0
קדרות ולאות עטפו כל חלקה טובה בגופי.כל נים,שריר,וסינפסה זעקו לצלילי הרגעה. והנפש, או הנפש כה סוערת ומתפתלת,רועשת וגועשת,מחפשת ומחפשת לקחתי את נפשי בכפי ואל גן הוורדים הלכתי.ידעתי כהרגלי שמרחב פתוח,ריחות הטבע ופעילות פיזית יביאו מרגוע לנפש ולגוף היגע. שמש חורפית מפזזת בינות לעצים מטילה כתמים טלואים על השיחים וכרי הדשא. הנה אניכבר עומד נינוח מרגיש את חומה של חמה על פני. מרגיש את השרירים נירפים,הפנים, הכתפיים והשכמות רפויים הרגליים מרגישות את את האחיזה בקרקע ואת הנפש מאוחדת עם הסביבה.הרגשה של אחדות עם הטבע. ציוצו ושירתו המופלאה של השחרור משחררת אותי אל התנועה הזורמת במיקצב הרמוני. כעת הכל מתנקז אל חוויה של תנועה פיזית ומנטלית. שעתיים של תנועה פיזית ומנטאלית עושות את שלהם. הזיעה ניגרת לתוך עיני ולרגע הראות מיטשטשת,אני מוחה את הזיעה מעיני וניזכר בבוקרו של יום. עומד מיטלטל מעל לכיור ובבואתי משתקפת.שיחות ורגשות לרוב חווינו ביחד. חיוכים ופנים זועפות,צחוקים וכעסים,אהבות ושנאות. שיחות מלב אל לב,מועילות ומשתקות. רעי הוא ואם אין אני לו מי לו? ושוויתי אותו לנגדי תמיד
|