
הלכתי לי לסניף הדואר, לשגר שני מכתבים, לשני מענים בארצנו הקטנטונת, שמח וטוב לב משכתי לי פתקית עם המס' הדמיוני 0318 וחיכיתי בסבלנות לתורי (המס' על גבי הצג הראה 0267). עיני רפרפו תוך שאני יושב, על מכונות אוטומטיות לממכר כל סוגי הקרטונים בגדלים שונים, חבלים לקשירה, גומיות (להידוק) מעטפות בשלל צבעים ומינים וכמובן, בולים בגדלים שונים ומשונים ועוד כיד הדמיון הפורה, מכשירי טלפון סלולאריים, הצעות לביטוח, שערי המרת מטבעות וכו'... כשהגיע לבסוף תורי המיוחל, מסרתי בחדווה את המכתבים לפקידה החייכנית שבאשנב וחיכיתי לשמוע כמה תעלה לי הפעולה הפשוטה של ביולם ושליחתם. עוד ציינתי בסיפוק לעצמי, כי בתבונה עשיתי כשהגעתי אל הסניף מצוייד במעטפות משל עצמי, שכן למוד נסיון אני מפעמים קודמות, בן, בגלל מעטפה אחת, נאלצתי לרכוש חבילת מעטפות שלמה, לא הפעם, לא הפעם, שיננתי בזחיחות הדעת וחיוך נצחון מרוח לי על פרצופי. את זה, פתחה הפקידה ואמרה לי, את המכתב הזה, כדאי לך מאוד לשלוח במעטפה מרופדת! מרופדת? התפלאתי והיא קבעה מיד, מרופדת! טוב, אמרתי לנוכח נחרצותה וכמה תעלה לי המעטפה המרופדת? שבעה שקלים וארבעים אג' למעטפה אחת, נשמעה התשובה. בחישוב מהיר שערכתי, הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת כי ההצעה הוגנת לחלוטין, מיד הזמנתי מעטפה שכזו (מה לא עושים כדי להנעים זמנו של מכתב בודד בתוך מעטפה, שעה שהוא מוסע לו אל יעדו). אתה צריך לקנות שתיים המשיכה הפקידה, בלי שהיא מרימה ראשה אפילו, שתיים? תהיתי, הרי יש לי רק אחד כזה, ש"צריך ריפוד"...נכון אמרה, אבל זה בא רק באריזות של שתי מעטפות. טוב, תני לי שתיים אם כך, גנחתי, עוד אני מנסה נואשות למצוא שימוש הולם למעטפה אחת, מרופדת ומיותרת. אח"כ צירפה בולים אל שתי המעטפות ושאלה, האם תרצה לשלוח את המעטפה המרופדת בדואר רשום? אני ממליצה לך לעשות כך, כשמדובר במעטפות שכאלה. ללא עכבות מיותרות הנהנתי בראשי להסכמה ותוך כך שמעתי אותה ממשיכה ושואלת, עם אס. אם. אס? מה? שאלתי, אמרת אס. אם. אס? תשובתה לא איחרה להגיע, כן! תקבל הודעה לטל' הסלולארי שלך, מיד עם הגיע המעטפה בע"ה ליעדה. יפה אמרתי נפעם ונרגש מן החידוש הטכנולוגי, אם כך, שיהיה אס. אם. אס. זו תוספת של שקל אמרה, מצויין חשבתי לי, מה הוא שקל אחד, אל מול האושר שבידיעה כי עמד המכתב המרופד בתלאות הדרך והגיע למחוז חפצו? תרצה את המסלול הזריז למכתב הרשום? המשיכה זו ושאלה תוך שהיא רושמת, אבל אני, שסבלנותי פקעה זה מכבר, ביטלתי אותה מיד והצבעתי על המכתב השני שנותר תוך סבר פנים שלא הותיר כל ספק באשר לכוונותי לשמור על כספי הנוזל ואוזל מכל משמר ובמיוחד מפניה... אה...כן...תראה, אתה יכול לשלוח אותו כדואר רגיל (תוך שלושה ימים) וכדואר במסלול מהיר (תוך יום)... וכמה עולה התענוג להמריץ את המכתב? שאלתי, ספק לא מאמין, ספק משועשע, שלושה וחצי שקלים היתה התשובה. אז קדימה, המריצי אותו, למה את מחכה? נשפתי לעברה בעודי מביט מבט אחרון במכתב המאושר, שזכה זה עתה לקידום משמעותי. מפאת בעיות של קוצר זמן לא נשארתי לשמוע על כל המבצעים החדשים של הדואר שהחלה להציג בפני... הלכתי לי לסניף הדואר, לשגר שני מכתבים לשני מענים בארצנו הקטנטונת, החשבון עלה ותפח במהירות ריצת הצבי והיה ל - עשרים ואחת שקלים ועוד ארבעים אג' טבין ותקילין, לא רע, לא רע, יפה לכם דואר ישראל, כדאי אולי גם שתנפיקו כרטיס חבר מועדון, אולי נזכה בגינו באי אלו אחוזי הנחה מפעם לפעם, או למקצת, באיזה קידום משמעותי או המרצה, אף אנחנו. |
לא הציעו לך מעטפה מרופדת עם כנפיים
יש מצב שהיית יכול לעשות עוד שימוש במעטפה הנוספת :)
נהנתי לקרוא.
בני מאד נהנתי מכתיבתך וגישתך החיובית.
דרך אגב אם תתרגם לדולרים אז המחיר דווקא סביר ביותר ובדואר קנדה תשלם כפול בלי סמס ובלי ריפוד ובלי נעליים.
המון תודה על הצחוקים והרוח הטובה.
אלפי כוכבים לך
שלך
תו רון
אני עוד זוכר דוור חביב המדווש על אופניו בין החצרות ,
מתחמק מנביחות הכלבים ובסוף יום העבודה,
מעיף את כובעו מעלה לשמיים
כזוכה בפרס גדול.
צטט: אילן :-) 2010-05-06 17:03:11
מעולה.
כן, גם הפוסט מעולה, אבל אני דווקא מתכוון לדואר. לא קל, ואין הרבה גופים שמצליחים כל כך יפה לעבור את המהפך מחברה מממשלת-לשעבר לחברה עסקית.
כל הכבוד לדואר.
מסכים עימך אילן,
בעידן המיילים והפקסים, אך טיבעי שהדואר ימציא לנו פטנטים.
לפעמים אני תוהה איך הוא מצליח באמת להחזיק מעמד?
תודה איש מוכשר.
צטט: Benj 2010-05-06 16:40:55
דאר ישראל צבי ישראל על במותיו נפלת חלל , אבל השירות מצויין תודה.
כן השירות השירות, אין עליו, זה מוציא את האויר מן המפרשים...
תודה בנג'מין.
אם אין לך כוח לגדל צבי תאמץ יונה תשקה אותה רד-בול וללא תוספת מחיר היא תעוף ליעד המבוקש וגם תחזור.
צטט: בת-עמי סביון 2010-05-06 16:19:19
כמי ששולחת המון דואר ומנסיון...
תשלח מעטפה מרופדת או משוכפצת או רגילה
בדואר רגיל אוויר יבשה אקספסרס עם ארוחה חמה...
הכל מגיע באותו זמן... או לא מגיע...
ועם הדוחות על הדואר שלא הגיע ליעדו תעשה טפטים.
נהניתי מההומור שלך.
עכשיו יש לי נסיון רב,
אני מעריך כי בפעם הבאה אצא בזול יותר...
כבר מימנתי קרניים לצבי.
תודה לך
צטט: איתן פריד 2010-05-06 16:03:49
גדול בני. אוהב את כתיבתך.עוד 20 ש'ח אתה מקבל צבי טורבו.
