כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מאמן הקפה שלי

    מודלינג- נאה דורש נאה מקיים

    10 תגובות   יום חמישי, 6/5/10, 00:55

    השבוע העברתי הדרכה למנהלים בנושא מודלינג.



    זה נושא שאני מאד אוהב, גם כי הוא מאוד חשוב לכל אחד מאיתנו בחייו,


    ובעיקר כי לאנשים מאד קל להתחבר אליו, במיוחד אם יש להם ילדים. 


    המודלינג מדבר על כך שאנשים לומדים ומחזקים התנהגויות ממקום של חיקוי,


    כשהדגש הוא על חיקוי של התנהגות נראית, גם אם היא נוגדת אמירות.


    כולנו מכירים את זה מהבית – הילדה שבגיל 5 רוצה פתאום להתאפר או ללבוש נעלי עקב.


    הילד שהמשחק המצוי שלו זה לדבר בסלולרי… 


    הם פשוט רואים אותנו, ההורים, ועושים כמונו.


    אפשר לקחת את זה למקומות נפלאים – ללמד אותם התחשבות באחרים, עזרה לאחים הקטנים, לדבר בנימוס, ועוד. 


    אך אם אנחנו לא ממש שמים לב, זה גם עלול ללכת לכיוונים הרבה פחות טובים – ילד שמרים בדל סיגריה מהרצפה ושם בפה (כי ככה אבא עושה), ילדה שצועקת ומתעצבנת (כי ככה אמא עושה)

    וכן הלאה וכן הלאה.


    הפואנטה החשובה היא, שהלמידה היא של חיקוי. לא יעזור להטיף מוסר לילד על כמה חשוב להיות מתחשב ונעים, אבל בו זמנית להתנהג בצורה כעוסה ומחוצפת.


    גם לא יעזור להטיף לילדה לשטוף ידיים אחרי השירותים ולצחצח שיניים בבוקר אם אתה לא עושה את זה. פשוט כי זה זיוף, ויש פער בין המעשים לדיבורים, והילדים ישר מזהים והולכים לפי המעשה.   אגב…גם מבוגרים!


    מודלינג זו התנהגות אנושית שטבועה בנו לכל אורח החיים. גם בזוגיות – אם אתה רוצה שבת זוגתך תהיה קשובה אליך, מתחשבת, אוהבת, כדאי שתעשה זאת בעצמך קודם כל. 

    אם את רוצה שבעלך יהיה רגוע ותומך, וודאי שגם את צריכה להיות כזו מלכתחילה.


    ואותו הדבר גם בניהול:

    מנהלים רוצים עובדים חרוצים, עם מוטיבציה, שמגיעים בזמן, בעלי אחריות ויוזמה,


    בעלי יחסי אנוש מצוינים, אדיבים ושירותיים.   אבל האם המנהלים הם עצמם כאלה?


    מנהל שמנסה "לחנך" את העובדים שלו לדרך אחת, אולם בו זמנית מתנהג בדרך הפוכה לא יזכה לראות תוצאות.  מה שהוא יראה זה בד"כ מראה של עצמו, שהוא לא ממש יאהב.


    אם אין בו מודעות לנושא של המודלינג הוא יכול להמשיך לנסות לחנך את העובדים שלו מבלי לראות תוצאות. דבר זה יגרור תסכול, חוסר הצלחה אישית ומקצועית, והגרוע מכל – האשמת העובדים בכשלון שלו עצמו.


    מנהלים כאלה יגידו משפטים כמו "הצוות שלי ממש לא טוב…" או "אם היו לי אנשים אחרים זה היה נראה אחרת…".

    יש להם נקודת עיוורון כלפי עצמם, וכשאני מדריך אותם אנחנו עובדים בדיוק על המקום הזה.


    השינוי שמתרחש ברגע שהתובנה מתקבלת הוא עצום.  הרי הכוונות שלהם הן טובות – הם רוצים ליצור צוות מנצח, מצליח, מוביל, משפיע… רק שבדרך משהו משתבש להם.


    השורה התחתונה היא, שמודלינג הוא חלק בלתי נפרד מעבודת המנהל, נקודה. זה כרוך בעבודה מתמשכת – אין מדובר במאמץ חד פעמי אלא בהתנהלות עקבית.

    אז בין אם את/ה מנהלת… בין אם את אמא או אתה אבא:


    איך את/ה רוצה לראות את התנהלותם של עובדייך/ילדייך?

    מה התכונות שאת/ה רוצה לקדם אצלם?


    מה הערכים על-פיהם חשוב לך לגדל ולהצמיח אותם?


    קח/י כמה דקות וענה/י על השאלות הללו.


    דמיין/י לעצמך איך נראים החיים שלכם יחד באופן המיטבי ביותר


    ואז ענה/י בכנות על אותן השאלות על עצמך.


    האם יש הלימה בין התשובות… ואם לא, באילו נקודות אין ומדוע?


    האם ההתנהגות שלך תומכת באמירות שלך?     


    אם כן – את/ה במקום שמאפשר מודלינג חיובי.

     

    ואם לא... מה את/ה עושה מחר בבוקר בכדי לשנות את זה???

     

    אז.....איפה אתם עושים מודלינג?

