זאת התשובה לכל אלה שמדברים על בורות - הפוסל במומו פוסל.
טובי, סטודנט יהודי באוניברסיטת מרילנד היוקרתית בארה''ב, סבל מהלקוי הנפשי הקשה הזה והיה צמוד בגללו לתרופות משחר ילדותו ועד לעצם הימים האלה. לקראת פורים זה, התאזנו אצלו התוגה והשמחה. הם חזרו לדור יחד זה לצד זה ובפורים כבר ישמשו בערבוביה ''עד דלא ידע''.
הרב לייזר ברוידא, המספר לנו את הספור המופלא המתפרסם כאן גם רשם אותו לזכותו. ''עבורי זו סגירת מעגל. כנראה שהייתי צריך שהתקון שלי יעבור גם דרך אוניברסיטת מרילנד, שאני עצמי ביליתי בה חלק חשוב מחיי בלמודי הסמכה בתחום החקלאות, עד שהגעתי להכרה בבורא עולם ולהבנה כי בזבזתי חלק חשוב מחיי בהבלי עולם ובלמודים מיותרים שאין בהם כל תועלת''.
הוא עצמו עבר כור היתוך לא שגרתי. אביו היה ראש מפעל ה'בונדס' בושינגטון, ציוני מרחוק וידידם הקרוב של מנהיגי מדינת ישראל ובעיקר גולדה מאיר ויצחק רבין. בצעירותו, בימי מלחמת העולם השניה, היה האבא טייס ביחידת מטוסי קרב. התלאות הרבות שעברו משפחות הוריו, מתי ההרבה הושמדו בהשמדה הגדולה ומתי המעט שנותרו בחיים עברו מסע הצלב אנטישמי מה ששמר אצל ההורים את הנחישות היהודית מתוך תקוה לנקום פעם, אך לא ניתב אותה לנתיבים המקוריים, אל השרשים הנכונים. ''הם גידלו אותי במושבה היהודית בוושינגטון להיות יהודי גאה, אבל במושגים שלהם יהודי גאה הוא... קאובוי שנולד להורים יהודים'' - מספר לנו הרב אליעזר ברוידא, או ברודי בהגייה האמריקאית. ''הייתי ילד חולני, אבל אבא חישל אותי במסעות ביערות ותמיד אמר לי שהמטרה היא שאגיע לארץ ישראל בריא וחסון כדי שאוכל לשרת את עמי ולהבטיח ששוב השואה הנוראה הזו לא תחזור על עצמה. לעולם לא עוד''.
4 שנים למד לייזר באוניברסיטת מרילנד, שאליה חזר בימים אלה בהתרחשות שהיא כהגדרתו 'סגירת מעגל'. הוא סיים בה את מגמת החקלאות בהצטיינות, כיאה למי שמיועד להיות 'קאובוי' יהודי גאה בארץ ישראל. משהשלים את למודיו, שלחו אביו לארץ, היישר לקבוץ 'שדה בקר' וגם דאג שדוד בן גוריון יקרב אותו ויפרוש עליו את חסותו. ''אני מתאר לעצמי שהוא היה מתהפך בקברו אם היה רואה אותי היום, עם הזקן, הפאות והכיפה הגדולה'' - אומר הרב ברוידא. בקבוץ 'שדה בקר' גם הקים את ביתו הראשון ונולדו ילדיו.
לא עברו ימים רבים עד שלייזר גילה שה'קאובוי' שלקראתו אולף על ידי אביו, אינו תפקיד נחוץ בארץ ישראל ולא דרכו יתגשמו חלומותיו. הוא ויתר על הרעיון וביום בהיר, ללא שאיש קרא לו, התיצב בלשכת גיוס והכריז: ''אני כאן, קחו אותו למשימות הכי לא שגרתיות''. הציעו לו 'גולני' והוא דחה. 'סיירת שקד' ודחה. רצה את ה'טופ', להיות משהו מקביל ל...'קאובוי צבאי'. לבסוף יצרו לו מסגרת מיוחדת והוא סופח ל'סיירת מטכ''ל' אך למעשה פעל בשרות 'המוסד' כיאה לצעיר אתלטי אמריקני, דובר שפות ובנו של ראש ה'בונדס' בושינגטון...
הוא הציל יהודים מטהרן כשחומייני עלה לשלטון, סייע להקים את צבאו של המייג'ור חדד בדרום לבנון ומילא עוד שורה של תפקידים הרואיים בשרות המדינה שהשתיקה עדין יפה להם. חברים מספרים כי במבצע 'אנטבה' הגיע כ'אגרונום' מקניה לאנטבה ועמו כלב שלפתע נשמט מידו והחל בורח למסלול נמל התעופה. תוך כדי ריצתו אחרי הכלב צילם את נמל התעופה במצלמה נסתרת והצלומים שהעביר שמשו את הכחות הישראלים שנחתו שם בדיוק מושלם. אם נכונים הדברים או לא, לא מוכן הרב אליעזר ברוידא לומר גם היום, אבל ברור שהם היו יכולים להיות נכונים, על פי מעללי האיש וגם אז לא היו הם שיא תעוזתו.