כבר לא נשאר לי כסף איתן, רוששו אותי הדואר...
תודה חבר
מעולה.
כן, גם הפוסט מעולה, אבל אני דווקא מתכוון לדואר. לא קל, ואין הרבה גופים שמצליחים כל כך יפה לעבור את המהפך מחברה מממשלת-לשעבר לחברה עסקית.
כל הכבוד לדואר.
כמי ששולחת המון דואר ומנסיון...
תשלח מעטפה מרופדת או משוכפצת או רגילה
בדואר רגיל אוויר יבשה אקספסרס עם ארוחה חמה...
הכל מגיע באותו זמן... או לא מגיע...
ועם הדוחות על הדואר שלא הגיע ליעדו תעשה טפטים.
נהניתי מההומור שלך.
צטט: ,תשוקי 2010-05-06 11:42:36
"הצבי ישראל על במותיך חלל"
זה שכתב את זה ידע מה הוא כותב (---:"
שוקי
תגובה גאונית (לא פחות שוקי)
רק בשביל זה היה שווה ליפול חלל ולשלם יותר...
תודה חבר
צטט: מירי-ב 2010-05-06 09:23:16
צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-05-06 08:34:05
מירי,
אכן ה"מרופדות" הן שריפדו את החשבון.
אחד מן הדברים שבקשתי לשלוח היה דיסק עם צילומים, שהיה עטוף מצויין וארוז במעטפה, אפשר היה בנקל לשלוח אותו כפי שארזתיו, עשיתי זאת הרבה פעמים כבר בעבר והכל היה מצויין.
אבל הענין הוא שגם אם צריך ל"רפד" במעטפה מיוחדת, למה אי אפשר לרכוש מעטפה אחת אלא רק שתיים?
החשבון היה קטן בשלושים ושלושה אחוז כהתחלה.
בגדול הפך הדואר לבית ממכר שידו בכל ויד כל בו.
תודה לך על תגובתך.
אה, אז לא מדובר סתם במכתב פשוט כפי שהצגת זאת בפוסט,ולכן גם שאלתה של הפקידה לא היתה כה תלושה מן המציאות ובהכרח מונעת רק מהרצון "לעשות עליך קופה"... תראה, אינני מכירה אותך, ולבטח לא הייתי בסניף הדואר כשההתרחשות שאתה מתאר אירעה, ואולי אם אני הייתי מוצאת עצמי בסיטואציה שכזו, גם אני "הייתי נופלת בפח" ואח"כ "מאווררת" את תסכולי ב"קפה" (אם כי סביר להניח שבהרבה פחות כשרון כתיבה ממך). ובכל זאת, "אי-הדיוק" הזה מצדך רק מחזק את תחושתי שהפוסט הזה "מפוספס" (לטעמי, כמובן). כלומר, כפי שכתבתי כבר, דומני שהדאגות מהתנהלות חברה הזו מצויה יותר באפיקים אחרים, ולכן השיניים כאן ננעצות במקום הלא נכון... והבעיה היא כמובן שאי-נעיצת השיניים במקום הנכון, או אם תרצה, חוסר היכולת "לאחוז את השור בקרניו" היא סימפטום מידבק אצלנו שנע מהספירה הפרטית, דרך זו החברתית, וכלה בפוליטית. ומכיוון שאני מגיעה מה"מחוזות הפוליטיים" של ה"קפה", כנראה שהפוסט הזה שלך הקפיץ אצלי איזה "פיוז או שניים". אבל זה כבר באמת לא "באשמתך"...
![]()
כל טוב,
מירי
אל תקחי את החיים ברצינות יתרה מדי יקירתי, אף אחד לא יצא מהם בחיים...
הפוסט, בהומור נכתב, שמעת אותי כותב את המילה שערורייה או דומה לה?
מעטפה רגילה ובה דיסק שלחתי עשרות פעמים וכלום לא אירע לה.
הפוסט לא נכתב כדי לנגח את רשות הדואר, יש לי באמתחה הרבה הרבה דברים מדאיגים יותר, איכשהו שורבב הפוסט (לא באשמתי נשבע) לרשימת הבלוגים השווים צפייה (איני יודע אפילו מה זה אומר ומי החליט על כך).
הכותרת בהמלצה, לא נכתבה על ידי והיא נוסחה כך שניתן הרושם כי אני מתמרמר או קובל על משהו ולא היא!
ימים יפים לך
צטט: שרוניני 2010-05-06 09:46:40
הצחקת אותי בני, וזה כל כך נכון...באת עם מכתב לשליחה השארת שטר.אגב, רק כך בשביל האיזון (: אספר אנקדוטה:
הגעתי לי לסניף הדואר
חיכיתי כך וכך וכך מספרים
הבטתי בשעמום במלאי הביטוחים, סלולאריים, בולים, מסכים עם פרסומות לדואר...
כשסוף סוף הגיע תורי........................
לא היו מעטפות!!!
את רואה?
בגלל זה באתי עם המעטפות מן הבית...
אני לא פראייר.
תודה שרון
צטט: ערן קידר 2010-05-06 09:07:07
שום שערורייה. אתה סתם פראייר :)
אחי,
שמעת אותי כותב שערורייה?
חוץ מזה אני לא פראייר, המעטפה שהבאתי מן הבית, חסכה לי 23 אג'...
צטט: שמים1 2010-05-06 08:57:17
הם למדו מארומה וממקדונלדסבכמה שקלים וניתן להגדיל את התשלום בתרתי משמע :-)
בוקר טוב לך
וסוף שבוע נעים
אוהו, הם הגדילו, כמה שהם הגדילו...
תודה לך
הצחקת אותי בני, וזה כל כך נכון...באת עם מכתב לשליחה השארת שטר.
אגב, רק כך בשביל האיזון (: אספר אנקדוטה:
הגעתי לי לסניף הדואר
חיכיתי כך וכך וכך מספרים
הבטתי בשעמום במלאי הביטוחים, סלולאריים, בולים, מסכים עם פרסומות לדואר...
כשסוף סוף הגיע תורי........................
לא היו מעטפות!!!
צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-05-06 08:34:05
מירי,
אכן ה"מרופדות" הן שריפדו את החשבון.
אחד מן הדברים שבקשתי לשלוח היה דיסק עם צילומים, שהיה עטוף מצויין וארוז במעטפה, אפשר היה בנקל לשלוח אותו כפי שארזתיו, עשיתי זאת הרבה פעמים כבר בעבר והכל היה מצויין.
אבל הענין הוא שגם אם צריך ל"רפד" במעטפה מיוחדת, למה אי אפשר לרכוש מעטפה אחת אלא רק שתיים?
החשבון היה קטן בשלושים ושלושה אחוז כהתחלה.
בגדול הפך הדואר לבית ממכר שידו בכל ויד כל בו.
תודה לך על תגובתך.
