מחשבות על ראיה דמיון וצילום
פוסטים פופולאריים
-
בעין דור - המשך 1
6/7/11 | 2162 צפיות
-
מסלעים לפסלים - מיצג של קבוצת אמני רמת השרון
24/6/12 | 1088 צפיות
-
תערוכה - מפגש 4
12/1/12 | 1172 צפיות
-
סטודיו פתוח ברמת השרון
8/9/11 | 1289 צפיות
-
תערוכת יחיד שלי ושל אשתי
9/10/10 | 1029 צפיות
-
הדרת נשים
4/1/12 | 937 צפיות
פוסטים אחרונים
- שיעור בדמוקרטיה 22/5/16
- הזמנה לתערוכת מכירה 23/4/16
- אמנות ומוסיקה ברמת השרון 28/9/13
- שנה טובה 4/9/13
- פירות עץ הדעת 23/6/13
- תערוכה במכללת רעננה 15/12/12
הצבע והצליל – הקבלה וביטוי
שני החושים – הראיה והשמיעה שני חושים שדרכם אנחנו מעבירים למוח מידע על הנעשה סביבנו. המידע יוצר במוח "תמונה" – דימוי של העולם כפי שנתפס ע"י מערכת התובנה שלנו.במקביל לחושים – השפה (מכל צורה שהיא) מאפשרת לנו להבין, לבטא, להרגיש ולחשוב בעזרת מערכת דימויים שהמוח יוצר כתוצאה מהמידע שנרכש ע"י החושים השונים. בעזרת השפה אנחנו יוצרים לעצמנו מודלים שבעזרתם אנחנו "מבינים" את העולם שסביבנו, מתארים אותו לעצמנו ומתקשרים את המודלים לאחרים.קולות וצלילים שמועברים למוח דרך מערכת השמיעה, גורמים לנו תחושות ותגובות שהן תולדה של המודלים הקיימים במוחנו ושנרכשו ונוצרו לאורך החיים וההתנסות הפרטית שלנו.צבעים ואור שמועברים למוח דרך מערכת הראיה וגם הם גורמים לתחושות ותגובות שהן תולדה של המודלים המתאימים במוח וגם הם נרכשו ונוצרו לאורך החיים וההתנסות הפרטית שלנו.השפה מאפשרת לנו להעביר מודלים ודימויים לאחרים בעזרת מושגים משותפים. בעזרת שפה אנחנו מעבירים האחד לשני דימויים ותחושות ומנסים ליצור מודלים דומים אצל ה"מאזין" שאיתו יש לנו שפה משותפת.הדרך שבה אנחנו מעבירים תחושות האחד לשני בעזרת השפה, נעשית ע"י הפעלת המודלים והדימויים המתאימים אצל הצד השני. ככל שהמשדר והקולט עברו יותר חוויות דומות והתנסויות דומות, הסיכוי להעביר אחד לשני תחושות, מחשבות (הפעלת הדימוי שמקושר לתחושה ולניתוח מצבים), קל ואמין יותר ודורש פחות סימני שפה (אותיות, מלים, איקונים וכד'). השפה הטבעית והמקובלת לתקשורת בין בני אדם משתמשת במלים להעברת מידע ומחשבות. היא מנצלת מעט מאד סימנים שמאפשרים למדברים את השפה לתאר דברים רבים בחיי היום יום וזאת בהנחה שלרוב האנשים ישנן התנסויות וחויות דומות. למרות שהמלים מיצגות דברים מוסכמים, הרי שהשילוב שלהן במשפט או באוסף משפטים שבא לבטא מחשבה, תחושה ורעיון לא בהכרח יובן בצורה דומה ע"י אנשים שונים. נדרשות התנסויות דומות או משותפות או ידע משותף נרכש, כדי שהדברים המבוטאים במלים יובנו ע"י ידי המשתמשים בשפה. לדוגמא – כאשר פיסיקאי מסביר תופעה פיסיקאלית בעזרת מלים בשפה רגילה, יש צורך בידע מתאים בתחום הפיסיקה על מנת שהמאזין יבין את המשמעות, שמבטאים המשפטים שנוצרים ע"י המלים המובנות כשלעצמן.