אני יושבת לי בבית ברוגע ושלווה. כבר די מאוחר.. הכל שקט חוץ מהרדיו שמזמזם לו ברקע. אני שקועה במחשב כשפתאום אני קולטת משהו זז בחדר שינה. מהר מאוד התעשתתי..אמאלה ג'וק!!! מה אני עושה עכשיו? צורחת ובורחת החוצה? כבר אמצע הלילה, אני אעיר את כל השכונה.. החלטתי להיות גיבורה לרגע. קמתי מהכיסא בדרמטיות, כמטרה אחת בראשי – להעיף את היצור הזה מהבית שלי. לקחתי נשימה עמוקה, בחרתי את הנעל הראויה ביותר לדעתי וטראח.. כעבור שתי מהלומות קלות, הג'וק הזה היה שייך לעבר. אפילו לא צרחתי. גאווה וחלחלה הציפו את גופי בבת אחת. פעם ראשונה ב25 שנותיי הרגתי ג'וק. אחר כך חזרתי למחשב והמשכתי לזמזם עם הרדיו, כאילו כלום.כשגרים לבד צריך לפעמים להתגבר על הפחד ולפעול. ככה לומדים להכיר את עצמנו, ויש גם הפתעות בחיים. כשאין ברירה אז קורים דברים שלא חשבנו שיקרו.. את המכשול הזה צלחתי, אבל אני מעדיפה שהיצורים החומים והמבחילים לא יתקרבו עוד לביתי. פעם אחת הספיקה לי.. איכס.. |