אה, אז לא מדובר סתם במכתב פשוט כפי שהצגת זאת בפוסט,ולכן גם שאלתה של הפקידה לא היתה כה תלושה מן המציאות ובהכרח מונעת רק מהרצון "לעשות עליך קופה"... תראה, אינני מכירה אותך, ולבטח לא הייתי בסניף הדואר כשההתרחשות שאתה מתאר אירעה, ואולי אם אני הייתי מוצאת עצמי בסיטואציה שכזו, גם אני "הייתי נופלת בפח" ואח"כ "מאווררת" את תסכולי ב"קפה" (אם כי סביר להניח שבהרבה פחות כשרון כתיבה ממך). ובכל זאת, "אי-הדיוק" הזה מצדך רק מחזק את תחושתי שהפוסט הזה "מפוספס" (לטעמי, כמובן). כלומר, כפי שכתבתי כבר, דומני שהדאגות מהתנהלות חברה הזו מצויה יותר באפיקים אחרים, ולכן השיניים כאן ננעצות במקום הלא נכון... והבעיה היא כמובן שאי-נעיצת השיניים במקום הנכון, או אם תרצה, חוסר היכולת "לאחוז את השור בקרניו" היא סימפטום מידבק אצלנו שנע מהספירה הפרטית, דרך זו החברתית, וכלה בפוליטית. ומכיוון שאני מגיעה מה"מחוזות הפוליטיים" של ה"קפה", כנראה שהפוסט הזה שלך הקפיץ אצלי איזה "פיוז או שניים". אבל זה כבר באמת לא "באשמתך"...
כל טוב,
מירי
הם למדו מארומה וממקדונלדס
בכמה שקלים וניתן להגדיל את התשלום בתרתי משמע :-)
בוקר טוב לך
וסוף שבוע נעים
צטט: Revi 2010-05-06 08:43:18
כתוב מעולה בני יקירי, כמו תמיד...:)
שנים שלא בקרתי בדואר, וכנראה שגם לא אבקר...:)
רוי יקירתי,
תודה תודה, לבקר בדואר?
אם לא צריך, לא צריך!
צטט: מבכרת איכות 2010-05-06 06:54:28
דיסוננס חייכני.
בפעם הבאה תגיד, לא.
מקסימום, תוסיף, תודה.
דיסוננס, אני מטמיע...
תודה לך
צטט: ***ורד*** 2010-05-05 23:22:31
איפו הימים? של...
הדואר בא היום באוטו האדום....
הדואר בא היום במכוניות שרד...
תודה לך
צטט: guitarwoman 2010-05-05 22:43:01
תיארת סיטואציה מתסכלת בצורה מאוד משעשעת. לא יכולתי שלא לחייך! (וכידוע, זה לא מעט...)
זה בהחלט לא מעט...שמח שתרמתי ולו במעט
תודה לך וברוכה הבאה

צטט: רחל נפרסטק 2010-05-04 21:32:36
יותר זול להחזיק יונה בבית. חשבת על זה? :)
רעיון לא רע....
![]()
יום נפלא בני !
סאלינה
צטט: irisoded 2010-05-05 20:40:22
YYYY פעם שנייה שאני קוראת את הפוסט המרתק הזה.
תודה תודה איריס (גם פעמיים)
צטט: מירי-ב 2010-05-05 20:29:47
הפוסט הזה כתוב ללא ספק באופן קולח ומשעשע. א-ב-ל כשבודקים קצת יותר מקרוב, מבחינת תחשיב ה"ניפוח" רואים שעיקרו נעוץ ברכישת המעטפות המרופדות באופן בלתי מתוכנן שעלתה כ-15 ש"ח (כלומר למעלה מ-2/3 מהעלות הכוללת ו"המנופחת" של המשלוח). עכשיו, אחת מהשתיים: או שלכתחילה לא נדרש למכתב מעטפה מרופדת, ואז לא ברור מדוע קיבלת את עצתה של המוכרת/פקידה, או שדווקא כן נדרש (קרי שהחומר שנשלח לא היה רק מכתב על נייר פשוט, אלא שצורף לו דבר מה נוסף שהיה עלול להינזק במהלך המשלוח), ואז מן הסתם היה עדיף לרכוש מעטפה אחת מרופדת בחנות למכשירי כתיבה. בבחינת, סוף מעשה במחשבה תחילה...
בקיצור, לא הצלחת לשכנע אותי לגבי עוולות הדואר בעניין זה. ולא, אני לא עובדת "דואר ישראל" (או איך שקוראים לחברה הממשלתית הסמי-מופרטת הזו). בעיני, אגב, הבעיה המרכזית שלהם היא באשר למהירות ויעילות העברת דברי הדואר (רגילים, ו"אקספרס" כאחד) - וזה כבר הרבה הרבה יותר מטריד...
מירי,
אכן ה"מרופדות" הן שריפדו את החשבון.
אחד מן הדברים שבקשתי לשלוח היה דיסק עם צילומים, שהיה עטוף מצויין וארוז במעטפה, אפשר היה בנקל לשלוח אותו כפי שארזתיו, עשיתי זאת הרבה פעמים כבר בעבר והכל היה מצויין.
אבל הענין הוא שגם אם צריך ל"רפד" במעטפה מיוחדת, למה אי אפשר לרכוש מעטפה אחת אלא רק שתיים?
החשבון היה קטן בשלושים ושלושה אחוז כהתחלה.
בגדול הפך הדואר לבית ממכר שידו בכל ויד כל בו.
תודה לך על תגובתך.
צטט: ruddie 2010-05-05 19:54:52
היא לא הציעה לך מדבקות צבעוניות למרופדות? אולי הדבקת פעמונים (שחלילה לא תשכחנה ע"י פקידה זו או אחרת..)
כי בכל זאת מרופדות זה מחייב
זה היה אח"כ במבצעים, אבל כבר לא נשארתי לשמוע.
בינתיים קיבלתי מהם הצעה שאי אפשר לסרב לה, בתמורה להסרת הפוסט, אקבל את הזכיון להפעיל בית קפה שם.
אני עדיין שוקל.
אכן מרופדות זה מחייב, אני עדיין ממתין לאס אמ אס שיגיע.
תודה ורד.
צטט: Doritil 2010-05-05 19:04:43
בני אתה מפורסם
אתה בעמוד הראשי של העיתון תחת בלוגים
לך ותבדוק ותביא את החברה לכאן
אוהבת
דורית
אשרי, אשרי,
אני כבר רץ לקרוא אותי
תודה דוריתי
צטט: "מוכר הסיפורים" 2010-05-05 18:32:34
צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-05-05 07:44:17
צטט: zoe. 2010-05-04 12:12:14
הדואר של היום הוא כבר בנק, ביטוח לאומי, משרד הרישוי, מס הכנסה, מע"מ, וברור ששכחתי עוד מלא..
בעצם כל מה שאדם צריך בחייו זה סניף דואר הקרוב למקום מגוריו.
השלב הבא זה בית קפה בתוך הדואר. אוטוטו יגיע.
אני מתאר לי כבר את טעמו ואיכותו של הקפה,
מי יקציף את החלב במומחיות? פקיד משועמם? אני שם לא לוגם.
תודה ענת
מתי נפתח המכרז לקפה?
(ועם מי הוא נסגר?)
קיבלתי כבר הצעה מהדואר, שבתמורה להסרת הפוסט...
תודה
צטט: ארז גרינברג 2010-05-05 17:05:26
צריך לעשות חוק שמי שנותן שרות רשמי ידע להבדיל בין שתי שקל ושני שקלים.
בחירה באפשרות הראשונה והשגוייה צריכה לגרום לתשלום הפוך לאזרח מקבל השרות.
כלומר - הפקיד ששגה יזכה את הלקוח בתשלום במקום לגבות ממנו תשלום.
ככה אולי יהיה קצת כבוד לשפה, אם לא לזמן האזרחים הנצרכים לשרות שחובה על המדינה לתת, גם אם הופרט לחברה פרטית ועובדיו בשכר עבדים.
דרישה אלמנטרית של נותן שרות ידע לכתוב, לקרוא ולכבד את שפת הארץ.
ולא דיברתי על ערבית, שגם דרושה מיומנות בסיסית של מי מעובדי כל סניף כזה.
זו הצעה מהפכנית, יאללה אני בעד...
תודה לך.
הפוסט הזה כתוב ללא ספק באופן קולח ומשעשע. א-ב-ל כשבודקים קצת יותר מקרוב, מבחינת תחשיב ה"ניפוח" רואים שעיקרו נעוץ ברכישת המעטפות המרופדות באופן בלתי מתוכנן שעלתה כ-15 ש"ח (כלומר למעלה מ-2/3 מהעלות הכוללת ו"המנופחת" של המשלוח). עכשיו, אחת מהשתיים: או שלכתחילה לא נדרש למכתב מעטפה מרופדת, ואז לא ברור מדוע קיבלת את עצתה של המוכרת/פקידה, או שדווקא כן נדרש (קרי שהחומר שנשלח לא היה רק מכתב על נייר פשוט, אלא שצורף לו דבר מה נוסף שהיה עלול להינזק במהלך המשלוח), ואז מן הסתם היה עדיף לרכוש מעטפה אחת מרופדת בחנות למכשירי כתיבה. בבחינת, סוף מעשה במחשבה תחילה...
בקיצור, לא הצלחת לשכנע אותי לגבי עוולות הדואר בעניין זה. ולא, אני לא עובדת "דואר ישראל" (או איך שקוראים לחברה הממשלתית הסמי-מופרטת הזו). בעיני, אגב, הבעיה המרכזית שלהם היא באשר למהירות ויעילות העברת דברי הדואר (רגילים, ו"אקספרס" כאחד) - וזה כבר הרבה הרבה יותר מטריד...

היא לא הציעה לך מדבקות צבעוניות למרופדות? אולי הדבקת פעמונים (שחלילה לא תשכחנה ע"י פקידה זו או אחרת..)
כי בכל זאת מרופדות זה מחייב
בני אתה מפורסם
אתה בעמוד הראשי של העיתון תחת בלוגים
לך ותבדוק ותביא את החברה לכאן
אוהבת
דורית

צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-05-05 07:44:17
צטט: zoe. 2010-05-04 12:12:14
הדואר של היום הוא כבר בנק, ביטוח לאומי, משרד הרישוי, מס הכנסה, מע"מ, וברור ששכחתי עוד מלא..
בעצם כל מה שאדם צריך בחייו זה סניף דואר הקרוב למקום מגוריו.
השלב הבא זה בית קפה בתוך הדואר. אוטוטו יגיע.
אני מתאר לי כבר את טעמו ואיכותו של הקפה,
מי יקציף את החלב במומחיות? פקיד משועמם? אני שם לא לוגם.
תודה ענת
מתי נפתח המכרז לקפה?
(ועם מי הוא נסגר?)
צטט: בלמסון 2010-05-05 15:03:09
כל הכבוד למגיבים החביבים שנהנים כשמשתינים להם הראש. תארו לכם כמה נאלצים לשלם ארגונים עבור מאות אלפי דברי דואר שהם שולחים ותחשבו איך זה משפיע על המחירים של השרותים שלהם. אף על פי כן, חלק לא קטן של סניפי הדואר מיושנים ואיטיים. במקומות רבים בארץ אין חלוקה לתיבות אלא מרכזי חלוקה אזוריים. כל זה מצטבר יחד לתמונה מאד לא נחמדה. הצבי עושה עלינו קופה.
הצבי עושה עלינו קופה, זה אחלה סלוגן נגדי.
תודה וברוך הבא.
צטט: eli125 2010-05-05 14:39:38
אשריך שדואר ישראל איפשר לך לבחור אם לקנות את שירותיו הטובים או לא.
הידעת שידיד מחו"ל שירצה להעניש אותך יוכל לשלוח לך שווה פרוטה בדואר מהיר (EMS), ואז יזדרז דואר ישראל לגבות ממך 35 ש"ח תמורת: "עמלת שחרור ממכס ברשימון קולקטיבי כאשר הפריט פטור ממיסים".
נשמע מופרך? לשלם על מנת לקבל דואר? אכן כן...
דואר ישראל ראוי למדליה על חשיבה המצאתית.
זה מדהים הנתון הזה שהבאת,
ככל שהוא (הדואר) הופך פחות ופחות רלוונטי בעידן המודרני, כך הוא מוצא שיטות טובות יותר ומתחכמות לשלוח ידו עמוק עמוק לכיס האזרחים.
תודה לך
צטט: ricric 2010-05-05 14:06:00
שום דבר ממה שכתוב כאן לא הפתיע אותי
חוץ מהכתיבה עצמה. תודה
למה לא אמרת לי את זה קודם...?
תודה
צטט: צילי וגילי 2010-05-05 13:05:39
כן, זה מפתיע ביותר, כל שיטת המכירה שם השתנתה וכעת פקידים עייפים הופכים למוכרנים נמרצים, הכל בזכות עמלה ובונסים. לזה ייקרא מתיחת פנים :)
מה זה מתיחה... זו השתלת פנים, חדשות, בלי בושה...
תודה חברה
צריך לעשות חוק שמי שנותן שרות רשמי ידע להבדיל בין שתי שקל ושני שקלים.
בחירה באפשרות הראשונה והשגוייה צריכה לגרום לתשלום הפוך לאזרח מקבל השרות.
כלומר - הפקיד ששגה יזכה את הלקוח בתשלום במקום לגבות ממנו תשלום.
ככה אולי יהיה קצת כבוד לשפה, אם לא לזמן האזרחים הנצרכים לשרות שחובה על המדינה לתת, גם אם הופרט לחברה פרטית ועובדיו בשכר עבדים.
דרישה אלמנטרית של נותן שרות ידע לכתוב, לקרוא ולכבד את שפת הארץ.
ולא דיברתי על ערבית, שגם דרושה מיומנות בסיסית של מי מעובדי כל סניף כזה.
צטט: אוסינג 2010-05-05 11:51:18
מממ.. לדעתי כדאי שתעבוד על האסרטיביות שלך, או על ליבך החומל כלפי מכתבים עריריים..
זה לא כל כך נעים לראות מכתב...לא מרופד...
תודה
צטט: ריקי ד. 2010-05-05 11:30:16
מצחיקזו מציאות
לא חייבים להסחף
אחר כל הצעה כמובן.
זה נכון...לפעם הבאה...
תודה ריקי
צטט: הטרמילר 2010-05-05 10:52:55
כתבת יפה איך לא אומרים "לא תודה".בני, או שהיא עזרה לך לעשות הכי נכון מה שלא ידעת איך עושים, או שאתה נכנע לסחטנים בקלות.
אבל לא נורא, משהו טוב עשית כבר,
כי הבחורה הזו מקבלת פרמיה גבוהה על הצלחה
ותרמתה להתפתחותה ומה רע בכך?
רק שאני במקומך,
הייתי מקשה עליה בשאלות חוקרות כדי לדעת תמיד ובכל שלב
כל אלטרנטיבה, ונראה לי,
שבסוף בסוף הייתי עומד על דעתי ורוכש בול.
בני, כשאתה הולך לסופרמרקט, לך אחרי האוכל וקח רשימה.
:)
דרור,
כשאני הולך לכל מקום בפעם הבאה,
אותך אני לוקח איתי...
תודה חבר
צטט: עודד השודד 2010-05-05 10:00:37
אוי הצחקת אותי למרות שזה עצוב... *
כן עודד, זה מוזר שככל שיורדת קרנו של הדואר, בעידן המודרניזצייה, כך הוא מייצר דרכים מקוריות להשתכלל בגבייה.
תודה
צטט: קראלה 2010-05-05 08:15:25
פוסט כתוב מצחיק מענין ומעשיר......
