כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (10)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      8/5/10 17:28:

    הוא לא מוכן להתפשר על הוראת ביאליק.

    צא ולמד על מה אין מה אפילו לדבר עם החינוך התורני בנושאי מדע, הסטוריה ותרבות ציונית חילונית.

      6/5/10 11:36:


    "יש נושאים שבהם לא מוכן להתפשר - התנגדותו ללמוד את ביאליק הייתה נחרצת".

    מה הפלא. לקרוא את ביאליק זה להיות מוכרח להפגין פתיחות מחשבתית, הן כלפי הרעיונות החילוניים והציוניים, הן כלפי היופי הצורני שבשפה העברית המתחדשת.

    אבל החשיפה ליופי הזה תהרוס להם את הטיעון ש"אין תרבות חילונית". ולכן ביאליק מוקצה.

      5/5/10 12:57:

    צטט: שלפ מעבדה חקלאית 2010-05-05 06:40:47

    ארץ קשה קשה

    וחולדאי עשוי מהחומר של ראש ממשלה

    עודד

    חולדאי קרא לילד בשמו.

     

    ארץ קשה קשה

    וחולדאי עשוי מהחומר של ראש ממשלה

    עודד

      4/5/10 22:41:

    צטט: רחל נפרסטק 2010-05-04 22:15:05

    העסק קצת יותר מורכב ממה שהוא נראה כאן.

    על כל פנים אני קרובה בדעותיי לרב שי פירון.

    רחל,

    הבאתי רק חלק מהדברים שנאמרו, ברור שהנושא מאוד מאוד מורכב.

    בתחום הזה אין ספק שגם אני מסכימה עם הרב פירון.

     

      4/5/10 22:21:

    צטט: המספרית 2010-05-04 21:34:23


    לי נמאס להיות בשר תותחים שמממן כל דבר שזז בקואליציה שלנו!

    *

    אלומה

     

    הבעת דיעה נחרצת. בקיצור את בעד ראש העיר!

      4/5/10 22:15:

    העסק קצת יותר מורכב ממה שהוא נראה כאן.

    על כל פנים אני קרובה בדעותיי לרב שי פירון.

      4/5/10 21:34:


    לי נמאס להיות בשר תותחים שמממן כל דבר שזז בקואליציה שלנו!

    *

    אלומה

      4/5/10 20:06:

    צטט: עופר סקלי 2010-05-04 18:53:40


    היי שושי

     

    כרגיל, דיונים מרתקים, שכדאי להתפנות לרגע ולחשוב.

     

    אני מתחיל אחרת:

     

    מה באמת תכליתו, יעודו וחזונו של בית הספר בעידן הנוכחי.

    מי בדק ותיקף את אותן המטרות?

     

    לשווא ננסה לשנות, המערכת החינוכית ענקית במימדיה, והקדנציה הפוליטית קצרה מכדי ליזום מהלך קיצוני.

     

    הנושאים אותם הייתי בוחן:

     

    1. הרלבנטיות.

    2. מהו הצורך האמיתי ומה נדרש על מנת לענות עליו. לא מתחיל במה צריך לשנות, אלא כאילו והתחלנו סידרי עולם מחדש.....

    3. פרופיל המחנך. מהו חינוך ומה יעדי החינוך הבית-סיפרי?

    4. ממשק הורים/מורים.

    5. מקצועות לימוד - מה בכלל ומהם התכנים.

    6. חינוך פרטי מול ממלכתי - תקציב, ממשקים.

    7. מבחני הסיום - התועלת והנזק מהם. האם רק ביא' יב' או לאורך כל הדרך.

    8. מסגרת כיתתית - הפלטרופרמה וכמות התלמידים.

    9. כישורי המורה והמחנך והמנהל.

    10. ממשק משרד החינוך/רשות מוניציפלית ובית הספר.

    11. מסגרות חינוך חלופיות.

    12. ממשק בית הספר והצבא/שרות לאומי.

     

    בקיצור - אני מסרב להיות מופתע. אעיז לנבא כי המצב עוד יחמיר. אין צורך ברפורמה כל שנה. אין צורך בשנוי דבר שאינו רלבנטי.

    יש צורך לחשוב באופן יסודי ובפרט על המטרות!!

    אין ספק שהשקעת חשיבה מרובה לגבי המטרות.

    ועדת דברת שהעלתה את נושא הליבה לסדר היום השקיעה אף היא מחשבה מרובה, אלא שעשתה זאת מנקודת מבטו של איש הייטק. נראה שהבעיה היא סבוכה משום שיש צבורים שונים , בעלי דעות שונות והשקפות עולם שונות, כפי שבא לידי ביטוי בפאנל הסוער.

    תודה על תגובתך!

     

      4/5/10 18:53:


    היי שושי

     

    כרגיל, דיונים מרתקים, שכדאי להתפנות לרגע ולחשוב.

     

    אני מתחיל אחרת:

     

    מה באמת תכליתו, יעודו וחזונו של בית הספר בעידן הנוכחי.

