הבלון הצבעוני שאופף אותי מגרד לי .אני שורטת אותו ,דוחקת בו , מנסה לקרוע בו פתחים , ולא מצליחה .הצבע השקוף מראה לי מציאות מעוותת.מין צהוב חום אפור שמשתנה בהתאם לצפיפות הבלון.אני מנסה לקרוע בשיניים , מצליחה בקושי למתוח ,לראות את האור קצת יותר בבהירות,אך העשן הזה ,הגומי המתוח העוטף אותי לא משאיר לי ספקות.המציאות נראית שונה ,ואני לא מצליחה לגעת באור .אני רואה במעורפל ,עצים סגולים הצומחים לגבהים ללא גבול,מים אפורים הזורמים במרץ עד אין סוף ,ים גועש בחום ושחור עמוק וגבוה בעת ובעונה אחת.הידיים שלי כבולות, הנשימה הולכת ומתקצרת ,מרגישה את המחנק ,הריח של סוף הדרך . אני רוצה להשתחרר ,ולא יכולה . אני רואה שם פסים וגלים ,רוחות ונועם ,נקודות וסגול ,ספרים ומיטות ,ידיים וראשים ,תותחים ומלח, אופקים וקווים ,שלג וגונדולה ,
שיכור שרץ בדרך ,קורע לי את הבלון .האויר משתחרר ואני טסה כמו סילון ,מסתובבת בטירוף ,עולה מעלה מעלה , מסתחררת |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה