הרבה יכול לצאת מישיבה על צלחת חומוס עם חבר. ואני לא מדבר אפילו על חומוס משובח. היום היתה לי ישיבה כזאת. ולמרות שהחומוס היה בינוני (-), השיחה התפתחה, ובסוף לא הצלחתי לנגב אותה לגמרי מהצלחת, לא משנה כמה פיתות הביאה לי המלצרית (על חשבון הבית כמובן). ולכן, פתחתי היום בלוג וכתבתי כאן חלק ממה שהתרחש... 

השיחה היום היתה משמעותית לא בגלל מילה, משפט, ציטוט או הערה אלה בגלל מבט. מבט הפחד בעיני חברי. מבט עדין ומוסתר אבל עמוק. בזמן האחרון אני נתקל הרבה במבט הזה כי לי יש דעות שיכולות להפחיד קצת. לא בגלל שהם דעות מאיימות. דווקא בגלל שהם הדעות עם הסבירות הכי גבוהה כרגע להביא את כולנו לאור האמיתי. אולי המשפט האחרון נשמע קצת יומרני, אבל זה רק נשמע ככה. אני לא לוקח את כל הקרדיט על הנושא הזה. אני מתחלק בקרדיט הזה עם חכמי כל הזמנים, שזה בעצם כל בן אדם שאי פעם נשם את תערובת הגז המדהימה הזאת שאנחנו קוראים לה "אוויר".

אז מה גרם לחברי היקר לחוש פחד, ככה סתם ביום אביבי בהיר? מצב המטבח במסעדה? לא, למרות שהקטע הזה היה קצת מלחיץ. מה שהפחיד אותו זה הדבר שתמיד הכי מאיים על כולנו ועד היום מביא אותנו למקומות הכי אפלים והרסניים שיכולים להיות - האמת. לא בגלל שמקבלים אותה, אלא בגלל שבורחים ממנה בטירוף.

היום, הצלחתי לגרום לחבר שלי לפחד (לא בכוונה כמובן כי אני חברהמן). הוא פחד כי הוא היה חכם מדי בכדי לסרב לשמוע. לכל דבר יש מחיר. כשאתה בוחר לשאוף לחכמה (אבל חכמה אמיתית), לא סתם ידע - אתה מסתכן. הסכנה מתחלקת לכמה סוגים:

סכנה א: ללמוד שמשהו שחשבת שהוא נכון, הוא בעצם לא נכון בכלל.איזה באסה זה. באסה לחשוב (ולהרגיש) שמה שההורים שלך אמרו לך, זה די בולשיט. באסה לחשוב על כך שכל מיני החלטות שביססת על אמונה מסויימת, בעצם היו שגויות בגלל בסיס זה. ובאסה לא להיות צודק. זה כמו למצוא שערה בקערת חומוס - זה לא נעים! 

סכנה ב: לחיות באי וודאות.זה ממש יכול לבאס לך את הפיתה - שאין לך וודאות בחיים. הכי כיף זה וודאות. אבל היקום פשוט לא עובד ככה. ואולי, בשלב הזה, כדאי לנו להבין שאנחנו חלק מהיקום. כשאנחנו מתחילים להתנתק מרעיונות שסתם החזקנו בגלל שהם נתנו לנו תחושת ביטחון, אנחנו לא תמיד הולכים ישר למשהו חדש לאחוז בו. יש כמה רגעים שאנחנו בלי כלום. Free falling. צניחה חופשית. מפחיד? אולי. מחייה? בטוח.

סכנה ג: להתחיל לקחת אחריות.כשיש לך כללים ברורים מה מותר ומה אסור, איך לאכול, איך לרקוד, ואפילו איך לעשות סקס, אתה יכול לנוח. אתה לא צריך לשבור את הראש. "זה הדבר הנכון לעשות?" "אני אמור להרגיש ככה?" "מה יעשה לי טוב?" "האם אני שמח באמת?". אלו שאלות שממש יכולות להוציא את ההל מהשחור.

אז מה כבר אמרתי לחבר שלי? האמת היא, כמעט כלום. לא משהו שהוא לא ידע כבר, זה בטוח. אמרתי לו שהדת היהודית , עם כל החכמה שלה, כל היופי שבה, ההיסטוריה שלה, הפילוסופיה שלה והכוונות הטובות שלה, היא רק עוד דת. ודת היא כולה יצירה של בני אדם. בני אדם חכמים? אין בכלל ספק. אני אפילו יכול להבין איך אנשים התפעלו ממנהיגים כמו משה, ישו ובודהה. ברור שחשבו שהם קדושים. הם היו כל-כך רגישים לנפלאות העולם וכל-כך אינטליגנטים שהם פשוט בלטו כמו כוכבים הראשונים בשמיים נקיים. בכל זאת, הם היו גברים.

כשביל גיטטס יילך לעולמו, תהיה גרסה מסויימת של Windows בעולם שתהיה הגרסה הכי עדכנית בתקופה. בואו נקרא לגרסה "Windows 30". אני מעלה פה ספקולציה שתחום מערכות ההפעלה לא תפסיק להתפתח. דברים ימשיכו. סביר להניח שיגיע "Windows 31" וחברות אחרות גם יפתחו עוד מערכות הפעלה יותר מתקדמות. כי זה הטבע. דברים זזים. אנחנו לומדים. אף אחד לא לוקח את מה שביל גייטס עשה, אבל זה לא יהיה הגיוני לטעון שבשנת 2057 עדיין נשתמש ב Windows XP.

תעשו אפגרייד. ואז תעשו עוד אפגרייד ועוד אפגרייד. לא רק בלימוד על דעות קדומות אבל גם במערכת ההפעלה שלך האישית. 

סקרנות ללא פחד. 

תודה רבה שקראתם,

קיוריוסו