יצירות ספרותיות מנסות ליצור התנסות וירטואלית אצל הקורא כדי שייוצרו אצלו המודלים המחשבתיים שדומים לאלה שנוצרים אצל הסופר בזמן בניית/יצירת הסיפור. ככל שההתנסויות של היוצר והקורא דומים יותר, יש סיכוי טוב יותר שהמודלים והדימויים שיווצרו אצל הקורא יהיו דומים לאלו של המחבר. על מנת לאפשר תקשורת של מחשבות ורעיונות באמצעים שאינם מילוליים, יש צורך בשפה מתאימה שמובנת למשתמשים בה – ל"דוברים" ול"מאזינים". ללא ידיעת הכללים והסימנים של השפה, הסיכוי להעברה אמינה של רעיונות מורכבים, כמעט אפסי.אמנים רבים מתחום הציור ההגות והמוסיקה ניסו ליחס השפעות דומות לצלילים ולצבעים על המודלים שהמוח יותר ועל התחושות והתגובות שהוא יוצר בהשפעתם ועסקו רבות בבניית שפות לציור ולמוסיקה.ישנם אלמנטים בציור ובמוסיקה שמשפיעים על המאזין/הצופה בצורה צפויה, מתוך כך שהוא רגיל לשמיעת צלילים ומנגינות מגיל צעיר כמו גם מודלים תמונתיים שבאים מהתנסות של רוב האנשים.ישנם אלמנטים אחרים שדורשים היכרות עם השפה שהיוצר מתבטא/יוצר בעזרתה.בעבודות המיוחדות של הסידרה הנוכחית אני מנסה ליצור באמצעות צבעים, אור וקומפוזיציה, דמויים דומים לדימויים מוסיקאליים. אני מנסה לעשות זאת בעזרת שימוש בשילוב של ציור וצילום.אני מנסה להתייחס לציור כמו שהקומפוזיטור מתייחס לכלי התזמורת. אל הנוף המצולם כמו לתווים והשילוב הוא הקונצרט שנוצר מכלי התזמורת שמבצעים את התווים. כמו שאותם כלי תזמורת יכולים לנגן מתווים שונים וליצור חוויות מוסיקאליות שונות, אני משתמש באותו ציור בשילוב עם נופים שונים ליצור יצירות שונות שאמורות ליצור אצל הצופה חווייות שונות. הרעיון נולד תוך האזנה לקונצרטים של הפילהרמונית, מוסיקה קאמרית ועוד, כשאני מנסה כל הזמן לחשוב איך אפשר להעביר את החוויה המוסיקאלית בציור/צילום. זאת אחת הגישות שלי להבעה של מוסיקה במדיה דו ממדית.
מציג מספר דוגמאות: תמונה ראשונה - כלי התזמורת תמונה שניה - המוסיקה, התוים, היצירה תמונה שלישית - הקונצרט של היצירה הראשונה. תמונה רביעית - מנגינה נוספת תמונה חמישית - קונצרט ביצוע היצירה |
תגובות אחרונות
-
גילהסטחי
בתגובה על שיעור בדמוקרטיה
-
אהובהקליין
בתגובה על הזמנה לתערוכת מכירה
-
שטוטית
בתגובה על צבעונים לבנים
-
HagitFriedlander
בתגובה על ללא כותרת
-
צבע השרב
בתגובה על מהאלמנטרי לעליון
-
debie30
בתגובה על נערת הרשת
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רעיון נפלא לנסות לחבר בין שני החושים הללו שלנו,
נהנתי לקרוא את מה שכתבת ואת התגובות.
תודה רבה.
נפלא!
מעניין מאוד !! *
צ'רי היקר!
אני לא מבינה כלום באומנות הציור התחום שלי שונה כתיבה ריקוד . אודה שלא קראתי את המאמר בעיון משום שאין לי משקפיים מספיק בשביל לראות את האותיות הקטנות. אבל מה שכן אהבתי זה , את הציורים עצמם ולכן מככבת לך ובגדול.
אוסי
צ'רי היקר..
לא התנסתי בזה..
ועכשיו אני עייפה להתרכז...
הציורים יפים בעיניי מאד מאד.
*
*
והזמנה ל - יחס גורר יחס....
זה מה שהתכוונתי שכתבתי שיש דברים שאנחנו יודעים
לזהות לדמיין להכיר - כי זה בא מחיי היום יום.
היחס שלנו לציורים, צילומים, פסלים באים כחלק מהחיים.
אנחנו לומדים לאהוב נופים מסויימים ולהתייחס אליהם כמשהו
יפה. לומדים לאהוב עצמים שונים כמו כלים, רהיטים, בתים וגנים יפים.
זה יוצר אצלנו יחס מסויים לצלומים ובמידה זו או אחרת גם לציורים, בעיקר
אם הם מתארים מצבים מוכרים וראלים.
בצורה דומה אנחנו מתרגלים למוסיקה שאותה אנחנו מכירים מגיל צעיר.
בעיקר שירים ונעימות מוכרות. עם הזמן והרקע החברתי גם סיגנונות מוסיקאליים
שאליהם נחשפנו ויצרנו קשר ויחס חיובי.
אפשר להרחיב אבל הבמה לא מתאימה.
זה שאת אוהבת את הצילומים שלי והציורים בא כנראה מהעדפות שלך
לסוגים מסויימים של אמנות, לצבעוניות, לקישוטים וכד'.
גם אם לא מתוך ניתוח וחקירה את בכל זאת מכירה עבודות אמנות ונוצרה
אצלך העדפה לתחומים מסויימים.
זה טבעי אצל רוב בני האדם שיהיה להם יחס למגוון מסויים של גירויים גם ללא
צורך בניתוח והבנה של הסיבות.
בכל אופן, תודה על התגובה ועל ההזדמנות להרחיב מעט בנושא.
צ'רי
לא יודעת לנתח כי לא מבינה באומנות הציור. אבל יכולה להגיד שאהבתי מאד את הציורים והצבעים
אולי בהזדמנות שתתרכזי, נזכה לקרוא
מה דעתך.
צ'רי
הי שרון,
אני שמח מאד שנהנית לקרוא את מה שכתבתי.
אני גם נהנה לקרוא את התגובה המושכלת והמורחבת
שלך. היא מאשרת לי שיש דברים שאנחנו חווים בצורה
דומה. אנחנו בודאי מפרשים את מה שאנחנו רואים
או שומעים בצורה אישית וייחודית, אבל כיוון ששנינו
עוסקים באמנות ופתוחים לאמנות מופשטת, ישנם דברים
משותפים.
אני מודה לך מאד על התרומה לדיון ומקווה שיהיו עוד חברים
שיהיו מוכנים לתרום מהידע שלהם ועשירו את כולנו.
תודה,
צ'רי
היי צ'רי , נהניתי לקרוא .
הקשר בין איזור הראייה לשמיעה הוא באמת קשר מעניין כי אם תשים בן אדם שרואה ותעצום את עיניו ותשמיע לו רעשים או צלילים שונים הוא ידמיין ויצור תמונה כלשהי בחלקים הויזואלים של המוח ולעומת זאת אדם עיוור אני מניח ייצור תמונה אחרת (קטנה יותר אם בכלל )
היות והחלק הויזואלי שלו לא פעיל . המוח של כל אחד מאיתנו ירכיב תמונה אחרת במוחו או אולי תמונה זהה במידה ושתי מוחות מזהים צליל כלשהו ויכולים להגדיר אותו במדויק , לגבי צלילי מוסיקה אני מניח שהדבר הרבה יותר מופשט והשוני יהיה הרבה יותר רחב בין מוח אחד למשנהו . היום נעשים נסיונות לראות ממש את התמונה המתקבלת במוח בזמן מתן גירוי כלשהו , כשאני אומר תמונה המתקבלת אני מתכוון לתמונה ממש שמתקבלת ע"י חיבור של אותם נוירונים שמגיבים לגירוי , כמובן שעל מנת לקבל את התמונה הזו נדרשים הרבה אנליזות היות ויש הרבה תוספות של רעש מיותר שלא קשור ספציפית לגירוי ושצריך לנקות מהתמונה על מנת לדעת בדיוק מה מתקבל בזמן אותו גירוי . אני יכול לומר שכשאני מצייר אני נהנה יותר להקשיב למוסיקה קלאסית ויתכן שזה משפיע בצורה זו או אחרת על אופי הציור , הרעיון שלך של לראות את הציור צילום כמנגינה המתנגנת הוא רעיון נחמד ואולי קל יותר למי שמבין תווים או למי שיש חוש מאוד חד למוסיקה , כמו שכשאני רואה אובייקט כלשהו אני ישר מנסה לדמיין אותו כציור או כפסל .
עניינת אותי מאוד , תודה .
צ'רי היקר..
המאמר נפלא.
לא מרוכזת עכשיו להגיב..
אך מבטיחה לשוב.
*
אשר
תודה על הביקור והתגובה המלומדה.
למרות שאתה מציין שאתה לא מצוי בשפת האמנות ובדקויות שלה
כפי שנחשף אליה האמן היוצר - אדם לומד את שפת הצילום מילדותו.
אנחנו לומדים לזהות עצמים בציור ובצילום מגיל ילדות ולאורך השנים.
כפי שאנחנו נחשפים לשפת הדיבור מגיל צעיר אנחנו גם יודעים לקשר בינה
לבין מה שאנחנו רואים וקוראים.
אני מכיר את שפת הדיבור ויודע להשתמש בה לצרכים רבים ומגוונים, אך איני
יכול ליצור בה שירה כפי שאתה עושה לדוגמא. אני יודע לקרוא ולהנות ממנה
וכפי שאתה כותב - נפתחת הנשימה לרווחה.
שירה דורשת יותר ממבט כדי להינות כך גם צילום או ציור. ישנה ההתרשמות הראשונית
וישנה התרשמות נוספת כשמנסים להתבונן יותר ולהפעיל גם את הדמיון.
אני שמח שאני מצליח להוסיף משהו לקפה שיש בו יוצרים מדהימים.
שיהיה לך סופשבוע נפלא.
צ'רי
בהחלט שפה צ'רי
ואם יש את הידע, או הביטויים הויזואליים או המילוליים המשותפים החוויה יותר מחוברת ויותר מובנת.
אך אני מוכרח לומר כי אני כשלעצמי הרחוק מאומנות של ציור או צילום ואין לי את הידע או את צירוף הביטויים או צירוף הזויות שיש לאומן, בכל זאת למדתי להנות מאוד מציור או צילום של חברים.
אני רואה כאן בקפה יצירות העושות לי אנחת רווחה, כמו ונפתחים צינורות נשימה...מבלי להבין.
מבט אחד עושה את זה.
ולא נשכח גם את כישרון היוצר.
תודה שהחכמתי צ'רי
תודה....
זהר תודה!
אני עדיין זוכר שצריך להפגש.
צ'רי
ורד תודה רבה רבה.
ברור לי שעבורך מה שכתבתי על מוסיקה הוא משהו
של יכול לפעול.
אבל לראות ולהגיב לתמונות את מצליחה
ועל זה אני מודה לך מאד.
צ'רי
צ'רי תודה,
שמחתי ונהנתי לקרוא ולראות הגיגים ויצירות הוליסטיות עם חשיבה יצירתית.
היה מעניין לקרוא.
איני יכולה להביע דעה, כי איני יכולה לדמיין מהי מוסיקה.
אך התמונות שלך בעיניי יפות.
תודה רבה לך על התגובה!!
דבי,
תודה רבה על ההתייחסות שלך לדברים שכתבתי.
הדברים שכתבתי הם תמצית של חשיבה ארוכה בנושא
התפישה הקוגניטיבית שלנו.
הרבה אמנים כמו קנדינסקי, גיתה, דלומי ועוד ניסו
לפתח שפה שבעזרתה ינסו לקשר בין אור וצבע לצלילים.
בתחילת המאה העשרים, הזרם האקספרסיוניסטי השתדל
לבטא בעזרת צבעים מצבי רוח ותחושות - יחוס גוונים למצב
רוח ועוד. במקביל גם העולם המוסיקאלי מנסה לבטא את מצבי הרוח
בעזרת הרמוניות, אקורדים, דיסוננטים וכד'.
היו ששייכו את הצבעים הבהירים כמו צהוב וכתום לצלילים הגבוהים.
הצבע החום מיוחס לצלילים הנמוכים. והגוונים השונים לצלילים שונים.
קנדינסקי במיוחד יצר שפה משלו שהוא השתמש בה לתת ביטוי מוסיקאלי
לקומפזיציות ועצמים בציוריו.
תודה לך.
צ'רי
שטוטית יקרה,
תודה על הביקור והקריאה.
אם אין לך מה להוסיף - זה גם בסדר.
העיקר ההתייחסות.
צ'רי
דיון מרתק!
תודה לך
צ'רי,
מאוד נהניתי לקרוא, את המאמר,
שילוב עם מושגים משפת המוסיקה
כמו חלק גדול מיצירותיך - בעקבות קנדינסקי..
שפת האומנות: ציור מוסיקה
פונה לחושים שלנו
אנחנו מתרגמים צורות צבעים וצלילים לתחושות.
מעניין לתרגם צלילים לצורות וצבעים. ולהיפך
הוריאציות השונות שהעלית ליצירות
מדגימים נהדר את השפעת כל אחד
ממרכיבי השפה החזותית על היצירה .
כל ואריאציה נקלטת cטונים אחרים .
המאמר היצירות הדרך בה הצגת אותן - נהדר
תודה
דבי
אוסי תודה!
צ'רי
רות תודה על התגובה.
לצופה שיש לו דימויים מוסיקאלים
הכתמים יכולים יכולים לגרום לכך.
צ'רי
ארנון,
תודה על התגובה.
אמנות כמו כל אמצעי תקשורת בין בני אדם,
דורשת הסברים, לפחות במידה שנדרשת להבנת
השפה האמנותית שהאמן משתמש בה להביע
את מה שרצה להעביר.
בכל יצירת אמנות יש יש אמירה כלשהי של האמן.
יש צורך שהאמן ישתמש בשפה ולמתבונן/מאזין יש
צורך בידיעת עקרונות השפה שהאמן השתמש בה.
רק כשזה מתקיים המסר שהאמן רצה להעביר מועבר
במידה זו או אחרת.
אם אין ידע על השפה - המסר לא יעבור, או יעבור בצורה
חלקית או לא נכונה.
כשמדובר בציור - כשהשפה היא ראליסטית הצופה מכיר
אותה מחיי היום יום שלו וההתנסויות שלו.
כל צייר, גם הראליסטי, משתמש בסמלים מוסכמים שרק
הבנתם מאפשרת לצופה להבין יותר פרטים שאמן ניסה להגיד.
לא כאן אולי המקום להרחיב בנושא.
צ'רי
מאמר מעניין ומעשיר
אין לי מה להוסיף בנושא זה
תודה צ'רי
}{שטוטית
לאה תודה על התגובה.
נכון שהבנתנו הפנימית אף פעם לא תהיה שלמה.
התפיסה הפנימית של כל אדם היא אישית ושונה
בין אדם לאדם.
כשאני מקשיב למוסיקה היא גורמת לי להבנות פנימיות
שהן שלי ושונות מכל אדם אחר שמאזין באותו הזמן
לאותה יצירה באותו ביצוע.
הדבר נכון גם כשאת כותבת שיר ואנשים שונים
קוראים אותו. בכל אחד השיר יוצר דימויים והבנות
שונים.
סוף שבוע נעים
צ'רי
תודה
מאד אהבתי את הציורים
אוסי
צ'רי, ציור (חזותי) הוא רק ציור - שהמסר ממנו נמסר דרך העין. המוסיקה נמסרת דרך האוזן. ואמנם שניהם מגיעים אל מוחנו, אבל במוחנו לכל אחד מהמדיות האלה מסננת שונה - הנאה חזותית לעומת הנאה שמיעתית, כמו שתי שפות שונות. המוח הוא עולם ומלואו והוא סופג את הראייה בכמה מקומות (כ-30 נקודות חישה) שונים במוח, והשמיעה (המוסיקה) במקומות אחרים במוח. ה"חיבור" ביניהם אם הוא מתקיים הוא אך ובעיקר דרך המחשבה המילולית שלנו - שפת המילים. וכאן (בעזרת התחושות המתורגמות למילים) אנו יכולים לדמיין כביכול מוסיקה בציור, או ציור במוסיקה - אנחנו מווסתים את עצמנו לכך בעזרת הדמיון (המודרך) - כמו שאתה ביקשת: לנסות ולראות (לדמיין שמיעה) מוסיקה בעבודות שלך. ברגע שאכן זה קורה זה נפלא, ובאותו רגע זה באמת לא חשוב מאיפה זה בא ולאן זה הולך. צ'רי תודה על מחשבותיך הטובות והחיוביות, ונהדר שאתה עוסק באמנות ומנסה למזג עולמות, כצילום, ציור, מוזיקה, מילים וכל השאר.
מעניין, צ'רי,
כמובן שכתמי הצבעים ומיקומם ביצירה יוצרים מנגינות ולכל צופה הן נשמעות בצורה שונה.
רות
מענין, אחרי הכל האמנות אינה דורשת הסבר והתובנות הן בלב המתבונן או מאזין, כך דומני צריך להיות.
לצייר אני לא יודע, לצל אני מצלם קצת, שנים שאני עוסק בתאורה ותפאורה ומה שבינהם וכתבתי סיפור שמעורבת בו מוסיקה.
אם לא קראת אז נסה לקרא בזמנך.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=957010
הציורים שלך נהדרים.
תודה
החכמתי
אמנות היא הבעה
בדרך אישית
בנויה על תפיסתנו הפנימית
ולדעתי אף פעם לא תהא מושלמת ממש כדרכו של הטבע לצור
וליצר הומוגניות מוחלטת המשתלבת בסביבה
תודה
לאה
הי זיוי,
במיוחד לא כתבתי מה אני מצפה שיבינו או יראו. כשאני מקשיב למוסיקה קלאסית
אם זו לא יצירה תוכניתית, כל אחד שמאזין, מתרשם שונה וחווה את חוויה שונה.
כל מה שרציתי כאן זה לגרום למי שמסתכל בצילורים לנסות ולדמיין מנגינה שעולה לו בראש
כשהוא מתבונן בהם.
אבא
תודה על תשומת ה
אבא
אני מבין שאני הראשון להגיב.
אין ספק שכל דבר יכול להיות שפה
אבל יהיה שפה ולא אוסף סימנים או מילים או סמלים
אם שניים יכולים להבין אותו או אותם באותה הצורה
אחרת לכל דבר תהיה משמעות רק למישהו אחד.
אני מנסה להבין את הציורים בדרך שניסית להציג
אבל חושב...שכל אחד יראה בציורים משהו קצת שונה
ולכן...אם לא כתבת מה אתה מצפה שאנחנו, המתבוננים נראה ונבין מתוך הציורים
יהיה קשה לכל מתבונן לראות אותו הדבר.
חסר מכנה משותף כדי שניתן יהיה לראות בהם שפה.
בלי קשר לכך את הצילורים אהבתי..
צ'רי,
מאמר מעניין חשוב ומורכב,
אשוב עם תגובה.
לילה טוב
דבי