נהנתי לקרא אותך
תודה
שמח שנהנית קראלה, תודה תודה
צטט: דניאלה סגל 2010-05-05 07:48:17
חה חה חה,
בני מתוק, תאמין לי זאת לא שמחה לאיד
אבל כתבת מצחיק מה לעשות?
וחוץ מזה על מי שהם ירוויחו אם לא עליך,
מי עוד שולח היום מכתבים??
(על מכתב שצריך ריפוד עוד לא שמעתי.
מה זה, חזיית "פוש אפ"?)
הספיק לי!
לא הולך לשם יותר, צודקת.
תודה דניאלה יקרה
צטט: ashorer 2010-05-05 07:20:51
פעם זה היה רק צבי
עכשיו זה דואר ישראל...מוכרח לעלות כסף
נכון, מוכרח לעלות כסף, אבל למה לנו? ולמה כל כך הרבה?
תראה כמה מסובך הפך להיות ענין לכאורה פשוט, של שליחת מעטפה.
תודה אשר
צטט: אורורה1 2010-05-04 23:37:08
חייכת אותי בסיפורך.
במהלך קריאת הסיפור חשבתי, שבמקום להנהן בראשך, פשוט היית צריך רק להניד אותו לכאן ולכאן...
אבל... במחשבה שניה חזרתי בי, כי לו היית נוהג כך, הרי שהיית "מחמיץ" את החוויה הכה מיוחדת הזו,
ואנו, הקוראים,לא היינו זוכים לסיפור כה מחויך.
תודה,
נפלאה כתיבתך כתמיד,
אורורה
תודה אורורה,
אני הנהנתי במקומך וזכיתי...

אשריך שדואר ישראל איפשר לך לבחור אם לקנות את שירותיו הטובים או לא.
הידעת שידיד מחו"ל שירצה להעניש אותך יוכל לשלוח לך שווה פרוטה בדואר מהיר (EMS), ואז יזדרז דואר ישראל לגבות ממך 35 ש"ח תמורת: "עמלת שחרור ממכס ברשימון קולקטיבי כאשר הפריט פטור ממיסים".
נשמע מופרך? לשלם על מנת לקבל דואר? אכן כן...
דואר ישראל ראוי למדליה על חשיבה המצאתית.
כתבת יפה איך לא אומרים "לא תודה".
בני, או שהיא עזרה לך לעשות הכי נכון מה שלא ידעת איך עושים, או שאתה נכנע לסחטנים בקלות.
אבל לא נורא, משהו טוב עשית כבר,
כי הבחורה הזו מקבלת פרמיה גבוהה על הצלחה
ותרמתה להתפתחותה ומה רע בכך?
רק שאני במקומך,
הייתי מקשה עליה בשאלות חוקרות כדי לדעת תמיד ובכל שלב
כל אלטרנטיבה, ונראה לי,
שבסוף בסוף הייתי עומד על דעתי ורוכש בול.
בני, כשאתה הולך לסופרמרקט, לך אחרי האוכל וקח רשימה.
:)
צטט: רחל נפרסטק 2010-05-04 21:32:36
יותר זול להחזיק יונה בבית. חשבת על זה? :)
זה נכון, עלה לי יקר למצוא מה זול...
תודה רחל
צטט: perach1 2010-05-04 21:23:26
(: כל כך מוכר , כל כך צפוי..
אל תשכח כי נכון להיום הדואר הפך לבנק ,
תגיד תודה שלא ביקשו ממך עמלה על האויר שאתה נושם..
אפשר להשתגע מהם .. !
על האויר אני לא אשלם, אף אחד לא ימכור לי אויר טוב יותר מזה אותו אני מקבל בחינם בגליל.
תודה
צטט: hkadman 2010-05-04 20:32:36
אולי מוטב לשלוח בדואר שליחים או בפלייניג קרגו...
בחישוב נוסף, הייתי מסיע את המכתבים אחר כבוד ברכבי, זול יותר.
מה גם שעדיין ממתין אני ל - אס אמ אס המיוחל המתבושש להגיע.
תודה
צטט: זמנית משקיפה 2010-05-04 20:28:46
בחיאת בני... ת'אמת... היא הייתה כל כך יפה עד כדי כך שהסתנוורת מיופייה שלא הצלחת לסרב ולו להצעה אחת שהיא נתנה לך???:)
איזה יפה? זמר, היא היתה דומה לבול...אבל אני כשמציעים לי, אני חוטף בלי לראות...
תודה
צטט: רוח האדם 2010-05-04 19:54:49
וואלה בני,
העלית בי נשכחות,
"דואר ישראל"...
טוב נו, מה אתה חושב,
אתה יודע כמה עולה להם
להחזיק את הצבי ???
כן...אבל...גם פה בגליל?
דפקא יש פה מה זה ים של עשב, שישחררו את הצבי לרעות, לנו ולהם יעלה פחות.
תודה גידון
צטט: forte nina 2010-05-04 19:39:35
כמעט מחיר הנסיעה
ליעדו של המכתב
לא?
צריך לחזור ליונות הדואר
יש יותר מדי יונות בארץ
הן מובטלות
אצלי מהגג הן מחרבנות על הכביסה
כן,המערכון האגדתי...
מי שיקח את היוזמה יהיה מקורי
ולי יהיה כיף לקבל מכתב מהיונה
האמיני לי, צודקת,
על ראש הר בקצה שום מקום אני דר, לי עולה יותר להגיע...
לכן גם לא ארים את הכפפה.
תודה לך פנינה.
צטט: שונית2008 2010-05-04 18:54:47
כן, היה פעם דבר כזה שנקרא דואר. היום הכל זה mail.סמדר
אז את רוצה להגיד לי שהקידמה לא הגיעה לכאן עדיין?
ובכן את צודקת!
בני
צטט: אסתיסת 2010-05-04 18:38:12
כן כן פעם היה יותר זול עם יונות הדואר...
כן... כן...אבל מאז, למדנו (השפים) לרפד את יונות הדואר בצנוברים ואורז ובהרת ולשים בתנור...
קשה להן נורא לעוף אח"כ.
תודה
צטט: אור2010 2010-05-04 18:01:18
פעם היינו שריםהדואר בא היום
באוטו האדום.
כבר שנים לא הייתי בדואר.
וזה מה שהפסדתי.
גרמת לי לחייך.
תודה
אז זהו, שלא הפסדת מאומה.
תודה
צטט: Doritil 2010-05-04 17:21:52
ותודה שתרמת לרשות הדואר
מכתב הוא מכתב חברי ורק האשליות מרופדות הן
נשיקה
ממני
שגם אופה וגם עייפה ::)
גם אופה וגם עייפה וגם...יפה
תודה
צטט: שנינושקה 2010-05-04 17:00:19
דואר..מסתבר שלמרות עידן המיילים, הפקסים, הסורקים
יש מי שעוד מבקר בדואר..:)
מקווה שהוציאו את הצבי להשתין...:)
הייתי עונה לו ידעתי מה זה מיילים?
מה זה פקסים?
וסורקים?
מה, יש עוד שיטות לשלוח דואר...?
תודה
צטט: anna. 2010-05-04 16:43:18
עדיין שולחים מכתבים בדואר ?!? כאלה מפעם? אלו שהיו עשויים מנייר והקדמונים היו נוהגים לחרוט עליהם במכשירי כתיבה פרימיטיביים ?!
וואלה?
יקירתי,
מה את מופתעת?
אנחנו פריפרייה אנחנו, הצבי אלינו, עוד לא הגיע...
תודה
צטט: מאיה113 2010-05-04 16:26:06
כוכב
חחחחח מועדון חבר אהבתי.
זה כרטיס נחשק, מי שאין לו, לא קיים...
תודה יקירתי
צטט: לילית בת גרב 2010-05-04 14:29:17
חחחחחחחחחחחחחח
במחיר הזה יכולת לרכוש צבי מהיר משלך :))
כן חשבתי על זה, יש כאן בסביבה צבאים מסתובבים, אני צריך לתפוס לי אחד ולאלף אותו...
תודה תודה.
חה חה חה,
בני מתוק, תאמין לי זאת לא שמחה לאיד
אבל כתבת מצחיק מה לעשות?
וחוץ מזה על מי שהם ירוויחו אם לא עליך,
מי עוד שולח היום מכתבים??
(על מכתב שצריך ריפוד עוד לא שמעתי.
מה זה, חזיית "פוש אפ"?)
צטט: נערת בונד 2010-05-04 13:22:44
בני יקירי
אל דאגה יקירי בשבילך אני אשתמש בקשרים שלי ...
אכן גם הדואר לא אותו דואר זמנים משתנים
סדרי לי את המסלול המקוצר סיגל, אני כבר לא יכול יותר...
תודה חברה.
צטט: zoe. 2010-05-04 12:12:14
הדואר של היום הוא כבר בנק, ביטוח לאומי, משרד הרישוי, מס הכנסה, מע"מ, וברור ששכחתי עוד מלא..
בעצם כל מה שאדם צריך בחייו זה סניף דואר הקרוב למקום מגוריו.
השלב הבא זה בית קפה בתוך הדואר. אוטוטו יגיע.
אני מתאר לי כבר את טעמו ואיכותו של הקפה,
מי יקציף את החלב במומחיות? פקיד משועמם? אני שם לא לוגם.
תודה ענת
צטט: גרבו 2010-05-04 11:49:18
בני יקר,אני לא זוכרת מתי הייתי בדואר
אבל אני לא מתפלאת על המחירים
האלה,שערוריה !
העיקר הsms חחחח
יום נעים
גרטה*
עוד לא קיבלתי את האס. אמ. אס שערורייה!
תודה
צטט: יערית 1 2010-05-04 11:24:50
ואני קוראת אותך ומחייכת..
תמיד אפשר להוסיף ולשדרג..אם לא חייבים אז אין צורך
אפשר להסתפק במעטפה רגילה ובדאר רגיל.
אתה מודע לזה שהיא מקבלת אחוזים מהמכירה, כן?(-:
אז עשיתי לה את היומית...
תודה
חייכת אותי בסיפורך.
במהלך קריאת הסיפור חשבתי, שבמקום להנהן בראשך, פשוט היית צריך רק להניד אותו לכאן ולכאן...
אבל... במחשבה שניה חזרתי בי, כי לו היית נוהג כך, הרי שהיית "מחמיץ" את החוויה הכה מיוחדת הזו,
ואנו, הקוראים,לא היינו זוכים לסיפור כה מחויך.
תודה,
נפלאה כתיבתך כתמיד,
אורורה
(: כל כך מוכר , כל כך צפוי..
אל תשכח כי נכון להיום הדואר הפך לבנק ,
תגיד תודה שלא ביקשו ממך עמלה על האויר שאתה נושם..
אפשר להשתגע מהם .. !

בחיאת בני... ת'אמת... היא הייתה כל כך יפה עד כדי כך שהסתנוורת מיופייה שלא הצלחת לסרב ולו להצעה אחת שהיא נתנה לך???
:)
וואלה בני,
העלית בי נשכחות,
"דואר ישראל"...
טוב נו, מה אתה חושב,
אתה יודע כמה עולה להם
להחזיק את הצבי ???
כמעט מחיר הנסיעה
ליעדו של המכתב
לא?
צריך לחזור ליונות הדואר
יש יותר מדי יונות בארץ
הן מובטלות
אצלי מהגג הן מחרבנות על הכביסה
כן,המערכון האגדתי...
מי שיקח את היוזמה יהיה מקורי
ולי יהיה כיף לקבל מכתב מהיונה
פעם היינו שרים
הדואר בא היום
באוטו האדום.
כבר שנים לא הייתי בדואר.
וזה מה שהפסדתי.
גרמת לי לחייך.
תודה
ותודה שתרמת לרשות הדואר
מכתב הוא מכתב חברי ורק האשליות מרופדות הן
נשיקה
ממני
שגם אופה וגם עייפה ::)
דואר..
מסתבר שלמרות עידן המיילים, הפקסים, הסורקים
יש מי שעוד מבקר בדואר..:)
מקווה שהוציאו את הצבי להשתין...:)
עדיין שולחים מכתבים בדואר ?!? כאלה מפעם? אלו שהיו עשויים מנייר והקדמונים היו נוהגים לחרוט עליהם במכשירי כתיבה פרימיטיביים ?!
וואלה?
הדואר של היום הוא כבר בנק, ביטוח לאומי, משרד הרישוי, מס הכנסה, מע"מ, וברור ששכחתי עוד מלא..
בעצם כל מה שאדם צריך בחייו זה סניף דואר הקרוב למקום מגוריו.
השלב הבא זה בית קפה בתוך הדואר. אוטוטו יגיע.
בני יקר,
אני לא זוכרת מתי הייתי בדואר
אבל אני לא מתפלאת על המחירים
האלה,שערוריה !
העיקר הsms חחחח
יום נעים
גרטה*
תגובות (199)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כדאי אולי גם שתנפיקו כרטיס חבר מועדון, אולי נזכה בגינו באי אלו אחוזי הנחה מפעם לפעם, או למקצת, באיזה קידום משמעותי או המרצה, אף אנחנו.
מקווה שאמרת להם גם את הדברים הנ"ל או לחילופין כתבת ושילשלת לתיבת ההצעות והשיפורים
תודה על פוסט מאלף
נו...אמרתי לך כבר שאני מת עלייך, אופס סליחה אוהב אותך? אז כפול 100!
תודה
נו טוב.. זו כבר מסורת שאני מככבת את הכוכב ה100
שתדע שזה לא צירןף מקרים .תאמין לי ..
דאגתי שאחותי והאחיין שלי יככבו אותך ועוד 2 חברות
כדי להגיע ל100 חחחחחח
אהבתי את המשחק הזה
חבל שאתה לא באון ליין.
את הסיפור המרתק הזה קראתי מזמן
עוד כשהוא היה ברישימת הפוסטים הנבחרים
בכל אופן נהניתי כפרוש (זה הבן שלכפרה )
תודה לך על דברייך, שמח שחייכת.
(הרי אחרי ככלות הכל, זו ורק זו המטרה)
תודה תודה,
שילמתי כדי שתהני...
ג'ו, תודה, החבילה שלך הגיעה בשלום.
בפעם הבאה תשלחי יותר מהבמבה...
פוסט נבחר ושווה קריאה?
זו מחמאה!
תודה, אך אני רציתי רק לחזור הביתה בשלוש...
לאט לך קחי מפית...
תודה
טוב לדעת שאת יודעת (כעת) ,
תודה שרון
כתיבה משובחת ,
נהניתי מאד מהקריאה וגם חוייכתי
חג שמח
כתיבה משעשעת
תודה וחג שמח
בנג'ו, אני אתמול הייתי בדואר, שלחתי חבילה ענקית לצפון מה שהפך
את עיניין דואר השליחים לקצת יותר מורכב ומורט עצבים ...
אבל עברתי שם גיהנום
הפוסט בקרוב...
פעם קראתי באיזה שהוא מקום
שזה פוסט נבחר ושווה קריאה
שמרתי לי אותו
וכעת התפניתי לקרוא
ובכן זה מדויק
כתוב יפה שנון ומחייך
תודה על הנאה צרופה
חרמון ,אתה כותב משעשע המון
ואני התפרצתי לי פה בצחוק
כל הקפה השפריץ לי מהאף ...
סיפור בהמשכים, זה רעיון מצויין,
יש לי אם כך חומר למאה שנים קדימה...
(שנהיה רק בריאים)
תודה חנןאם חייכת, השגתי את מטרתי!
תודה לך ליאורה.
זאת המסקנה המתבקשת אחי, או באוטובוס, גם את זה יש לשקול בכובד ראש.
תודה
שוב מסתבר,
(גם כשזה אמור בדואר)
שהמציאות, עולה על כמה סוגים של דמיון...
תודה לך רוית
סמדר יקירתי,
איזה כייף שבאת לשתות איתי קפה.
אז זהו שגם אם אתה מגיע עם ציוד משלך, הם מצליחים איכשהו לעקוף אותך בסיבוב...
תודה.
חן חן לך חברתי החדשה.
קראתי ואכן בארצנו הכל יתכן
אולי תכתוב סיפור בהמשכים
חנן
חחח...אני מחכה למבצע...
תודה לך
התודות לכם, זוג מקסים ונדיר, שנכנסתם לחיינו שלנו והבאתם עימכם רוח מחייה נפשות.
אנחנו מבחינתינו, מקווים שלצמיתות!
מתגעגעים זו לשון המעטה.
התכוונתי לפוסט שלי, ברוך בואך מרחוק רחוק,
אז יאללה חזרי לארץ, זול יותר טעים יותר...
תודה
נפלאות החיים!!!!
חייכת אותי, בני
תודה לך
משעשע - במחיר הזה אולי שווה היה כבר להיכנס לאוטו ולתת ביד, ככה היו עושים לך גם קפה אחי :)
שיהיה שבוע טוף
לא להאמין.
כמה שזה מצחיק.
ולחשוב שזה המציאות....
תודה ששיתפת.
שבוע טוב ומלבלב יקירי.
איזה כיף להיזכר
במכתב (-:
אכן רשות הדואר היום התרחבה
ונותנת שרות..הכל כלול(-:
גם בנק,לא הציעו לך לפתוח חשבון בנק שם..
הצבי דוהר..
והעיקר שהמכתב הגיע לנמען.
מקווה שרכשת מספיק בולים ומעטפות,
שיחסכו ממך את התור בפעם הבאה .
שבוע טוב
אילן אילן, אין כאן חוסר יושר, הירגע..
הידיים היחידות כאן הן שלי, שחטפו כל מה שהוצע להן, "בשתי ידיים".
אח"כ חטפו גם חשבון לפנים...
תודה
לא הייתי מרחיק לכת עד כדי כך, אני ילד גדול, יכולתי שלא לקחת כלום ולשלוח את המכתבים רגיל.
רציתי להראות אבסטרד בו הפך הדואר לקופת ממכר כמו בסופר, בו מנסים לדחוף מבצעים ממבצעים שונים, תוך מאמץ מקיף להגדלת המחזור.
מה שהיה פעם רק דואר פשוט, גדל שלח זרועות והפך לתעשייה שלמה.
אני מניח כי התהליך היה מתבקש על מנת להצדיק את קיומו.
תודה לך פאני
ממש כך!
תודה לך אריאלה של הגליל.
בני
כתיבה נפלאה ומרגשת
תודה
גם לי קרה מקרה דומה רק שאת האס.אם.אס קיבלתי לאחר
שהמעטפה הגיעה ליעודה ביממה.
מה גם כל יום מבקרת בסניף הדואר, מבצעת שרות למשרדי.
אשר מלווים בולים (ללא ריבית
) ללקוחות קבועים.
נראה לי שהפתרון האידיאלי לעשות מנוי. חהחהחחה
תשמע קטע ....
יום אחד נכנסתי לסניף הדואר, עמדה אישה מבוגרת בדלפק החבילות לפניי.
האישה: (לפקיד) אתה מוכן לשלל את המכתב בבקשה.
הפקיד: כן, אני אשלל.
אני והפקיד (הצעיר): לא מתאפקים וצוחקים
האישה: חוזרת על עקביה, באומרה מקווה שיש כאן שרותים.
סיפור אמיתי ידידי.
איך אומרים "כוללו מן אללה"
ודרך אגב בני יקירי, כמעט כל דברי דואר מגיעים בארץ תוך יום.
בגעגוע לצפון ולזוג המקסים אשר נמצא בפסגת הצפון מול חרמון שולח לקראת שבת קודש:
בס"ד לעולם אינך יודע/ת מתי המלאך השומר שלך יהיה שם בשבילך, על כן ננסה אנחנו להיות במקומו .אנחנו שולחים לך את זה כדי לראות כמה באמת קוראים את הדוא "לים שלהם .
תשובתך עשויה להיות מעניינת.
שים/י לב למה שאת/ה קורא/ת .
אחרי שתסיים/י לקרוא, תדע/י את הסיבה לזה ששלחתי לך את זה .
והרי הוא לפניך :
אנשים נכנסים לתוך חייך למטרה מסוימת, לתקופה קצרה או לכל החיים .
כשתדע/י מי זה מי, תדע/י גם מה לעשות בעבור אותו אדם.
כשמישהו נכנס לחייך למטרה מסוימת, זה בדרך כלל כדי לענות על צורך שביטאת. הוא מגיע כדי לסייע לך להתגבר על קושי כלשהו, כדי לספק לך הדרכה ותמיכה, לעזור לך מבחינה פיזית, רגשית או רוחנית .
זה נראה כאילו הוא נשלח אליך משמים וזו אמת .
הם נמצאים כאן כדי לענות על הצורך שביטאת .
ואז, בלא שעשית משהו רע או בזמן שאינו נוח לך, אותו אדם יגיד או יעשה משהו שיביא לקץ יחסיך איתו. לפעמים הם מתים. לפעמים הם פשוט מסתלקים. לפעמים הם עושים מעשה ומאלצים אותך לנקוט עמדה .
מה שעלינו להבין הוא שהצורך שלנו טופל, שחלומנו התגשם. ייעודם נסתיים .
התפילה שנשאת נענתה ועתה הגיע זמנך להמשיך הלאה .
לפעמים אנשים נכנסים לתוך חייך לתקופה קצרה, כי הגיע תורך לחלוק, לגדול או ללמוד. הם מביאים אליך ניסיון של שלווה או גורמים לך לצחוק .
הם עשויים ללמד אותך משהו שמעולם לא עשית .
הם מעניקים לך בדרך כלל כמות בלתי רגילה של שמחה. אבל רק לתקופה קצרה .
האמן/י בזה, זה אמיתי .
יחסים לכל החיים מלמדים אותך שיעור לכל החיים, דברים שאת/ה חייב/ת להתבסס עליהם כדי לבנות בסיס רגשי מוצק .
התפקיד שלך הוא ללמוד את הלקח, לאהוב את אותו אדם וליישם זאת בכל יחסיך עם האחרים ובכל תחומי חייך .
אומרים שהאהבה היא עיוורת, אך הידידות רואה הכול .
תודה לך שאת/ה חלק מחיי, בין אם באת אלי למטרה מסוימת, לתקופה קצרה או לכל החיים .
ברוך רב שובי?
לאט לאט אני מגלה שהכל כמעט יותר זול פה
(כן, אם אתה גם משתכר במטבע המקומי, ולא ממיר מטבעות..)
חוץ מירקות.
4 עגבניות עלו לי כמעט 6$.
למה קיבינימיאט?!?!!?!?!?
והן אפילו לא טעימות כמו הישראליות!
כשהגעתי בפסח טרפתי ירקות מכל הבא ליד...
