כמה יפה שניתנת לנו הזכות להגיב לכתבות בעיתונים השונים - בעיקר אלו הכלכליים. באמת ובתמים שיש לנו, הישראלים בעיקר, תמיד מה לומר - ומה לעשות - לא תמיד אלו דברים טובים. לרוב אלו דברי קנאה, לפעמים שנאה והרבה פעמים פרגון ואהדה. ולפעמים - יש לנו גם ביקורת לומר כנגד הכותב, נגד הנושא או נגד אופן הצגת הנתונים.
אבל כשמדובר ביחצ"נות - כלומר כתבה או גילוי 'רועש' מוזמנים מראש (כזו שמשלמים לכתב או לעיתון כמה גרושים כדי לפרסמה, כמובן בליווי התפעלות מפועלה של החברה או האדם בכתבה) - נראה אותכם/ן מעבירים/ות ביקורת... נסו בכל מאודכם ובכל מדיום אפשרי - ולא תוכלו לשרבב ולו מילה שלילית, חצי שלילית או רבע שלילית אחת בין שלל הפרגונים (הפיקטיביים) המתפרסמים בכתבה אשר ציונם החיובי מטפס מעלה מעלה בתלילות ולו מילת ביקורת אחת לא תשמעו שם - גם כאשר הכתבה זועקת גוועלד.
כמובן שטיבה, איכותה של הכתבה והגילוי הרועש בה מתבררים חיש מהר עם הסקת המסקנה האמורה - לרבות נכונות או חדשנות הדברים (אגב, הכתבים העוסקים ביחצ"נות הם די קבועים ושמם מתפרסם קבוע על גבי כתובת מסוג זה).
בהזדמנות זו אציין לשבח את אתר כלכליסט - שנראה כי הוא ממש מתפרסם מיחצ"נות שכן כמעט כל גילוי מרעיש שם אודות חברה זו או אחרת בישראל - זוכה אך ורק לפרגון גורף ואף לא למילת ביקורת אחת לרפואה.
והאמת? זה מרגיז. מרגיז כי הביקורת נרשמת לאו דווקא כדי לקלקל או להרוס (יש מכובדות דרכים לרשום דברים כמובן, והשאלה מהו המניע לביקורת) - אלא בכדי להביע תסכול מסילוף העובדות שאף עשוי לפגוע באנשים שיסחפו אחר הולכת שולל. דוגמה לכך אגב ניתן למצוא בחברה ישראלית אחת שכרגע מתנהלים מולה מספר תיקים משפטיים (והוצאה לפועל) - לאור הונאת ענק שהחברה נקטה (תוך פגיעה של ממש באחרים) ופרסומה הרועש והגועש במדיה כמובן היה נטול ביקורת לחלוטין - בעוד המבקרים את הכתבה המוזמנת (בין היתר אני) - או ליתר דיוק אלו המנסים לבקר את הכתבה, יודעים את האמת וחשופים לה.
אני מניח שגם אתם נתקלתם בזה פה ושם... זה לא מפתיע וזה רק תעודת עניות למדיה העיתונאית הישראלית שהפכה לוח מודעות ולא מקור אמין. וכן - גם דה-מרקר וביזפורטל נגועים מאוד ברעה החולה הזו - אז זה לא שיש לי העדפה למישהו. |