| "הוא חזר בתשובה הוא לומד עכשיו תורה". עכשיו כשאני שומע את המשפט הזה מזמזם לי בראש, אני נזכר בחברי היקר ששמו שמור בראשי. אקרא לו שי לצורך הסיפור. את שי פגשתי לפני עשרים ומשהו שנים בסאונה בשלמה המלך. כן הסאונה שהייתה היחידה בארץ והתמקמה בדירת שני חדרים עם תאים להתייחדות. שי היה בחור צעיר שרק לא מזמן השתחרר מהצבא. קצת מבולבל, אבל מושך מאוד מבחינה פיזית. מגע העור שלו היה כמו של משי. בחור מרוקאי יפיוף. מה שקנה אותי בו זאת האמת הפנימית שלו. הוא שידר לי אמינות וכנות שגם אז הייתה מצרך נדיר בקהילת ההומואים. הוא ניחן בנפש של אומן ומאוד רצה ללמוד לרשום ולצייר. כששמע שאני סטודנט לעיצוב גרפי מאוד ביקש ממני ללמוד ציור אצלי. שמחתי להיעתר לבקשתו בשמחה. גרתי אז אצל הוריי והיה לי חדר משלי. הוא הגיע שבת אחת לביקור אצלי וישבנו לצייר יחד. הדרכתי אותו איך להתבונן ואיך למדוד פרופורציות באמצעות העיפרון. שי למד באדיקות מופלאה והיה פשוט נפעם מהגילוי החדש ששמו ציור. נהניתי ללמד אותו ולהיות בחברתו. נהניתי גם מהמגע הפיזי איתו. הוא סיפר לי שהוא יוצא עם חברה והוא למעשה דו-מיני. המשכנו להיות בקשר כי למעשה נהננו מאוד זה מחברתו של השני. הוא היה איש ארצי ובעל חוכמת חיים למרות שהיה צעיר ממני בכ-4 שנים לערך. אני מאוד התרשמתי מכך שהוא עובד ומחזיק מכונית. והיה הבן הבכור במשפחה של ארבעה אחים. הייתי פשוט מאוהב בו. הקשר המשיך וחיכיתי תמיד בקוצר רוח לפגישה איתו. אני זוכר כשהייתי מדבר איתו בטלפון הייתי אוטומטית מקבל זקפה בלתי נשלטת. כל כך נמשכתי לבחור ורק המחשבה עליו הייתה מזרימה את הדם במהירות בכל גופי. לימים הכרתי בחורה שהייתה בת לבעל חברת ביטוח. הם היו ארגנטינאים שגרו ברמת השרון. היא התאהבה בי ואני בה. עברנו לגור יחד ברמת השרון. שי יצא עם בת זוגו ואני כבר גרתי עם החברה שלי. עבדתי אז בתור כוח עזר בבית חולים למחלות כרוניות וטיפלתי בחולים שהיו במצב של תרדמת. התפרנסתי מעבודה זו והיא מימנה לי את הלימודים. במקביל גם עבדתי בלשכת שירות של שירותים גרפיים וגם חצי מישרה בתור גרפיקאי. ויחד עם הכל ניהלתי שתי מערכות יחסים במקביל. עבדתי גם בשבתות ולילה אחד באמצע השבוע. החברה התלוננה שאני לא מקדיש לה מספיק זמן. יצאנו ערב אחד עם שי וחברה אחרת שלו והיא מאוד השתוממה מה אני עושה עם שי. לדעתה הוא היה בחור פשוט ולא משכיל שלא כל-כך התאים לי. היא פשוט לא הצליחה להבין מה אני עושה עם בחור מרוקאי פשוט שבקושי יודע לפתח שיחה. היא לא הבינה את הקשר הפיזי שהיה ביננו. וזה פשוט חירמן אותי עוד יותר לראות אותו ואותה ביחד בבילוי משותף. כמובן שהיא לא עלתה על הסיבה מדוע אני בקשר איתו. הקשר עם הבחורה דעך והלך והקשר עם שי הלך והתחזק. חזרתי לגור אצל ההורים. כשאני ממשיך להיפגש עם שי שהיה מבלה לילות במיטתי אצל בית הוריי. לימים הוא מצא עבודה מסתורית ואמר שהוא עובד במשרד חקירות. סיפר לי על הפרשיות אותן הוא חוקר ושהוא מרוויח הרבה כסף. לבסוף הוא חשף את האמת בפניי. הוא מצא עבודה בתור נער ליווי