תגיד, כשאגיע בקיץ - לקפוץ לבקר אותך?
תארח אותי יפה?
היי, גם אני רוצה להבין.
איפה הסתתר כאן חוסר היושר?
על אלו שתי ידיים מדובר?
לא קשה להבין
אך קשה לקבל
חוסר יושר במידינה
יד אחת לא יודעת מה עושה השנייה
שבת שלום.
שמת כספך על קרן הצבי
כן לולי הפשטות של פעם...
כשהייתי קטן, אמא היתה שולחת אותי למכולת עם 10 אג',
הייתי חוזר עם לחם, שתי גבינות, סודה, תבנית ביצים ושוקולד,
היום? היום קשה מאוד, יש הרבה מצלמות...
תודה אהובתי ושבת שלום
ואני קוראת לזה
תרבות הערפדיות!
אין,אין כמו הפשטות היפה של פעם
שבת שלום נשמה יפה
לולי
כן...מאחורי כל חיוך, מסתתרת יופי של השחלה...
תודה
למה לשלם?
לך לים
מזל שהיא חייכה:)
מאוד משעשע ואבסורדי.
הכוכבים נושרים להם כמו עלי השלכת וכמו המעות מארנקי המתדלדל...
איזה כייף שבאת איה, עכשיו אנחנו תיקו, גם הפוסטים שלך, ללקק את השפתיים!
תודה תודה.
אפשר שליחות?
הייתי מעדיף! בביקיני מינימאלי, אם אפשר, אני מוכן לשלם...
תודה לך רומי.
כנראה, כנראה, אנחנו, מה אנחנו יודעים...כל שרציתי היה לחזור הביתה בשלום...
תודה מקרב לב
בני יש רק אחד
ולו הסגנון היחודי שלו
עם חתימתו האישית
הליכה בנאלית לדואר הופכת לסיפור מצחיק עד דמעות
ושוכני הקפה קוראים, נהנים ומלקקים את השפתיים
והכוכבים נושרים להם
כמו עלי השלכת באמצע הסתיו
כתיבה מעולה, חייכתי לאורך כל הדרך
כולל בתגובות ובתגובות שלך לתגובות.
אני שמעתי על שירות חדש של "שליח רץ"
הוא רץ באותו רגע , מוסר את המעטפה שלך
וחוזר להודיע לך שהמכתב הגיע ליעדו.
כמובן שהתענוג עולה לא מעט אבל מה זה לעומת
הלחץ שאתה נימצא בו עכשיו בלהמתין ל SMS.
אין ספק יוסי, רופדתי, תרתי משמע!
תודה לך חבר
ברוך בואך יפתי מארצות הקור אל פוסטי.
אז פה יקר יותר, החבילה הקטנה שלך נסעה כל הדרך מחו"ל לכאן בפחות מאשר נסעו שני המכתבים הפשוטים שלי לנתנייה.
אני צריך לשקול את המשך מגוריי כאן בארץ, אולי אצטרף אלייך...
תודה תודה
עזרא,
תודה לך, אכן מתוך רצון להצדיק קיומם, הם בפירוש מגלגלים ומשיתים עלינו מחירים דמיוניים, באמתלאות שונות ומשונות,
עד כדי העמדתך בפני מצבים אבסורדיים.
לדוגמא אינך יכול לרכוש רק מעטפה אחת, אלא בחבילות של 10, או מעטפות מרופדות, מינימום שתיים במארז וכו'.
תודה תודה חבר שלי, ברוך בואך, העיקר החיוך...
גם לדואר ישראל בוודאי,
אם לא אני אדאג אז מי...?
תודה תודה, תזהרי מהשיננית שלא תרצה לרפד...
תודה לך יואב
ריפדו אותך כהוגן....או אולי את עצמם....
עכשיו אדע מה לעשות...תודה
מעניין
אני נסעתי לי כאן אל תחנת הדואר המקומית.
וגם היא הציעה לי להשתמש במעטפה מרופדת
למשלוח הקופסא הקטנה המכילה את מתנת יום ההולדת של חברתי הטובה
הנמצאת בארץ הקודש
ואילו אני כאן בנכר...
כאן התענוג כולו עלה 5 דולר...
יש צורך במשרד כל שהוא
שיגן על האזרח מפני מוסדות וארגונים
שסבורים כי מצווה היא לסחוט אותו עד כמה שאפשר .
אחרת איך יוכלו לשלם משכורות מנופחות לבוסים גדולים?
אפילו "להגדיל" גלידה זה רק שקל תשעים
בכל מקרה נראה לי שאם היית נוסע בעצמך היה יותר זול ((:
נכנסתי ויצאתי מחוייך
להידוק להידוק,
אני מניח כי אפשר להוריד אותן, לפני שיהיה נפוח ואדום...אני הורדתי.
תודה איציק
כן הכסף מדבר, גם אצל צבאים...
תודה לך
בני
אחרי היום העמוס הצליח סוף כל סוף לעלות חיוך ענק ובאותה הזדמנות להזכיר לי שאני צריכה ללכת לשיננית..:(
כמובן בזכותך ובזכות כשרון הכתיבה האנושי וההומוריסטי שלך
איזה יחס למכתב אחד קטן..נפלא:)
רק אתה מסוגל להפוך מכתב לתינוק ולדאוג לחתל אותו ולהסתכל על האוטובוס כאשר הוא נוסע ליעדו תוך כדי נפנוף מבויש ודאגני.
בכל אופן תודה לך ואני מניחה שגם לדואר ישראל..
כתיבה משובחה תודה יואב
איך שלא חישבתי, הפסדתי...
תודה לך
בני יקירי,
התגובה הספונטאנית שעולה לי לראש:
מזל שסיכמנו כבר,
כל עוד זו חגיגה, זה טוב...
בני
אולי אולי אולי...איזו נוסטלגייה, אבל מתאימה
תודה לך מלאך
אני משער שאם היו מציעים הייתי בהחלט לוקח...
תודה לך
בבקשה אלין, תודה
חייכת אותי...
אני לא נופלת בפח.
מביאה מעטפות ואפילו בולים...
ולא מענין אותי הסמס וכדומה...
שיהיה לך סופ"ש נפלא.
אה...
אז הגומיות שמוכרים בדואר הן להידוק?
לא ל...??? אתה יודע...
שיט! איפה היית כל השנים האלו?
עכשיו אני מבין למה אני לא מסתדר איתן...!
כתבת בחן רב :-)
בארץ הצבי, רק אם 'מאכילים' אותו במעות - לרוץ יאות !
*
רק צחוקים, אסור לקחת ברצינות יתרה את החיים האלה, אף אחד עדיין לא יצא מהם חי.
תודה לך תו רון הרחוק.
חוויה
אפליה מתקנת
לחשב כמה כוחות סוס יש לצבי הזה?
וכמה עולה ליטר דלק
אני חושב שאני זוכר אותו דוור...
תודה שובו חברי.
רעיון מצויין, אנסה אותו, וודקה גם טוב?
תודה
בני יקירי,
קראתי והתגובה הספונטאנית שעלתה לי לראש: מזל שאתה לא בחורה. הגברים היו חוגגים עם כזו שלא נעים לה לסרב...
בני
אז כולם כבר אמרו וכתבו הכל
ואתה:קנה 10 מעטפות מרופדות
שיחכו ליום קריאה בביתך....
נעמי שמר
הדואר בא היום
באוטו האדום
ולי נתן
מיכתב קטן
מכתב עם בול
אולי הוא מאבי?
אולי מתל אביב?
אולי האח
כתב לי כך
מו הטיול?
הדואר ממהר
וטס מן החצר
לכל מקום
יבוא יום יום
שלום שלום!