כל צהרים היה מחפשני רק להגיד שלום, הוא היה מיוחד, מלא חן וקסם, ילד כל כך צעיר ונבון. כך החלה חברות רבת שנים בנינו, רציתי לדעת מי הם הוריו, איך מתמודדים עם ילד שכזה,מלא חן וחוכמה. לאחר מספר שנים פגשתי את אימו, החמאתי על הקסם שלה, על הייחודיות והתבונה, והכי ספרתי על החברות שלנו.. היא חייכה ואמרה:" כן אני יודעת שיש לי ילד מיוחד.. מספר שנים חלפו מאז אותה פגישה, אני מלווה אותו בחיבה גדולה, שיחות קצרות על הא ודא מעולם האמנות מפגשי היי-ביי בזמן ארוחות צהרים, ויום אחד ראיתיו עם בחורה, מרחבי המקום איפשרו לו לעוף איתה ממקום למקום ילדה יפה,מחוייכת, פרחים לשערה, והוא עסוק בלהרשים אותה בידיעותיו, הוא המיוחד, הוא הילד המתוק הפך לאיש גדול. חשבתי על אהבות ראשונות של אנשים, על מפגשים בין המינים, על המבט,הליטוף הנשיקה הראשונה, כל הכמיהה הזו להיות באהבה גדולה, והנה הוא מול עיניי רוקם לו אחת כזו , אהבה ראשונה, אהבה טהורה, אהבת נעורים שכזו.. במקרה או שלא.. פגשתי את אביו ,איש מיוחד לכשעצמו, בתחילה לא ידעתי כי הוא אביו, הייתי המומה, מופתעת וסקרנית גם יחד לדעת איך הוא בתור גבר מתמודד מול ילד עם עוצמות שכאלה, הערכה ואהבה גדולה יש שם במרקם היחסים. השבוע נפגשנו שוב ,אני והוא,הבטתי עליו,גבוה מאוד, שיער ארוך ,מבט של גבר יש לו בעיניו, הוא שאל האם כבר ביקרתי בגלריה.. ובתערוכה... ועניתי שלא, לא היה לי זמן לכך, והוא המליץ, המליץ מאוד.. מאמינה לטעמו,לידיעותיו ,לבטח מעניין שם בחלל התצוגה, אך בליבי חשבתי כמה מעניין לי לראותו כך שבוי בתוך "קסם הנעורים" |