אצלי בבית כל אחד נתן חמישים שישים שקלים. קנינו טונה בשר, בירות, וודקות, סלטים, פיתות. ים של אוכל, בשפע, היה כיף גדול. אתה חושב שמישהו מהם שילם על הפיקניק. עד היום לא ראיתי אגורה מאף אחד מהם. ותבין שניהם מליינים, לא חסר להם כסף." "כן, המניאק הזה, ניקיתי לו את הבית של אימא שלו, לא רצה לשלם לי נסיעות. גם דיבר לא יפה אמר שאני עובד לאט. אמרתי לו מה אתה רוצה שיסתובבו לך עכברים בבית? אומר לי כן שיסתובבו. אמרתי לו, לא מוצא חן בעיניך איך שאני מנקה אני יכול ללכת. לקחתי את הכסף והלכתי. בחור מתוסבך, גרוש, עבר לגור עם אימא שלו הסיעודית. לא מחזיקים לה מטפלת והיא משתינה כל היום על המזרונים והספות. ממש מסריח משתן הבית. גועל נפש איך שהוא מטפל באימא שלו שהחליפה לו חיתול כשהיה קטן והוא אפילו לא דואג לה לחיתול כשהיא צריכה." "כן אתה צודק, לא צריך אנשים כאלה בחיים שלנו." "טוב צ'מע, אני הולך להכין לי לאכול, אני מת מרעב." "סבבה, אני יוצא עם הכלב לסיבוב. שיהיה לילה טוב ושבוע טוב." "אחלה, שבוע טוב, ביי..." |