השינוי הגדול בחייו התרחש במלחמת לבנון. הוא התנדב להכנס לדמשק, אבל ברגע האחרון באה הוראת בטול. רפול הטיס אותו, יחד עם קבוצה קטנה של 11 ציידי טנקים, מטובי הלוחמים של סיירת מטכ''ל לבירות. המשימה היתה חדירה לחצר השגרירות הרוסית, שם זוהו הסוללות המאיימות על ישראל. בתכנון המבצע הזה היו מעורבים אריאל שרון, רפול, אהוד ברק ומספר קצינים בכירים נוספים שהוא מכיר כל אחד מהם באופן אישי. היום במבט לאחור הוא אומר כי הוא עלול היה לקפח במבצע הזה את חייו, שכן לא היה לו שום סכוי להצליח, אבל הוא זה שהציל את נפשו והביא את עצמו למה שהוא היום. ''בעצם יום השבת הטיסו אותנו לבירות כדי שנבצע את המשימה. זו הפעם הראשונה שהתוכחתי. נסיתי לשכנע שאין לנו סכוי לצאת משם חיים, אך המפקד, שלא אזכיר את שמו המוכר לכל, כי לדעתי עדין לא הגיעה השעה, עמד על שלו כאילו חיבים לשלם למישהו את מחיר חיי טובי החיילים ורק כדי להוכיח לו שאינו צודק בהערכותיו. אפילו לא הסכימו שנבצע את הפעולה בלילה, רק לאור יום. לי היה ברור שמישהו הפקיר את חיי הצעיר היהודי שהגיע מווישנגטון יחד עם חייהם של 11 הלוחמים הנוספים ואיני יודע למה. מיהו המישהו הזה? - יותר לא אפרט. אין לכך כל משמעות משום שהאיש כבר אינו יכול לחזור על המעשה הזה בשנית''... - הוא זורק רמז ומשתתק.
במרכז בירות פתחו להם שלחן, שמו לפניהם פסטרמות, סלטים ממתקים ומעדנים שאינם מצויים בעצומה של מלחמה. ''הרגשתי שנותנים לי את ה'סעודה האחרונה'. נשלחנו!. הפעולה התבצעה בשתוף לוחמים מהשייטת, שאגפו מכיון הים.
זה היה נורא. אחרי המולת הקרב מצאתי את עצמי לצד הרוג אחד ו-31 פצועים. ופתאם שקט. לא ידעתי היכן אני. פתאם מצאתי את עצמי מדבר עם אלקים, שמעולם לא בטחתי בו ואומר לו, כאילו עמד לידי: ''רק תוציא אותי מהתופת הזו, כדי שאראה עוד את הורי וגופתי לא תושלך לתוך איזה ביוב בפאתי בירות ואיש לא ידע מה קרה לי''. לא ידעתי להתפלל ובקשתי כך בלשון אדם. שמעתי כאילו מישהו עונה לי ואומר 'אליעזר רפאל', כך בשמי המלא, אני אוציא אותך מכאן. פרצתי בבכי והשבתי 'אבא, מרגע זה החיים שלי הם שלך ובידך''...
''איך הגיעו מעלי המטוסים ואיך שני הנגמ''שים שאספו אותי איני יכול להסביר. נס!. בחמש דקות הם פלסו להם דרך לא דרך, מרחק שרץ בעל כושר כמוני גומע אותו בעשרים דקות, לעבר ארמון הנשיאות בבירות ומשם לנמל התעופה בבירות. לא היה מופתע יותר מרפול, שראה אותי שנותרתי בחיים... חוץ ממני כמובן''.
''אבא מרגע זה החיים שלי הם שלך ובידך'' - הבטחתי לבורא עולם ומאותו רגע גם קיימתי''. הוא השיל את 'תחפושת הקאובוי' מעליו, הוריד את 'מדי הלוחם' הצטרף כתלמיד מן המנין לישיבות לבעלי תשובה. ''הרב אמנון יצחק הוא מאז המודל שלי''. הוא עבר מסלול הוראה לבעלי תשובה, הוסמך על ידי גדולי הרבנים ובהם הגר''מ הלברשטאם זצ''ל הגז''נ גולדברג וגדולי תורה נוספים, מילא תפקיד של רב כלא וצירף 'שבי פשע' בכל מובני המונח הזה, לדרך האמת. מזה 10 שנים הוא משמש כ'משמשו' ואיש סודו בחכמות הלמוד, של אחד מחשובי האדמ''ורים ומפיץ את מעיינות התורה בדרכים שאינן שגרתיות, בהצלחה רבה.
