יום כיפור,

הלכתי לבית הכנסת  וניסיתי לעשות חשבון נפש-

כמה פעמים שיקרתי?

כמה פעמים בגדתי?

כמה פעמים אכלתי יותר מדי שוקולד?

כמה פעמים הכנתי קפה לאנשים אחרים מלבדי?

כמה פעמים חשבתי על לעזוב הכל ולנסוע לאוסטרליה?

כמה פעמים חשבתי על לעזוב?

כמה פעמים ספרתי עד עשר? כמה פעמים? ושום דבר לא קרה?

עסק די יקר החשבון נפש הזה... גורם לך לחשוב יותר מדי

לחשוב כאשר כולנו סוגדים לעשייה ולחומר?

"אבינו מלכינו חננו ועננו כי אין בנו מעשים....

עשה עימנו צדקה וחסד והושיענו"

אני חייה בשלום עם הטעויות שלי (כן, גם עם עזיבת תל אביב)

עשיתי חשבון נפש וגיליתי כי עשיתי לא מעט רע ולא מעט טוב

לבשתי לבן

לא אכלתי

לא שתיתי

והכל נשכח והכל נסלח 

כי אין בנו מעשים...