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/9/10 08:55:
      תמיר, נהניתי מהפוסט מעורר חשיבה
      קיים החלק של הדוגמא האישית,
      וקיים החלק המגניב עוד יותר של היכולת שלך לרכוש לעצמך מיומנויות שרצית על ידי חיקוי של מישהו שהוא מודל של מצויינות בתכונה הספציפית הזו. אני מכירה את זה מכלי NLP
      (ותודה ל-NLP PLUS") שמאפשרים ללך ממש לתחקר את המודל שלך על הזהות, הערכים, האמונות ההתנהגויות הפעולות שהוא עושה שמאפשרים לו להצטין בדבר הספציפי הזה. אני סיגלתי לעצמי הרגלי סדר בעניין הזה, הבת שלי למדה לעשות עמידת ידיים באופן הזה. אתה פשוט נכנס לעמדה שניה עם המודל שלך.. זה משהו מודע לחלוטין ולכן שונה מהרגלים שאנו רוכשים בפרסומות או חיקוי עיוור.
      פשוט יכולת לרכוש מיומנויות חדשות. גם בניהול.
        31/5/10 14:47:


      תמיר , אחלה פוסט !

       

      ושמוליק... לא מדובר ב"חיקוי"  מדובר בלמידה ...  הילדים וכך גם אצל החיות רגישים מאוד לסובב אותם בגיל צעיר , הם מביטים , מנסים להבין ואם לא מבינים הם מנסים .. ואז מבינים .

      לפעמים הם לא ממש מבינים אלא משתמשים בהתניות שרכשו כפי שניצפו על ידים אצל הקרובים להם .. הורים , אחים, משפחה וחברים ומבצעים דברים באופן דומה .

       

      זו הסיבה שחברות הטבק משלמות הון תועפות כדי שהגיבורים יעשנו לנו בפרצוף מייד אחרי סקס טוב, או ברגעים של לחץ וכולייי  הם יודעות שכאשר אנחנו צופים בהרגלי התנהגות בסיטואציות שונות אנחנו גם "רוכשים" אותן ולפעמים אף מאמצים אותן לעצמנו גם כאשר מדובר בהרגלים גרועים... כמו עישון.

        21/5/10 08:45:
      מעניין, תודה. (-:"
        8/5/10 16:30:

      צטט: שמוליק דרורי 2010-05-07 11:01:02


      תודה לתמיר ולמגיבים. לי מציקה השאלה בדבר המילה "חיקוי" האם היא ראויה ? האם אני רוצה לחקות את ...תמיר ?

      או את...גילוש ? האם אני חקיין ?

      האם אני רוצה שאתם תחקו אותי ?

      האם אני רוצה לגדל בביתי חקיינים ?המעשים הטובים שאעשה, מה המניע הרצוי שלהם , חיקוי או בחירה?

      האם אני מעוניין שהעובדים איתי יהיו עוד שמוליקים ? אולי עדיף לי סיעור מוחות מגוון ?

      האם אני בוחר לחקות ?

      האם אני מחקה בחירה ?

       

       

       

      שבת שלום !

       

      הי שמוליק,

       

      סליחה שאני מתערבת... (-:

       

      החיקוי לא נעשה מתוך כוונה לחקות, או ציפיה שיחכו אותי,

      הוא נעשה אוטומטית, ממש מעצמו, בלי לתכנן..

      במיוחד כשהילדים מחקים אותנו,

      אבל גם בתרבות של אירגון, כמו שאומר תמיר,

      המנהל מכתיב קודים גם בהתנהגות וללא מילים.

       

      דורית.

       

       

        8/5/10 07:54:


      נכון מאד.

      הגעתי דרך ג'ודי

        7/5/10 20:51:


      מאמינה במודולינג...

       

      אין כמו דוגמא אישית..!!

       

      כשהילדים שלי היו קטנים למדתי באוניברסיטה,

       

      הם גדלו עם אמא שקראה ספרים, כתבה עבודות והתפתחה באקדמיה ובמקצוע .

       

      אתמול הבת הקטנה שלי סימסה לי:

       

      "נרשמתי לתואר שני..."

       

      הגדולה מסיימת לימודי הנדסה,

       

      והבן סטודנט...

       

      ...מעולם לא לחצתי עליהם ללמוד...

       

      הם הפנימו את המסר..

       

      את המודולינג.

       

        7/5/10 11:01:


      תודה לתמיר ולמגיבים. לי מציקה השאלה בדבר המילה "חיקוי" האם היא ראויה ? האם אני רוצה לחקות את ...תמיר ?

      או את...גילוש ? האם אני חקיין ?

      האם אני רוצה שאתם תחקו אותי ?

      האם אני רוצה לגדל בביתי חקיינים ?המעשים הטובים שאעשה, מה המניע הרצוי שלהם , חיקוי או בחירה?

      האם אני מעוניין שהעובדים איתי יהיו עוד שמוליקים ? אולי עדיף לי סיעור מוחות מגוון ?

      האם אני בוחר לחקות ?

      האם אני מחקה בחירה ?

       

       

       

      שבת שלום !

       

        7/5/10 06:44:


      וואלה תמיר... מקסים וכמובן נכון......

      זה מגיע עד כדי הדברים האישיותיים

      כמו חוסר בטחון, אמונות שליליות,

      חשיבה שלילית על החיים....

      או כמובן הצד החיובי של הדברים....

      כמו אותה אמא שכל הזמן מרגישה דחוייה

      ולא מבינה מדוע דוחים את הילד שלה...

      השינוי חייב לבוא מאיתנו.. עכשיו.

      לטובתנו ובעיקר לטובת הילדים שלנו

      וכמה שאנחנו נהיה יותר במודעות

      ונחייה ללא פער בין המעשה למילה

      כך חיינו יהיו יותר מאושרים ורגועים.

       

      צודק אתה וצודקת ההיא שמעליי....
        6/5/10 09:06:

      צודק לגמרי.

      עם ילדים זה עובד כמו פלא...

      עם עובדים... לפעמים יש דינמיקות נוספות שמשפיעות.

      תודה על התזכורת (-:

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      תמיר פלג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין