שני החושים – הראיה והשמיעה שני חושים שדרכם אנחנו מעבירים למוח מידע על הנעשה סביבנו. המידע יוצר במוח "תמונה" – דימוי של העולם כפי שנתפס ע"י מערכת התובנה שלנו.במקביל לחושים – השפה (מכל צורה שהיא) מאפשרת לנו להבין, לבטא, להרגיש ולחשוב בעזרת מערכת דימויים שהמוח יוצר כתוצאה מהמידע שנרכש ע"י החושים השונים. בעזרת השפה אנחנו יוצרים לעצמנו מודלים שבעזרתם אנחנו "מבינים" את העולם שסביבנו, מתארים אותו לעצמנו ומתקשרים את המודלים לאחרים.קולות וצלילים שמועברים למוח דרך מערכת השמיעה, גורמים לנו תחושות ותגובות שהן תולדה של המודלים הקיימים במוחנו ושנרכשו ונוצרו לאורך החיים וההתנסות הפרטית שלנו.צבעים ואור שמועברים למוח דרך מערכת הראיה וגם הם גורמים לתחושות ותגובות שהן תולדה של המודלים המתאימים במוח וגם הם נרכשו ונוצרו לאורך החיים וההתנסות הפרטית שלנו.השפה מאפשרת לנו להעביר מודלים ודימויים לאחרים בעזרת מושגים משותפים. בעזרת שפה אנחנו מעבירים האחד לשני דימויים ותחושות ומנסים ליצור מודלים דומים אצל ה"מאזין" שאיתו יש לנו שפה משותפת.הדרך שבה אנחנו מעבירים תחושות האחד לשני בעזרת השפה, נעשית ע"י הפעלת המודלים והדימויים המתאימים אצל הצד השני. ככל שהמשדר והקולט עברו יותר חוויות דומות והתנסויות דומות, הסיכוי להעביר אחד לשני תחושות, מחשבות (הפעלת הדימוי שמקושר לתחושה ולניתוח מצבים), קל ואמין יותר ודורש פחות סימני שפה (אותיות, מלים, איקונים וכד'). השפה הטבעית והמקובלת לתקשורת בין בני אדם משתמשת במלים להעברת מידע ומחשבות. היא מנצלת מעט מאד סימנים שמאפשרים למדברים את השפה לתאר דברים רבים בחיי היום יום וזאת בהנחה שלרוב האנשים ישנן התנסויות וחויות דומות. למרות שהמלים מיצגות דברים מוסכמים, הרי שהשילוב שלהן במשפט או באוסף משפטים שבא לבטא מחשבה, תחושה ורעיון לא בהכרח יובן בצורה דומה ע"י אנשים שונים. נדרשות התנסויות דומות או משותפות או ידע משותף נרכש, כדי שהדברים המבוטאים במלים יובנו ע"י ידי המשתמשים בשפה. לדוגמא – כאשר פיסיקאי מסביר תופעה פיסיקאלית בעזרת מלים בשפה רגילה, יש צורך בידע מתאים בתחום הפיסיקה על מנת שהמאזין יבין את המשמעות, שמבטאים המשפטים שנוצרים ע"י המלים המובנות כשלעצמן.יצירות ספרותיות מנסות ליצור התנסות וירטואלית אצל הקורא כדי שייוצרו אצלו המודלים המחשבתיים שדומים לאלה שנוצרים אצל הסופר בזמן בניית/יצירת הסיפור. ככל שההתנסויות של היוצר והקורא דומים יותר, יש סיכוי טוב יותר שהמודלים והדימויים שיווצרו אצל הקורא יהיו דומים לאלו של המחבר. על מנת לאפשר תקשורת של מחשבות ורעיונות באמצעים שאינם מילוליים, יש צורך בשפה מתאימה שמובנת למשתמשים בה – ל"דוברים" ול"מאזינים". ללא ידיעת הכללים והסימנים של השפה, הסיכוי להעברה אמינה של רעיונות מורכבים, כמעט אפסי.אמנים רבים מתחום הציור ההגות והמוסיקה ניסו ליחס השפעות דומות לצלילים ולצבעים על המודלים שהמוח יותר ועל התחושות והתגובות שהוא יוצר בהשפעתם ועסקו רבות בבניית שפות לציור ולמוסיקה.ישנם אלמנטים בציור ובמוסיקה שמשפיעים על המאזין/הצופה בצורה צפויה, מתוך כך שהוא רגיל לשמיעת צלילים ומנגינות מגיל צעיר כמו גם מודלים תמונתיים שבאים מהתנסות של רוב האנשים.ישנם אלמנטים אחרים שדורשים היכרות עם השפה שהיוצר מתבטא/יוצר בעזרתה.בעבודות המיוחדות של הסידרה הנוכחית אני מנסה ליצור באמצעות צבעים, אור וקומפוזיציה, דמויים דומים לדימויים מוסיקאליים. אני מנסה לעשות זאת בעזרת שימוש בשילוב של ציור וצילום.אני מנסה להתייחס לציור כמו שהקומפוזיטור מתייחס לכלי התזמורת. אל הנוף המצולם כמו לתווים והשילוב הוא הקונצרט שנוצר מכלי התזמורת שמבצעים את התווים. כמו שאותם כלי תזמורת יכולים לנגן מתווים שונים וליצור חוויות מוסיקאליות שונות, אני משתמש באותו ציור בשילוב עם נופים שונים ליצור יצירות שונות שאמורות ליצור אצל הצופה חווייות שונות. הרעיון נולד תוך האזנה לקונצרטים של הפילהרמונית, מוסיקה קאמרית ועוד, כשאני מנסה כל הזמן לחשוב איך אפשר להעביר את החוויה המוסיקאלית בציור/צילום. זאת אחת הגישות שלי להבעה של מוסיקה במדיה דו ממדית.
מציג מספר דוגמאות: תמונה ראשונה - כלי התזמורת תמונה שניה - המוסיקה, התוים, היצירה תמונה שלישית - הקונצרט של היצירה הראשונה. תמונה רביעית - מנגינה נוספת תמונה חמישית - קונצרט ביצוע היצירה |