המילים הללו תלויות במפעל החבוי

.

.

.

רשמים מצעדת שימור אתרים   1.5.2010     ....   8ק"מ

[בחסות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל,

  אתרי המורשת  המביאים את סיפור הקמת המדינה,דרך סיפורי גבורה והאחיזה בקרקע, ועוד..]

אתחיל מהסיום במוזיאון מכון איילון, בפאתי רחובות,

סליק ומפעל מחתרתי לייצור קליעים של ארגון ההגנה, ולוחמי תש"ח, אשר פעל במחתרת, עם מנגנוני הסוואה ...תחת אפם של הבריטים,

נמצא 8 מ', מתחת לאדמה, וכלל את כל תהליכי הייצור של כדורי 9 מ"מ.

עבודות החפירה והיציקה נמשכו 22 יום,המפעל הוקם בתוך בור בעומק 8 מ',המבנה כולו כוסה בעפר. כדי לספק אוויר לארבעים וחמישה עובדים היה צורך בשתי ארובות. כדי שהארובות לא יעוררו את חשדם של הבריטים נבנתה בצד אחד של המפעל התת-קרקעי מכבסה ששירתה את האזור והופעלה בידי חברות הקיבוץ. בצד השני נבנתה מאפייה שהופעלה בידי חברי הקיבוץ, אשר שיווקו את הלחם לכל הסביבה.

פתח הארובה של המאפייה התמזג עם פתח האוורור של המפעל.

דרך פתח מתחת לאחת ממכונות הכביסה היו נכנסים ויוצאים העובדים בכל יום. גם במאפייה היה פתח, גדול יותר, מתחת לתנור. הפתח הזה נפתח פעמיים בלבד, פעם אחת כדי להכניס את המכונות לייצור התחמושת, עם הקמת המפעל, ופעם נוספת כדי להוציא אותן לאחר שלא היה יותר צורך להחביא את המפעל.

כשהם אמורים לעבוד בשדה, בשמש,אז על מנת לא לעורר את חשד הבריטים, או שאר חברי הקיבוץ, שהרי הם עבדו מתחת לפני האדמה ולא היו חשופים לאור השמש, הם ישבו תחת מנורת שיזוף כל יום לפני היציאה..

המכון לא התגלה עד קום המדינה והוא סייע רבות ללחימת הכוחות היהודיים במלחמת העצמאות ...

.

.

.

.

.

המסילה עליה זז התנור.

.

.

גרם המדרגות הלוליני

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

 המכבסה כהסוואה נוספת....

.

.

במהלך הצעדה,הגענו גם לחוות אלנבי, בלב שמורת טבע, השוכנת בחוות שפון הטמפלרית שנבנתה לפני כמאה שנים,  שנבנה לפני למעלה מ- 100 שנים, ובו נשתמרו כל המרצפות, החלונות, הפרזול, ציורי הקיר, התריסים, הקירות והדלתות..

חוות אלנבי,  מעוצבת כמיני מוזיאון וגלריה, הכוללת אוסף פריטים מראשית המאה

בית אלנבי נבנה בסגנון אדריכלי גרמני טמפלרי שאפיין את תחילת המאה ה-19. בנייתו נעשתה מאבני כורכר מקומיות בשיטה ייחודית שנחשפה בזמן השיפוץ. ניתן לראות בבית קירות שהושארו חשופים בכדי להציג את חומרי הבנייה ,

חוות אלנבי,  הוקמה  בשנת 1890 כחווה חקלאית טמפלרית לילדים ערביים בניהול צוות גרמני. נחפרו בה בארות והתפתח בה בתחילה ענף היין והשמן, הוקם יקב ובהמשך התפתח ענף הפרדסנות. מבני האבן של החווה הוקמו בשנת 1912 ובמשך כ- 40 שנים הפנימייה והחווה נוהלו ע"י משפחת שפון הגרמנית.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נסגרה הפנימייה, החווה הפכה למחנה טורקי-גרמני ועם כניסת הצבא הבריטי לארץ בשנת 1917 נסוגו כוחות הגרמנים ושפון עימם והמקום הפך למפקדתו של גנרל אלנבי.

.

.

.

.

.

.דוגמית לפסלים בגלריה ..

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

 לאורך הצעדה שמענו סיפורים והסברים ...

.

.

 לצערי גם מראות כאלה הם חלק מהטבע, כניראה....

.

.

 את הצעדה התחלנו באתר הפרדסנות ע"ש מינקוב, בפאתי רחובות,

האתר משחזר את מפעל הפרדסנות העברית במקום בו ניטע הפרדס הראשון של רחובות.

באתר פרדס ובו מגוון פירות הדר, בית אריזה משוחזר, באר ובריכת אגירה, עגלות הובלה ("טרזינות") על מסילתן, תעלות השקיה ועוד ...

.

.

.

.

.

.

הבאר הענקית והמאד מרשימה,

זלמן מינקוב חפר בעומק של 22 מ' ובקוטר של 6 מ',הביא מנוע ומ שאבה אשר עבדו ושאבו את המים במשך כל הלילה,

 אמת מים שנבנתה לאורך חומת "הבייארה" העבירה את המים אל בריכת האגירה הגדולה.

[בייארה=על שום הבאר, "ביר" בערבית, שנמצאה בתקופה ההיא בכל פרדס.   הבאר אשר בלעדיו לא יכוון כל פרדס בארץ, כי ממנו דולים ומשקים את המטעים.]

.

.

.

.

.

.

.

  "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל."

                                 יגאל אלון

.

.