בין שאר היוזמות המיוחדות שלו עומד הרב אליעזר ברוידא מאחורי האתר 'לייזר בימ'ס' ובתרגום לעברית - 'קרני לייזר'. לישראלים הוא פחות מוכר, אבל בין דוברי האנגלית היהודיים, הוא אולי האתר היהודי הנצפה ביותר, מקצועי ומושקע כמו שרק הדבקות שבו יכולה להגיע אליהם. הוא משלב בו עניני שעה, עם אמונה, נוגע במקומות הנכונים, משתמש בחומרים מובחרים, יודע להתחבר בלא להשאיר פתח להתנתקות.
הרב אליעזר ברוידא: ''אני נעזר הרבה מאד בקלטות ובהרצאות של הרב אמנון יצחק. אני מאמין שמה שהתאים לי יכול להתאים לאלה שאני פונה אליהם. אני גם בוחר את העתוי הנכון ומשלב את ההרצאות, בעיקר עם התרגום לאנגלית, בין החומרים, בהתאמה מיוחדת. כך העלתי לפני חדשים באתר את אחת הקלטות שבה מוכיח הרב אמנון יצחק, בהוכחה הגיונית ובשלבים, כי יש בורא לעולם. בחרתי להעלות את הקלטת בסוף שבוע, שהיה יום פגרה אמריקאי מהסוג שאין לו אפיונים מיוחדים ושכל 'אמריקאי משועמם' מחפש למלא אותו בתוכן.
מסתבר שקלעתי.
באוניברסיטת מרילנד, שכזכור גם אני למדתי בה, ישבו שלשה סטודנטים, ב''מקרה'' יהודים, בחדרם שבמעונות וחפשו באינטרנט...משחקי לייזר. תוך כדי חפוש, נכנסו לאתר 'קרני לייזר' וחשבו שהנה גלו משחק חדש שלא הכירו. הסקרנות שלהם עוד גברה, כשגילו ששני יהודים עם פאות, האחד שחום עור והאחד לבן, מקשטים את עמוד הכניסה ל'משחק' וסברו כי מדובר כאן בשני 'שחקנים' מענינים במיוחד. הם המשיכו ללחוץ על המקשים, הגיעו להרצאה של הרב אמנון יצחק ועד שגילו שלא מדובר במשחק לייזר כבר היו מרותקים עד שכל משחק חייהם השתנה.
אחד מהשלשה הוא טובי, או טוביה בשמו העברי שמנהל איתי את שיחות הנפש היום. תמיד הוא חי על כדורים. הוא סבל מסינדרום הקצוניות בין שמחה לעצבות. הרופאים לא נתנו לו סכוי לצאת מזה. הוריו כבר התיאשו מן המצב והשלימו עם העובדה שלעולם לא ינשא ולא יקים בית. לפתע, בתוך חדשים, הכל התאזן אצלו. מאז שהוא צופה בקלטות הוא אינו נזקק עוד לתרופות והרופאים אינם מבינים כיצד הגיע לשלוה הזו. גם הוריו עומדים איתי בקשר ושאלו אותי איך זה יתכן, שרופאים לא הצליחו לעשות בכח התרופות את מה שהרב אמנון יצחק, הצליח לעשות בכח המלים? כתבתי להם שפסיכיאטרים ופסכולוגים לא מבינים דבר. הכל דמיונות. התסמונות האלה הן לא גופניות, הם נובעות מהנשמה. הם בטוי של תת תזונה רוחנית. רגשות הם ענין של נשמה בלבד. רק חבור אליה יכול לרפא ליקוי בהן וכל נסיון אחר אינו אלא בבחינת לתת סוכר בתוך...מיכל דלק''.
שלשת הסטודנטים מאוניברסיטת מרילנד כיום מניחים תפילין, שומרים שבת וממשיכים להתחזק באמונה בעזרת קלטות של הרב אמנון יצחק ובהדרכתו של הרב אליעזר ברוידא. טוביה הפסיק לטול כדורים ובפורים הקרוב כשירבה בשמחה, לא יהיה זה עוד בצורה קוטבית שתעביר אותו לשיא העצב.
הרב אליעזר ברוידא: ''אני בטוח שהקב''ה זימן לי את המקרה המיוחד הזה דרך אוניברסיטת מרילנד כדי לאותת לי שבאה תקנה לנפשי גם על בזבוז הימים ההם. אולי זה עוד היה חסר לי''...
מתוך שופר. הביאה לדפוס שירהW |