    מי בדק ותיקף את אותן המטרות?

     

    לשווא ננסה לשנות, המערכת החינוכית ענקית במימדיה, והקדנציה הפוליטית קצרה מכדי ליזום מהלך קיצוני.

     

    הנושאים אותם הייתי בוחן:

     

    1. הרלבנטיות.

    2. מהו הצורך האמיתי ומה נדרש על מנת לענות עליו. לא מתחיל במה צריך לשנות, אלא כאילו והתחלנו סידרי עולם מחדש.....

    3. פרופיל המחנך. מהו חינוך ומה יעדי החינוך הבית-סיפרי?

    4. ממשק הורים/מורים.

    5. מקצועות לימוד - מה בכלל ומהם התכנים.

    6. חינוך פרטי מול ממלכתי - תקציב, ממשקים.

    7. מבחני הסיום - התועלת והנזק מהם. האם רק ביא' יב' או לאורך כל הדרך.

    8. מסגרת כיתתית - הפלטרופרמה וכמות התלמידים.

    9. כישורי המורה והמחנך והמנהל.

    10. ממשק משרד החינוך/רשות מוניציפלית ובית הספר.

    11. מסגרות חינוך חלופיות.

    12. ממשק בית הספר והצבא/שרות לאומי.

     

    בקיצור - אני מסרב להיות מופתע. אעיז לנבא כי המצב עוד יחמיר. אין צורך ברפורמה כל שנה. אין צורך בשנוי דבר שאינו רלבנטי.

    יש צורך לחשוב באופן יסודי ובפרט על המטרות!!

    בלב ליבה של הסערה

    10 תגובות   יום שלישי, 4/5/10, 18:01

    הצליח לו לרון חולדאי!

    הוא הצליח להתסיס את הרוחות בדבריו על החינוך החרדי, כפי שרצה!
    בכנס החינוך שנערך בתל אביב פתח   בכך שהוא עומד לחזור על דברים שכבר אמר בשנה שעברה משום שהוא רואה חובה לשוב ולהתריע, בגלל הכרסום בחינוך הממלכתי -

    "לא אשתוק
    כי ארצי שינתה את פניה,
    לא אוותר לה,
    אזכיר לה,
    ואשיר כאן באוזניה,
    עד שתפקח את עיניה" (אין לי ארץ אחרת)

    "אנחנו המדינה היחידה בעולם בה החינוך הפרטי ממומן על ידי הציבור, בה כל אחד מלמד מה שהוא רוצה בין אם זה פלגים אסלאמיים או החינוך החרדי. גם העשירים מנצלים ומקיימים את המסגרות שלהם בסיוע החוק.

    מדינת ישראל מטפחת צבורים של מתבדלים בורים שמספרם הולך וגדל.... אני חורג מהתקינות הפוליטית אולם אין מנוס מלדבר על שני צדדים - אלה התורמים לביסוסה ואלה הממומנים באמצעותה, בעידודה של המדינה ובמימון ציבור. ..אם נמשיך לממן את החינוך הפרטי לא נוכל לעמוד בכך" . בהמשך אף קרא לאזרחי המדינה לפקוח עיניים ולהתמרד.

     

    הדברים עוררו כאמור סערה רבתי לאחר הכנס, אלא שהוויכוח האמיתי התקיים שעתיים לפני כן בפאנל שנערך בנושאי ליבה. כאן הטיח הרב שי פירון , מנכ"ל הכל חינוך, בחה"כ  גפני דברים לא פחות חריפים מאשר דבריו של חולדאי, אולי חריפים אף יותר.  "אתם תורמים לניתוקה של מדינת ישראל" "אתם דנים ציבור שלם לעוני ולהשפלה" "נמצאים בכולל ומורחים את היום שלהם...ישנו מאגר אנושי עם פוטנציאל ובגלל מניפולציה חברתית דנים אותם לבורות ולא מאפשרים להם את מיצוי הכוחות שלהם". הרב שי פירון גם הביע את התנגדותו הנחרצת לחוק נהרי, כאשר מדינת ישראל פטרה אוכלוסייה שלמה מכל לימוד ליבה תמורת סכום הגון של 60% מימון, תוך ידיעה שבסוף זה יושלם ל 100%.

    לדעתו של הרב פירון, צריך להקנות מיומנויות בסיסיות אשר יאפשרו להשתלב בחברה, כישורי שפה, מתמטיקה ואנגלית, כמו כן הציע להקים ועדה (בראשות חה"כ גפני...) שתקבע 10 טקסטים שכל ילדי ישראל ילמדו, גם 10 הדיברות וגם טקסטים חילוניים ולהתחיל מהלך של אמון. "62 שנה אחרי הקמת המדינה הדבר המקסימלי שהגענו אליו הוא כמה שעות נותנים ולא מה ולמה."

