כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תחת שמי אומנות הקודש

    אני הוא עץ מאוד זקן ושבע ימים
    ראיתי כבר רוחות עזות ורעמים
    אתה עלה קטן מתנועע
    בטוח בעצמו, הכל יודע
    קח איתך צידה לדרך, את נסיוני
    אל תזלזל, אולי זה כל מה שיש לי
    כי יש ימים יפים הכל פורח
    ויש שעות קשות הכל בורח

    תחזיק חזק עלה קטן שלי
    כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
    ורוח סער וסופה קרה
    תזכור ותתחזק אני איתך!
    תחזיק חזק עלה קטן שלי.

    ולא תמיד הכל נכון הכל מובן
    חיים זה לא שיעור חשבון זה גם מבחן
    עכשיו עלה קטן הכל רגוע
    אך מרחוק אולי ענן מגיע
    קח איתך צידה לדרך את ברכתי
    חצי הכוס היא מלאה תזכור תמיד
    וכשהשמש אל הים שוקעת
    אל תדאג מחר היא שוב זורחת!

    תחזיק חזק עלה קטן שלי
    כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
    ורוח סער וסופה קרה
    תזכור ותתחזק אני איתך!
    תחזיק חזק עלה קטן שלי.

    0

    היא הייתה רק בת חמש

    60 תגובות   יום שלישי, 4/5/10, 01:01


    היא הייתה רק בת חמש

    ילדה עם תלתלי זהב, פנים מלאות וחייכנית,

    כשהתקבל הטלפון בביתי וביקשו את הדוד שלה להגיע למזכירות,

    האמא נעלמה,

    אני מביטה אל בעלי דאז בעיניים מבוהלות כשאני אוחזת בידי את התינוק בן חצי השנה שלנו,

    פסי הרכבת אני לוחשת לו - לך לשם לשדות,

    היא כנראה הצליחה הפעם,

    הילדה -

    השאירו אותה ללון אצל החברה שביקרה אצלה אחר הצהריים

    אחר כך יספרו כי היא באה להיפרד ממנה ומשהו מוזר היה בפרידה הזו.

    היא לא יכלה לשאת את הכאב

    ואחר כך אני מבינה כי יכולתי למנוע ממנה פעם אחת ולהחזירה משם,

    בפעם השניה היא רק הצליחה לממש את תוכניתה.

    שנים רבות לא ידעתי מה קרה איתה,

    הילדים סיפרו כי התחתנה ונולד לה תינוק

    לא ידעו להגיד היכן היא מתגוררת,

    ילדה בסופרמרקט בשישי האחרון הזכירה את אותו המבט

    של הילדה בת החמש מתולתלת בתלתלי זהב,

    לא מבינה לאן נעלמה אמא שלה ועל מה כל המהומה סביבה

    ולמה סבתא בוכה

    ולמה סבא שותק עכשיו

    ולמה אבא שלה פתאום הופיע עכשיו ולוקח אותה אליו

    ולמה באים המוני אנשים ובוכים

    ואיפה אמא שלה...

    למה היא לא באה לקחת אותה מהחברה מהגן כמו שהבטיחה לפני שעזבה

    ואולי עד היום היא חיכתה לה וכעסה שלא חזרה,

    כל השבת  היא סובבה סביב מחשבותי

    אני חייבת למצוא את הילדה בת החמש מתולתלת תלתלי זהב,

    שהועברה לאביה לפני 14 שנים או יותר,

    ומאז ראיתי אותה אולי פעם אחת נוספת ומאז לא שמעתי יותר

    חיפוש באינטרנט אחר שמות שידעתי וקשורים לחייה,

    מספר טלפון אחד הוביל למשנהו

    באצבעות רועדות אני מחייגת

    כל צלצול נשמע כמו נצח ארוך,

    ואז נשמע קולה של הילדה בת החמש

    אותה ילדה בעלת תלתלי הזהב

    ואני מצליחה לפלוט מתוכי את שמה

    ומספרת לה מי אני

    והדמעות מציפות את העיניים

    והמילים נסדקות בגרון בדרכן החוצה

    אני רוצה לראות אותך

    תסכימי - שאלתי

    בטח לא אחרה התשובה

    מתי שאלה,

    עכשיו, היום, אפשר?

    נסעתי

    לפגוש את הילדה בת החמש

    גרה בדיוק 20 דקות נסיעה מהבית שלי

    היא יוצאת לקראתי

    ואני רק מחבקת אותה,

    והדמעות מציפות עיניים ירוקות ותלתלי זהב המציצים מבעד לכיסוי הראש,

    שעות ארוכות צחקנו, בכינו,

    התחבקנו,

    ליטפנו פנים

    נישקתי לחיים רכות

    רק רציתי להישאר איתה כל הלילה

    לחבק אותה אלי שוב כמו פעם

    הילדה הקטנה

    שהייתה לי כבת

    וגדלה עם בני

    ועכשיו היא אישה

    היא אמא לילד קטן בן שנה וקצת

    ואני מביטה בה,

    ונשבעת לה,

    כי לעולם

    לעולם לא אעזוב אותה

    ואיש לעולם לא יוכל להפריד בינינו

    נסעתי הביתה

    בוכה כל הדרך

    מודה לאל על הזכות

    לאחות שברים

    לחבר עולמות

    לסגור מעגלים

    ולפתוח מעגלים חדשים

    ברוך השם ...

    דרג את התוכן:

      תגובות (60)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/5/10 11:10:

      מרגש עד דמעות

      כל הכבוד על הדבקות שלך לסגור מעגל

      ולדבוק בה מכאן ואילך

        12/5/10 23:02:

      סיפור מרגש, תודה ששיתפת.שושנה
        11/5/10 23:04:

      מרגש!

        9/5/10 21:42:
      יש מילה אחרת למרגש? מרגש עד לבטן התחתונה.
        7/5/10 11:52:

      כמה חשוב ומיוחד

      קשר טוב וחזק שאינו נפרם

      אחרי הרבה זמן


      כתבת כל-כך מרגש  , זו כתיבה שבאמת באה ממקום של כנות

      והיא מרגשת ונוגעת ,,, והעיקר שהסוף טוב .

       

        6/5/10 20:11:


      סיפור בהחלט כואב ומרגש..

      ולי זה היה קשה


      ללא ספק מרגש
        5/5/10 20:23:


      התרגשתי מאד מסיפורך!.

       

        5/5/10 16:05:

      מרגש. אשרייך!!!
        5/5/10 08:53:

      מרגש מאד יקרה

      חיבוק :)

       

      *

        5/5/10 08:05:


      סיפור מרגש ומצמרר

      תודה

      מירית

        5/5/10 05:53:

      סיפור אמיתי?

      זה סיפור שדוקר לכל אחד בלב,

       

        5/5/10 00:58:

      לאה,

       

      סיפור מרגש מאוד! דמעתי...

      חוויות עבר שלעולם לא נשכחות...

       

      שולחת לך כוכב מנצנץ!

      דפי - החוויה היפנית

        4/5/10 23:41:


      *

      שמח בשבילך שסגרת מעגל

      שהטריד מנוחתך.

        4/5/10 22:18:

      לילושק'ה, הסיפור כ"כ מרגש.

      איזה יופי שמצאת אותה, עבורה זה בטח מאוד מרגש ומשמח

      לדעת שהנה הובטח לה שלעולם אף אחד לא "יאבד" או "ישכח" אותה

      יותר.

      הסיפורים האלה רק מדגישים עבורנו את המשמעות האמיתית של החיים,

      ההערכה לחיים מגיעה ממקומות כאלה.

      ריגשת אותי לגמרי.

        4/5/10 22:01:

      כמה קשים הסיפורים האלו...

      לא יודעת אם קראת את הפוסט האחרון,

      אבל מכירה את הנושא הכאוב,

      יותר מדי מקרוב...

