אולי מחר השמש לא תזרח? אולי היא כן תזרח? אני ממש לא יודע איך כל זה ישפיע עליי.

כולם חיים בזוגות עם ילדים ואני משתוקק לזוגיות לא חונקת אלא נעימה ותורמת ותומכת. אני מחפש את האחד שיביא לי כיף לחזור הביתה. כי הבית הוא איפה שהלב.

בינתיים היחיד ששמח שאני חוזר הביתה זה החתול שלי. הוא מלא אהבה. הוא גם מקבל המון אהבה ממני. חברים טובים עושים את החיים למאוד נעימים. טוב שיש אותם הם כמו פרחים שבאו לצבוע את העולם האפור בצבעים.

שוב אני מדבר בחרוזים כי אמרו לי שהשירים שכתבתי הם מאוד קצרים ואני צריך לכתוב פרוזה. אז התחלתי עם הפרוזה ונראה לאן זה יוביל.

תשמרו על עצמכם בחורים. תישנו טוב בלילות ותשתדלו למלא את החיים באהבה גם אם אין בן זוג. אהבה היא משהו שאנו מחליטים ליצור. זורעים מחכים שתצמח וקוצרים כשהפירות מבשילים עד לעונת הפירות הבאה.

עץ התפוז הסיני שלי לימד אותי את התורה הזו. פירותיו הרקיבו על העץ בתום העונה ותפוזים ירוקים צצו ונהפכו לצהובים ואני מחכה כבר לכתום שיגיע כבר. באמת הסינים חכמים. יש מה ללמוד מהם. גם העץ שלהם חכם. כדאי להקשיב גם לצמחים תגלו שגם להם יש מה להגיד.

בן אדם בתרדמת מתחבר לעולם לפעמים ברגעים נדירים. כדי להבחין ברגעים האלה צריך פשוט להיות לידו כמה שיותר ואם יש מזל מבחינים בגלגול עיניים מסויים. בתזוזה של איזה איבר בגוף.

החיים זה התבוננות והקשבה.