בדירת ארבעה חדרים בצפון תל-אביב. הוא הזמין אותי לדירה והראה לי היכן הוא עובד. אני כמובן הייתי מזועזע מהסיפור אבל לא יכולתי שלא להמשיך ולאהוב אותו. הייתי קשור אליו בנימי נפשי והמשיכה הפיזית אליו רק הלכה והתחזקה. הוא ניסה לתת לי מישהו אחר מנערי הליווי שהיו שם אבל אפילו לא עמד לי. לא מסוגל לשכב עם נער ליווי וגם בעבר כשהלכתי לזונה לא עמד לי. אני לא מסוגל לשכב עם מישהו בלי אהבה או רגש או משיכה. כזה אני זה לא יעזור. ברגע שאני מחובר לבן אדם ריגשית אין לי בעיות בכלל. גם אם זה גבר וגם עם אישה. כשאני במגע של גוף בגוף אני מתפקד בלי בעיות במיטה ונהנה מהסקס. ההבדל בין הסקס עם גבר לאישה הוא שעם אישה בגמר הסקס אני מסתובב ויושן. ועם גבר אני אוהב להמשיך להיות מחובק. לימים הייתה פשיטה משטרתית על מכון הליווי בו עבד שי והוא נעצר כשמצאו בכיסו מנת סם. שכנראה מישהו שתל לו בכיס להפליל אותו. הטלפון היחיד שעשה מבית המעצר היה אליי ואני מיהרתי לשחרר אותו בערבות. והסעתי אותו לבית הוריו. אף אחד לא ידע מהסיפור הזה חוץ ממני. הוא ישב עשרים וארבע שעות במעצר וירד במשקל וניכר עליו שהיה בהלם טוטאלי. בפעם האחרונה שבילינו יחדיו הצלחתי לשכנע אותו לבוא איתי למועדון "פינגווין" שהיה אז בימי חמישי לריקודים עבור גייז. בדיוק עשר מטר משם פגשנו את החברה שלו עם ידידה שלה יוצאת ממועדון לריקודים בריזלאיים. הוא הקפיץ אותה הבייתה וכך לא יצא לפועל הבילוי שלנו יחד במועדון גייז. עוד אפשרות שהתמסמסה. גם חשבנו לעבור לגור יחד אבל הוא קיבל רגליים קרות. לא רצה לצאת מארון הדו-מיניות שלו. שבוע חלף ולא שמעתי ממנו. מסתבר שחברתו חזרה בתשובה והשפיעה עליו לחזור בתשובה. הוא הלך לסמינר חזרה בתשובה וחזר משם עם בגדים של דוס. חולצה לבנה מכנסיים שחורות וכיפה שחורה. לא יכולתי להפסיק לאהוב אותו. הימים היו ימי משבר של עסק עצמאי שפתחתי עם שני שותפים. העסק עמד לפני סגירה ואני תוך כדי המשבר הרגשתי מתקרב לדת בהשפעת חברי שי. התחלנו ללכת לישיבה בבת-ים וללמוד תורה יחד. כשאנו ממשיכים להיפגש בלילות אצלי ולישון יחד. אני חזרתי בתשובה. לימים שי התחתן והזמין אותי לחינה שלפני החתונה. נשארנו בקשר לאחר נישואיו. אבל היה זה קשר שהרגשתי בגידה ברקע. כי כבר היה נשוי וזה הפריע לי. מה גם שהוא השתנה בגישה הכללית שלו. ולא היה אותו שי שאהבתי. ניתקתי את הקשר. לימים שמעתי שנולדה לו בת. אני מאחל לו את כל הטוב שבעולם. אבל מקומי אינו איתו. מגיעה לי אהבה בלעדית של אדם שיאהב אותי ולא יחלק אותי עם עוד אישה. כמובן שנשארתי חוזר בתשובה עוד ארבע שנים. מצאתי עבודה במשרד פרסום והייתי היחיד עם כיפה סרוגה במשרד. לימים כשרבין נרצח כולם באו אליי בהאשמות שכאילו אני רצחתי את רבין רק בגלל שהרוצח היה חובש כיפה. לא היו אלו ימים קלים להיות דתי אז. עבדתי במשרד כשלוש שנים ופוטרתי. לא לפני שהספקתי להיות בארה"ב ושם הורדתי את הכיפה. הבנתי שאלוהים אוהב אותי כהומו גם אם אני לא חובש כיפה. היום אני מדבר עם אלוהים כמו שאני מדבר איתכם בבלוג שלי. |