      ריגשת אותי..

      כמה נפלא לאותה "ילדה בת 5"

      שיש לה אותך מעכשיו..ולתמיד.

        4/5/10 21:15:


      סיפור מאוד מרגשחיוך

      הרגשתי שהוא אמיתי ואולי לא?

        4/5/10 19:51:
      כתוב מצוין, סיפור מרגש.
        4/5/10 19:41:

      מחשבה טובה,

      הקב"ה מצרפה

      למעשה.

        4/5/10 19:30:

       

       מרגש מעניין ..

       מדהים .

       תודה רבה לך

        4/5/10 19:28:
      גרמת לי לדמוע
        4/5/10 19:06:

      וואאוו איזה מרגש...

      נהדרת את...♥*

        4/5/10 19:01:


      עצוב...

      לך*

      *

      שתיכן הרווחתן

      מהמפגש.

      סגירת מעגל.

      חשוב

      ומרגש.

        4/5/10 18:25:


      צימררת אותי---------שמחה שסגרת מעגל--

      וכל הכבוד לך שלא וויתרת וחיפשת......ומצאת

      פוזית*

        4/5/10 18:24:


      עצוב לאללה

      ילדה קטנה שכל כך זקוקה לאמא שלה,

      הפכה לאמא בעצמה.

      היא זוכרת אותה לאה?

      אגב,מעם לפעם אני פוגשת את א' בסביבה.

      בשורות טובות

      ושמחה שהקשר התחדש *

        4/5/10 17:36:

      כמה פשוט לסלוח,

      לכבות את האש הבוערת של עוולה ו/או שטות -

       

      אז אולי כבר נעשה שלום - ונאמר כמה פשוט

        4/5/10 17:32:

      תשמעי אני מוכך להודות שרק בימי הזכרון

      אני בוכה כך

      לפעמים סיפור של אדם שאתה מכיר כך רק

      בתמונה כמונו יכול להביא אותך למצב מסוים

      בו כל הזמן אתה אומר מחר מחר מחר מחר

      ואז סיפור כזה מקים אותך ממושבך ומחזיר

      אותך אחורה בגלישה אדירה ואז יוצא ממך

      גל של בכי חזק חזק

      עכשיו לאחר שהחלטת אתה רגוע אך בכל

      זאת תודה על הזעזוע עזר לי

      תודה ויפה כתבת

        4/5/10 16:54:

      רק להגיד WOW

      מרגשששש*

        4/5/10 15:51:
      מרגש עד דמעות
        4/5/10 15:38:


      מרגש עד דמעות...

      וואוו..

        4/5/10 15:37:
      מרגש*
        4/5/10 15:27:
      אין  לי  מושג  מה  כותבים  ,  אולם  ריגשת  אותי  עד  מאד .  מי  יתן  ואכן  תצליחו  להדביק את  הפער
        4/5/10 15:15:
      נוגע ומרגש, באותה נשימה.
        4/5/10 14:50:

      עכשיו אני בוכה!!!
        4/5/10 14:41:

      מרגש...

      סוף טוב הכל טוב

        4/5/10 14:32:

      סיפור מרגש גמעתי איתך

      איך שהחיים לעתים מהתלים

      בנו,

      תיארת זאת באופן מרגש ונוגע.

      את יודעת לכתוב/לספר ולרגש יקירה לי.

      שמחה שסגרת מעגל אחד ופתחת את האחר

      שבו התובנות והבשלות שולטים.

      תודה ששיתפת.

      חיבוק ליום נעים ומהנה.

        4/5/10 14:24:

      לאה יקירה.

      נגעת לליבי בסיפורך.

      פשוט ריגשת אותי עד דמעות.

      תודה ששיתפת יקירה.

      יום נפלא!

        4/5/10 14:22:

      הסיפור מוכר לי, רק שהילדה בת ה- 5

      לא הייתה עם תלתלי זהב אלא עם שיער שחור חלק

      ואליה אף אחד מהעבר לא הגיע... עדיין ....

       

      ובכל זאת מרגש לדעת שלא ויתרת ואת שם בשבילה :) 

        4/5/10 14:17:

      ואחר כך אני מבינה כי יכולתי למנוע ממנה פעם אחת ולהחזירה משם,

      בפעם השניה היא רק הצליחה לממש את תוכניתה.

       

      אז ככה לאה יקירה ,רצה הגורל ואת ואני נפגשנו כאן במקרה בקפה.

      כששמעתי  את שם הקיבוץ שבו את מתגוררת ,סיפרתי לך שפעם הייתה לי חברה מאותו קיבוץ.

      וכך גילינו את הקשר בנינו.

      הדגשתי במיוחד את השורות האלה מפני שהייתי שם באותו היום,כמה שעות לפני....

      ביחד עם עוד חברה והילדים ,היא שיתפה אותנו בקושי ובכאב ,ואמרה שהיא לא רואה שום אור ושהכל חשוך.

      היא הרשתה לנו לעודד אותה ולתת לה שיחות מוטיבציה.....היום אני יודעת שכלום לא היה עוזר.

      אפילו לא המלאכית המדהימה ....

      לא ידעתי שאתן בנתק ....כמה טוב שיש אינטרנט !

      גם אני מאז לא ראיתי אותה ...

      אני מאושרת שחידשתן את הקשר ,ולו רק בכדי לסגור מעגל...

      נסתרות הן דרכי האל.

      המשך יום נפלא,ולחיי החיים.

        4/5/10 14:09:


      יותר מרגש ממרגש !!

      אם יש אלוקים בשמים ....רק נאמין .

      כוח הרצון והנחישות יוביל דרכינו .

      אשרי המאמין .

        4/5/10 14:00:
      מרגש
        4/5/10 13:50:


      כל כך כואב ומרגש...

      ןגם כשעוברות השנים ,ואפילו נסגר מעגל

      משהו מהכאב הזה נשאר

      אבל כבר לא לבד.....

       

      אפרת גל

       

      www.efratgal.co.il

        4/5/10 13:48:
      רגע צריכה לנגב את הדמעות כבר חוזרת...
        4/5/10 13:35:


      וואו איזו התרגשות..

      סיפור נוגע וכואב.

      מה יצר הנתק בעצם עם הילדה

      אשמח למלא המשבצת החסרה..

        4/5/10 13:28:


      ריגשת אותי

      זה מראה עד כמה הנושא היה

      במחשבתך

      וכאמא מידי פעם הציפך בזכרונך

      מה שמעיד על חום ליבך

      שמחה אני על שהצלחת לאחות את השברים

      למענך ולמענה

        4/5/10 13:16:


      וואו

      מרגש מאוד

        4/5/10 13:07:


      לאה יקרה

      איזה סיפור מדהים ומרגש

       

        4/5/10 13:05:


      מאד מרגש ולכן מככב.

      אוסיבוכה

        4/5/10 13:04:
      מרגש!
        4/5/10 12:55:
      ריגשת נשיקה


      מדהים ומרגש...

       

      תודה על השיתוף.

       

      יעל.

        4/5/10 12:32:

      כתבת כל-כך מרגש וכנה

      הצלחת במילים שלך לגעת בנימי הלב

        4/5/10 12:04:

      סיפור מדהים עם סוף טוב.

      בני

        4/5/10 12:03:


      עצוב ומרגש

      הסוף טוב שישאר כך לנצח

        4/5/10 11:23:
      מרגש מאוד
        4/5/10 11:17:

      מרגש.....
        4/5/10 10:30:

      אאוץץץץ' ...

      העיקר שברוך ה' הסוף טוב

      נשיקה 

        4/5/10 01:27:

      סיפור מרגש

      חלום שהתגשם.

      כמו תמיד נהנית

      לקרוא את תכנייך.

      פרופיל

      לאה'לה יודאיקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      תגיות