    פרופ' יאיר קארו - ראש המכללה האקדמית אורנים סרב לדבר על מה יעשה בישיבות משום שהוא כופר בעיקר - כופר בכך שצריכים להיות 100 אלף איש בישיבות (חה"כ גפני מתקן ל 30 אלף). הוא גם ערער על הנחישות הציבורית בצורך לדון בתוכנית הליבה.

    השאלה לדעתו של פרופ' קארו,  צריכה להיות איזו חברה אנחנו צריכים להיות ומשם נגזור את החינוך. הליבה מתמקדת במקצועות ולא בערכים בעוד שלו, לפרופ' קארו, חשובים הערכים, אכפת לו מכך שהחברה נשטפת בקמעות, חשובה לו חברה שמכירה בזה שיש אחר, ערה למצבו, חברה שיש בה שיח זכויות מול שיח חובות, חברה עם שורשים ועוד ועוד.

    חשוב שבסוף כיתה ט' יהיה לתלמיד כישורי חיים. מתמטיקה של היומיום , כזו ש 95% מילדי ישראל יעברו אותה, אולם לאו דווקא כולם חייבים להמשיך ללמוד מתמטיקה, כמו שלא כולם צריכים ללמוד לנגן. החינוך צריך להיות רלוונטי, האזרחות תהיה אזרחות פעילה, לאו דווקא ידיעת כל חוקי האזרחות, והשפה המדוברת חשוב שלא תהיה עילגת.

    ד"ר סעיד ברגותי - המפקח על לימודי ההיסטוריה והאזרחות במגזר הערבי, העלה את השאלה האם ניתן בכלל לבנות תוכנית ליבה משותפת לכל המגזרים?

    להבנתו תוכנית ליבה חייבת לחשוב על דמות הבוגר שרוצים לטפח לקראת העתיד, אדם שמוכן לדיאלוג.

    לדעתו במצב הנוכחי אי אפשר לגבש תוכנית ליבה משותפת במיוחד משום שרוצים לטפח את ערכי מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. כשבאים לצרף את הציבור הערבי יש בעיה!

    כשבודקים את כל המטרות הנוגעות לחינוך ערכי לא מתייחסים לכך שבחברה חי מיעוט ערבי בעל לאום משלו.

    "בעבר נלחמתי לנסח מטרות שמכירות במיעוט ערבי, אולם הבקשה הזו אף פעם לא התקבלה ולכן זה מונע מלבנות תוכנית ליבה משותפת. כאשר אין סעיף המתייחס לייחודו של החינוך הערבי, הדבר בלתי אפשרי".

    חה"כ גפני: "אני הנאשם!

     אנחנו אשמים בכל חוליי החברה ואני לא אומר את זה בציניות. כיצד זה עלה? כאשר חה"כ מטעם שינוי הגיש בג"צ, תוכנית הליבה הפכה לחזות הכל"

    לדבריו החרדים כן לומדים מתמטיקה, אנגלית ועברית רק הם לא קוראים לכך ליבה. בבתי הספר היסודיים לומדים את מלוא הליבה. הבנות גם הן לומדות בתיכון ליבה ורק בישיבות לא לומדים ליבה.

    יש נושאים שבהם לא מוכן להתפשר - התנגדותו ללמוד את ביאליק הייתה נחרצת, במקום זה לומדים את ר' יהודה הלוי, גם בהיסטוריה לא לומדים את אותו תוכן, יחד עם זאת הדגיש שבחינוך החרדי מעלים את הרמה .

    גפני הסביר מדוע לדעתו מדינת ישראל בתחתית - "עם קום המדינה הצבר היה הכי טוב כי היו לו ערכים, אבל אחר כך צריך לתחזק את המדינה. עם איזה ערכים?... . הילד היהודי שלומד בחינוך הממלכתי לא יודע שום דבר על יהדות."

    הוא גם קבל על כך שהציבור החרדי מופלה לרעה, לא רוצים לשלב אותם - בעולם המערבי מתאימים את המבחנים לאוכלוסייה ואילו אצלנו בשם השיוויון מתעלמים מהלימודים של החרדים. למרות שבחור ישיבה לומד גמרא, מחדד את השכל,  הוא יחשב כמי שלא למד אף שנת לימוד. מדינה מסודרת הייתה צריכה להתאים את המבחנים , לאפשר לו ללמוד אפילו אווירונאוטיקה.

    גפני גם לא שכח  'להחזיר' לרב פירון  "לנו הטיפו מוסר, לנו אמרו צריך לגשר , להתפשר. אנחנו לא יכולים להתפשר!

    פתאום אנחנו מוצאים בציונות הדתית כאלו שנלחמים על א"י בקיצוניות....אתם נמצאים עם האידיאולוגיה הזו על הגבעות ורבים עם העולם"

    הדיון הסוער המשיך כאמור בגל הצונאמי שהגיע לאחריו בעקבות דבריו של רון חולדאי

    _________

    פורסם לראשונה באתר 'עבודה שחורה'
    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון